קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 6)ד”ר תמר עילם גינדין חוזרת עם מהדורת אטימולוגיות מעניינת במיוחד, ועונה על כל השאלות שנשאלו בתגובות לאייטם הקודם שלה. אם אהבתם את מה שקראתם, הפיצו לחבריכם בפייסבוק, טוויטר, אימייל או דרך פרוטקשן פשוט.
akiva שואל:
מקור המילה להבריז הוא המושג לעשות ברז או הפוך?
כאן יש לי הכבוד לענות בתור מי שחיה בתקופה שבה התעצב הסלנג העברי.
בהתחלה היו אומרים “עשה לו ברז” או “שם לו ברז”, ורק אח”כ זה התפתח ל”הבריז”.
בשיר של כוורת על מאיר ואלון – “אם האחד היה צמא אז השני עשה לו ברז”.
המקור הוא בערבית מרוקאית “ברז לו” – ברח לו (לפי מילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל).
נועם ניר שואל:
“זרג” – שמעתי שכשהחלוצים באו לכאן וחיפשו מילה מתאימה, פשוט לא הייתה כזו אז הם השתמשו ב-“גזר”.
אח”כ ה”גזר” הפך ל”זרג” באמצעות שיפט ציקלי של האותיות.
אח”כ ה”זרג” הפך ל”זין” כי זו האות הראשונה, ולהגיד “זרג” זה לא מנומס.
שימו לב שלפי התיאוריה הזו המקור של “זין” איננו “כלי זין”. מעניין ביותר.
אחת הדעות המקובלות לגבי זרג היא שזה שיכול אותיות של גזר, ודעה אחרת היא שזה שיכול + שיבוש של “זקר”, כי אתם יודעים מה עושה זין.
רוביק רוזנטל מצטט גם את הדעה שזאת האות הראשונה של זרג, אבל גם את הסיפור שאני מכירה, ונשמע לי יותר סביר וגם יותר מגניב:
ביידיש משתמשים בלשון נקייה במילה שוואַנץ “זנב” בשביל זין. אז החלוצים גם השתמשו במילה העברית זנב. כשזו הפכה למילה גסה, התחילו להשתמש רק באות הראשונה שלה, כ”לשון נקייה”. גם כך וגם כך, מקור המילה זין ככלי האהבה אינו במילה זין ככלי נשק.
שוקלת מילים שואלת:
לאחרונה תהיתי האם שחיף מקורו בשחפן, אשמח לאימות.
שחיף היא מילה יחידאית בתנ”ך (יחזקאל מא:טז “שחיף עץ”).
קליין אומר שאולי זה קשור לערבית “צחיפה” (עמוד של ספר), אבל אני לא מאמינה לו.
מקור המילה שחיף במקרא, ויכול להיות שהמשמעות של “רזה” מושפעת מהדמיון לשחפת.
יותר הגיוני שחלוצינו הכירו שחפת מאשר את משמעותן של מילים תנ”כיות. כמו שהמילה דלפון קיבלה את המשמעות “עני” בגלל הדמיון למילה “דל”, אבל בעצם זה שם של אחד מבני המן, דווקא שם טוב, של קרדיולוג.
וגם – יכול להיות ששחיף עץ (לוח עץ דק) בא מאותו שורש כמו שחפת, שאחת המשמעויות שלו היא “לקלף”.
מיכאל שואל:
1. מנין ש-“מגניב” קשור לאנגלית? הרי יש גם להיגנב בבניין נפעל, שם אין מ’ והמשמעות דומה (להיגנב זה לאבד את העשתונות, אולי כדימוי לקור הרוח שנגנב). האם יש עוד מילים שיש להן פ’ באנגלית שהפכה ל-ב’ בעברית?
להיגנב זה לאבד את העשתונות, והקשר הסמנטי למגניב קיים אבל פתלתול.
ושוב אני מדברת בתור אינפורמנטית, הזקנה שחיה בתקופת היווצרות הסלנג, כשאני הייתי קטנה היו אומרים גנוב, אחר כך נגנב, ומגניב זה מאוחר יחסית. אני זוכרת גם מגניביסנט על שם magnifiscent, אבל לא זוכרת אם שמעתי את זה לפני או אחרי מגניב.
2. מי שיודע מספיק ערבית בשביל להכיר את “מניוק”, בטח גם יודע שהבינוני הפעול של בניין 1 בד”כ מקבל ריבוי שלם בערבית. לדעתי יותר סביר ש”מנאייק” הוא בינוני פועל ביחיד של בניין 2 (המקביל לפיעל בעברית), כלומר המנאייק הוא מי שמזיין בתחת, והצורה הזאת קיימת בערבית. לכן המשטרה נקראת מנאייק, שכן היא מנייקת את האזרחים שרק רוצים לעשן בשקט. אשמח לשמוע את דעת המומחים בנושא.
