ארוחה דשנה מאוד שבסיומה גורמת לסועד לפשק את רגליו תוך השענות לאחור וליטוף קל של הכרס.
בהלכה, סעודה מפסקת היא הסעודה האחרונה הנאכלת לפני צום תשעה באב או יוה”כ, לרוב מתאפיינת בהאבסת יתר.
“אכלתי בשבת אצל ההורים של חברה שלי, הייתה ממש סעודה מפשקת, לא יכלתי לזוז.”
“שתי מנות חומוס דשנות, בשבילי זו סעודה מפשקת.”
נתרם ע”י: אודי סמנה.
12 תגובות על ”סעודה מְפָשֵקֶת“
מאת שחר
מיד חשבתי על ארוחה רומנטית עם בונוס… סוטה שכמוני…
מאת Boojie
כנ”ל. זה הרבה יותר הגיוני בתור ארוחה שנועדה להכניס מישהו/י למיטה.
מאת נעם אבנרי
מששוב”א.
אבל בוז’י, זה לא שוביניסטי ומגעיל?
הגישה הסימטרית (מציאותית או לא) מכשירה את השרץ?
מאת נמי
אני עם הנ”ל.
אגב, אחת ולתמיד – זה בוג’י או בוז’י?
מאת בגד כפת
זה יכול להיות מגעיל, אבל למה שוביניסטי? היא כתבה “מישהו/י” ובכך, אני בטוח, התכוונה ל”מישהו / מישהי”.
מאת BZEMER
אם כבר צריך לשלב בביטוי איכשהו את טקס פתיחת הכפתור העליון במכנסיים/ שחרור אבזם החגורה…
מאת Boojie
אחת ולתמיד, זה בוג’י. כמובן, זה לא יפריע לאף אחד לחזור ולקרוא לי בוז’י בעתיד… (אני למודת סבל בעניין הזה. :-)
אין לי מושג מה שוביניסטי ו/או מגעיל בלהזמין מישהו (זכר או נקבה כאחד) לארוחה בתקווה להכניס אותו למיטה, אבל אני אשמח לשמוע הסברים.
מאת נעם אבנרי
בוג’י (!) , התגובה שלך ל”רימון” גרמה לי לחשוב שגם לערך הזה תגיבי קשה. הסתבר שלא. טעיתי, טועים.
מאת Boojie
ובכן, אני חוששת שאתה מבין את הלך המחשבה שלי לא נכון. אני מאד לא אוהבת התייחסות אל בני אדם כאל לא יותר מאוביקט לזיון, שנמדדים רק במראה החיצוני שלהם, שזו התייחסות שהערך “רימון” מייצג בבירור.
מצד שני, אני לא חושבת שיש משהו רע במין בפני עצמו (להפך, למעשה, אני חושבת שמין הוא דבר חיובי להפליא), או בחיפוש אחריו.
זה מספיק ברור?
מאת שירלי
אודי,
תראה מה פתחת פה …
זה כמו בצבא
“עכשיו כשלא נשאר יותר
במה להאמין
אני שוקע לעיתים
בהזיות על מין”
מאת בגד כפת
*לאיטי
מאת ערס פואטי
*על פין