ערך נחמד, אבל שוב אני מתקשה להחזיק את עצמי – צריך להיות “בוא נשאל מג’וני”. זו טעות שכבר חוזרת על עצמה עם השורש הזה.
אפשר להשאיל משהו שנמצא בבעלותך. אם אתה רוצה לקחת דבר מה בהשאלה אז זה נקרא לשאול.
אני לא חושב שיהיה מוגזם לדייק בקטע הזה.
האמת שאני מאוד מאמין במה שאתה אומר. נאה דורש – נאה מקיים, אבל תכלס לא הבנתי למה התכוונת במקרה זה – הכתיבה הנכונה היתה “אינני חושב…” או משהו בסגנון?
אני לא טוען בשום מקום שאני דובר עברית מושלמת. אני לא טוען שאני רוצה לדבר עברית מושלמת, וזה יהיה צביעות מבחינתי להגיד שמה שאתה מתקן עליו זניח בעוד מה שאני מתקן עליו הוא חשוב. שניהם חשובים למישהו ושניהם נראים שוליים לאחרים. אני מעיר על מה שמפריע לי וזה לא הופך אותי חסין מטעויות משל עצמי.
על כל פנים, אני חושב שבערכים צריך לתת יתר תשומת לב בגלל שהם העיקר ואותם גם מישהו עורך. התגובות, ראוי שיהיו כתובות טוב, אבל הן פחות קריטיות
אזהרה: חפירה.
|תחפירה|
הגעתי למצב, שכשאני אומרת “אפשר לשאול ממך את הדיסק-און-קי” אני מרגישה פלצנית או לא מובנת- כי גם האינטיליגנטיים שבמכרי נוטים להשתמש בפועל הזה בהפעיל.
כנ”ל כשאני אומרת “כן” במקום “כנה” – ואז נדרשת להסביר את עצמי
וכשאני שוקלת אם לכתוב במכתב “תהינה” במקום “יהיו” (בואו נודה על האמת, בדיבור לעולם לא אגיד “תהינה”)
וכמובן, הכלל הנשכח משיעורי הלשון, שכנראה רק אני זוכרת: “במידה ש” ולא “במידה ו”.
ברבים מן המקרים האלה אני נוטה להסתיר את נטיותי הלשוניות הבלתי מקובלות ו”לעבור” כדוברת עברית קלוקלת (או עברית מדוברת חדשה, תלוי איך מסתכלים על זה) – ולו רק בשל הסרבול וההרגשה המתנשאת שבשימוש באופציה ה”נכונה”.
ובכלל, יש “טעויות” שצורמות לי (שתיים-שניים, אני יעשה), “טעויות” שאני יודעת שהן לא תקניות אבל לא אכפת לי, כי העברית משתנה ומתחדשת כל הזמן ואף אחד מדורי כבר לא שם עליהן (תעשנה, הבינותי), ו”תקנות” שאני יודעת שבדורי הולכות ונעלמות ובכל זאת קשה לי להתגבר עליהן (“כן-כנה”). באמת שאני לא יודעת איפה אני צבועה ואיפה אני צודקת, כשאני מתקנת אחרים ומזדעזעת מדורנו ההולך ופוחת.
אני מניחה שמדובר ברגישות אישית, ואולי עוד 40 שנה באמת אפחד לא יזכור מה ההבדל בין “אעשה” ל”יעשה”.
הדיון לגבי עברית מתחדשת או מתקלקלת הוא דיון בפני עצמו, שלא קשור לערך הנ”ל ולכן נפסח עליו כאן. עם זאת, אחד הדברים שנהנתי מהם באתר הזה היא הלשון התקנית בערכים, שנותנת להם כבוד של ערכים לשוניים של ממש וגורמת ל”דורבנות” להוות ייצוג לחידוש עברי או, אם לוקחים את האתר פחות ברצינות, מוסיפה להומור. לכן, אני מאמין שההערה של יפתח במקומה.