רוביק רוזנטל כותב שמנאייק זה בכלל ריבוי שבור של מַנְיַכּ (מניאק) ונותן דוגמאות מסלנג עולם תחתון לשימוש במנאייק בתור רבים. בעיניי גם זה משכנע וגם בינוני פועל של בניין 2 (שלא קיים באיילון שנער, אבל זה מילון קטן ולא בדקתי ב-HAVA או בליין, אז אני לא בטוחה).
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב. צרו קשר דרך האתר שלי.
14 תגובות על ”אטימולוגיות #2“
מאת 4stringrebel
ממצה ומשעשע ביותר
דרך נלפאה לפתוח את הבוקר!
מאת A guy to the matter
מגניב! כמה חיכינו, כמה ציפינו לך, ד”ר עילם גינדין! אין כמו אטימולוגיה :]
האמת היא שיש לי שאלה, לא בדיוק בנושא אטימולוגיה: אני חושב שהשימוש הנפוץ ב”מסתבר” הוא שגוי, ושברוב הפעמים מתכוון הדובר לומר “מתברר”. אני מבסס זאת על ההנחה ש”מסתבר” מגיעה מס.ב.ר. כמו ב”סביר ש-“, כלומר – רבים הסיכויים ש- אבל אין לדעת לבטח, וש”מתברר” מגיעה מב.ר.ר כמו ב”ברור ש”, כלומר – אין ספק, בטוח ש-. לפי כך, אני מניח שאם אומרים “חשבתי שאגיע מהר אבל מסתבר שאין לי כסף לאוטובוס, אז אצעד” מתכוונים דווקא לומר ש”בדקתי ונוכחתי לדעת (לבטח) שאין לי כסף” וכו’. אני צודק? אמרו לי שמילון אבן-שושן מתייחס ל”מסתבר” ו”מתברר” כאל מילים נרדפות…
מאת אייל רייטר
צחיפה = עיתון
מאת אורי שומרוני
גיא לעניין, לא יודע עד כמה זה רלוונטי, אבל “מסתבר” מוכר לי גם מתחום תורת ההסתברות המתימטית, שם משתמשים בו כדי לפרט את התנאי של הסתברות מותנה:
“20% מהנשים שדוד יוצא אתן הן אדמוניות, ו10% מהנשים שדוד יוצא איתן הן אדמוניות ממוצא רוסי. דוד יוצא עם תמי לפגישה עיוורת ומסתבר כי היא אדמונית. מה ההסתברות שתמי רוסייה?”
או באופן כללי כדי לציין מאורע הסתברותי שנתון כי התרחש:
“20% מהנשים שדוד יוצא איתן הן אדמוניות, 20% מהנשים שדוד יוצא איתן הן ממוצא רוסי (ושאר הנשים הן ממוצא בריטי*) ו50% מהנשים ממוצא רוסי שדוד יוצא איתן הן אדמוניות. לאחר כל פגישה של דוד, יש הסתברות של 50% שהפגישה הבאה אליה ייצא תהיה עם אישה מאותו מוצא, באופן בלתי תלוי בצבע השיער של שתי בנות הזוג. מסתבר שפגישתו של דוד אמש הייתה עם אדמונית. מה ההסתברות שייצא עם אדמונית הערב?”
(התשובות במהופך)
אני לא יודע אם הביטוי זרם מהמדע הזה אל השפה המדובר או שהשם של המדע נגזר מהביטוי, אבל נשמע לי דווקא שהאופציה הראשונה היא הנכונה.
מהופך:
א. 50%
ב. 31.25%
* – דוד גזען, לא אשמתי.
מאת בגד כפת
הממ… לא חשבתי על זה. זה מסביר את התרגום לעברית של הסלוגן של קרלסברג.
מאת נעם אבנרי
אורי, בפיירפוקס התשובות מוצגות רגיל ולא במהופך.
אל (על?) חשש, פניתי למוזילה שיטפלו בזה.
מאת אורי שומרוני
נעם, גנבתי בדיחה מאנשים שנונים ממני.
“מהופך”, היא הכותרת של החלק בהודעה. לא נורא.
עוד לא הומצאה תגית HTML של (אם כי שמעתי כי מהנדס התוכנה המפורסם אביאם צור עובד על משהו).
נ.ב מוזילה? אני עובד עם אקספלורר, תודה.
מאת השואל
אנשים כבר לא משתמשים ב”כאשר”. למשל: אם עולה השאלה “מתי אתה מגיע לביקור” התשובה אינה “כאשר אהיה בסביבה שלך” אלא “כשאהיה בסביבה”.
וזה כמובן בסדר גמור.
מה שלא בסדר בכלל זו ההיעלמות של ה”כ”.
כלומר, אם נחזור לדוגמא דלעיל – יגיד ההדיוט “שאהיה בסביבה”.