קוארקוס – אני לא בטוח שלומר “איני” במקום “אני לא” זה יותר תקני ולא סתם במשלב יותר גבוה.
לפעמים נדמה לנו שאנחנו מדברים במשלב גבוה יותר אך למעשה המשלב נמוך יותר. משלב גבוה יותר נחשב כשימוש בשפה קדומה יותר. ואם זה כך הרי שמי שמשתמש באנו תחת אנחנו וחושב שהוא מדבר במשלב גבוה יותר טועה, כיוון שהמילה אנחנו היא מקראית ואילו אנו היא משנאית.
מעניין(?)
פיירשיין, העם איתך. או חצי פרומיל ממנו.
אותי מטריף הקטע של “אני יעשה”. וגרוע מזה, ולמרבה הזוועה, יש גם אנשים שמסוגלים להגיד: “ראיתי אותה ללכת ברחוב”. אני מקבל טיק בעין מזה.
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
14 תגובות על ”מִסְטָלָה“
מאת עופר
חביב ומסביר את עצמו.
מאת יפתח
ערך נחמד, אבל שוב אני מתקשה להחזיק את עצמי – צריך להיות “בוא נשאל מג’וני”. זו טעות שכבר חוזרת על עצמה עם השורש הזה.
אפשר להשאיל משהו שנמצא בבעלותך. אם אתה רוצה לקחת דבר מה בהשאלה אז זה נקרא לשאול.
אני לא חושב שיהיה מוגזם לדייק בקטע הזה.
מאת איש עצוב
פה אני עובר, ניצב ליד האבן.
כביש אספלט שחור, סלעים ורכסים.
ערב אט יורד, רוח ים נושבת
אור כוכב ראשון מעבר בית מחסיר.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
פה שצפו בשמש זפת ועופרת.
פה עברו לילות באש וסכינים.
פה שוכנים ביחד עצב ותפארת,
משוריין חרוך ושם של אלמוני.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
ואני הולך, עובר כאן חרש חרש
ואני זוכר אותם אחד אחד.
כאן לחמנו יחד על צוקים וטרש
כאן היינו יחד משפחה אחת.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
יום אביב יבוא ורקפות תפרחנה,
אודם כלנית בהר ובמורד.
זה אשר ילך בדרך שהלכנו
אל ישכח אותנו, אותנו באב אל וואד.
באב אל וואד,
לנצח זכור נא את שמותינו,
שיירות פרצו בדרך אל העיר.
בצידי הדרך מוטלים מתינו.
שלד הברזל שותק כמו רעי.
מאת נעם אבנרי
יפתח, אתה צודק וטוב מאד שאתה מעיר על זה.
מאת Matzahballs
איש עצוב, סבורני שיש לך טעות בקבב.
מאת Quercus
יפתח, אולי אתה צודק, אבל *אינך* חושב שאתה דווקא *אינך* חושב שיהיה מוגזם וגו’?
נאה דורש – נאה מקיים!
מאת יפתח
האמת שאני מאוד מאמין במה שאתה אומר. נאה דורש – נאה מקיים, אבל תכלס לא הבנתי למה התכוונת במקרה זה – הכתיבה הנכונה היתה “אינני חושב…” או משהו בסגנון?
אני לא טוען בשום מקום שאני דובר עברית מושלמת. אני לא טוען שאני רוצה לדבר עברית מושלמת, וזה יהיה צביעות מבחינתי להגיד שמה שאתה מתקן עליו זניח בעוד מה שאני מתקן עליו הוא חשוב. שניהם חשובים למישהו ושניהם נראים שוליים לאחרים. אני מעיר על מה שמפריע לי וזה לא הופך אותי חסין מטעויות משל עצמי.
על כל פנים, אני חושב שבערכים צריך לתת יתר תשומת לב בגלל שהם העיקר ואותם גם מישהו עורך. התגובות, ראוי שיהיו כתובות טוב, אבל הן פחות קריטיות
מאת הוגה דיעות
Q חיפש וחיפש ומצא.
גם קופים לפעמים מחפשים ומוצאים פשפשים בין חרכי ישבנם.
מאת fireshine
אזהרה: חפירה.
|תחפירה|
הגעתי למצב, שכשאני אומרת “אפשר לשאול ממך את הדיסק-און-קי” אני מרגישה פלצנית או לא מובנת- כי גם האינטיליגנטיים שבמכרי נוטים להשתמש בפועל הזה בהפעיל.
כנ”ל כשאני אומרת “כן” במקום “כנה” – ואז נדרשת להסביר את עצמי
וכשאני שוקלת אם לכתוב במכתב “תהינה” במקום “יהיו” (בואו נודה על האמת, בדיבור לעולם לא אגיד “תהינה”)
וכמובן, הכלל הנשכח משיעורי הלשון, שכנראה רק אני זוכרת: “במידה ש” ולא “במידה ו”.
ברבים מן המקרים האלה אני נוטה להסתיר את נטיותי הלשוניות הבלתי מקובלות ו”לעבור” כדוברת עברית קלוקלת (או עברית מדוברת חדשה, תלוי איך מסתכלים על זה) – ולו רק בשל הסרבול וההרגשה המתנשאת שבשימוש באופציה ה”נכונה”.
ובכלל, יש “טעויות” שצורמות לי (שתיים-שניים, אני יעשה), “טעויות” שאני יודעת שהן לא תקניות אבל לא אכפת לי, כי העברית משתנה ומתחדשת כל הזמן ואף אחד מדורי כבר לא שם עליהן (תעשנה, הבינותי), ו”תקנות” שאני יודעת שבדורי הולכות ונעלמות ובכל זאת קשה לי להתגבר עליהן (“כן-כנה”). באמת שאני לא יודעת איפה אני צבועה ואיפה אני צודקת, כשאני מתקנת אחרים ומזדעזעת מדורנו ההולך ופוחת.
אני מניחה שמדובר ברגישות אישית, ואולי עוד 40 שנה באמת אפחד לא יזכור מה ההבדל בין “אעשה” ל”יעשה”.
|סחפירה|
מאת אי
פיירשיין – לא ברור על מה ולמה את מתביישת….
מאת בגד כפת
הדיון לגבי עברית מתחדשת או מתקלקלת הוא דיון בפני עצמו, שלא קשור לערך הנ”ל ולכן נפסח עליו כאן. עם זאת, אחד הדברים שנהנתי מהם באתר הזה היא הלשון התקנית בערכים, שנותנת להם כבוד של ערכים לשוניים של ממש וגורמת ל”דורבנות” להוות ייצוג לחידוש עברי או, אם לוקחים את האתר פחות ברצינות, מוסיפה להומור. לכן, אני מאמין שההערה של יפתח במקומה.
קוארקוס – אני לא בטוח שלומר “איני” במקום “אני לא” זה יותר תקני ולא סתם במשלב יותר גבוה.
מאת fireshine
בהחלט חשוב שהעירו על זה, לא ברור לי למה אין – אהמ – עריכה! – של הדברים האלה.
ה- עורך! – מתבקש לתקן.
אהמ.
מאת עופר
לפעמים נדמה לנו שאנחנו מדברים במשלב גבוה יותר אך למעשה המשלב נמוך יותר. משלב גבוה יותר נחשב כשימוש בשפה קדומה יותר. ואם זה כך הרי שמי שמשתמש באנו תחת אנחנו וחושב שהוא מדבר במשלב גבוה יותר טועה, כיוון שהמילה אנחנו היא מקראית ואילו אנו היא משנאית.
מעניין(?)
מאת נעם אבנרי
פיירשיין, העם איתך. או חצי פרומיל ממנו.
אותי מטריף הקטע של “אני יעשה”. וגרוע מזה, ולמרבה הזוועה, יש גם אנשים שמסוגלים להגיד: “ראיתי אותה ללכת ברחוב”. אני מקבל טיק בעין מזה.