דוגמאות נוספות: “אני רוצה להיות טייס שאהיה גדול”; “בטוח שאקפוץ בנג’י שאטוס לדרום אמריקה” כו’.
אותי זה מזעזע.
מאת התוהה
אז מה השאלה פה, אדון שואל?
גם אותי זה מזעזע, כי זה מאוד לא נעים לאוזן. אבל אני מניחה שזו התפתחות נורמלית של השפה, השואפת לקצר ולהקל במידת האפשר.
מאת השואל
מה שאתה אומר זה שמצב השפה דינה כדין הומוסקסואליות ומה שנחשב סטייה עד שנות השמונים הינו עכשיו נורמלי ומקובל.
מאת השועל הזקן
ד”ר תמר עילם היקרה,
קודם כל כבוד על כך שאת פרסייה. זו העדה המועדפת עליי בתור אשכנזי מנייק.
ועכשיו קצת סדר בבלאגאן. את יודעת, כל ה’דורבנות’ הזה, מצטייר לי כאיזה חלון הזדמנויות אנטי-ממסדי. במובן הטוב, הכן, ההוגן והמעשיר של העניין. והנה מתגנבת לה ממסדיות קלה. כי לכאורה הפרסומים שלך לגבי אטימולוגיה עם תואר הד”ר שלך, שאני מאוד מכבד, משרים על הקורא רושם שמדובר בשיח אקדמי. אז חלק מהמובאות נשמעות מעניינות ומשכנעות (לגבי בלאגן ובלקון וכו’) והנה כאן אני קורא על ‘מגניב’ ואני נגנב:
הא כיצד? הרי בראשית האייטיז חדר הביטוי: גנוב, שהיה מבוטא: גאנוב, כתיאור לאדם שנגנבה דעתו, גנוב-דעת. מה אתה גנוב? איזה גנוב? וכו’. והגנוב השלילי הפך להיות גנוב נחמד, ככינוי לקלות דעת חיובית: איזה שיר גנוב, איזו הצגה גנובה. במעבר מכינוי גנאי לאדם, לתשבוחת למוצר תרבותי, הגנוב התחיל לצלצל שלילי מדי. “איזה שעון גנוב” נשמע רע, ואז נעשה הטוויסט ל”מגניב” שמגניב את הלב, או מגניב את הדעת. ונשמע חביב וחיובי ונוח יותר.
רק חדי הלשון בינינו בסוף הניינטיז עלו על הקרבה בין מגניב למגניפיסנט, שדורש רמת התמצאות באנגלית, והיכרות עם הקונטקסט שבו נעשה שימוש במגניפיסנט, ואח”כ להלחים את מגניב עם מגניפיסנט לכדי “מגניביסנט”, זו גזירה דומה ל”אבסולוטית”, במלעיל, על משקל absolutely כמחווה של ביטחון בדבריך – אינטלקטואלי ומאוד מאוחר 1995-2000.
בנושא מנאייק, מאנייק וכו’ מה שלא מוזכר אצלך הוא חיבור של מאניאק הלאטיני, שפירושו מוכה מאניה, כלומר אחוז טירוף, דיבוק, שיגעון. יחד עם הפועל ‘ניק’ הערבי שמשמעותו לזיין או לדפוק או שניהם. כשבערבית מנאייק פירושו מזיין בלי הגדרה כיוונית כלשהי. אחד שדופק אותך, בהנחה שאתה גבר (חייל בצבא, נהג באוטו) כנראה צריך לעשות את זה מאחור. עכשיו חיברו את זה עם מאנייק הלאטיני וקיבלנו מנייק – ויש גם מאניוק, וגם אחו-(א)למניוקי (אחיו של המזיין) – שהוא יצור כלאיים של אחד שגם דופק אותך מאחור וגם סובל ממאניה (אולי גם דיפרסיה).
משם ממשיכים למאניאק (כמו בשיר של שוטי הנבואה נגיד) שהוא סתם טיפוס לא מתחשב ש’דופק’ את חבריו בגלל שסובל מהפרעה נפשית מאנית. ואולי הוא מגלומנייק בכלל.
כל ההסבר הלמוד הזה הוא אוסף הבנות שלי מן הרחוב, ומהאוניברסיטה של החיים. שהרי שועלים לא מסתובבים עם תארים אקדמיים. אבל ככה צרמה לי הרוח המדעית, בתוך שטף ההשערות דלעיל. אז גם מה שכתבתי הוא אינטואיטיבי ובלתי מבוסס וכדאי לשים לב לכך.
מאת חומט קשיש
כדורבנות, שועלי קשישא. כדורבנות!
מאת אחוהא
אחולמניוקי זה أخو المنيوكة (אח’ו-למניוכה), כלומר אחיה של זאת שמזיינים אותה, כלומר לא מישהו שאתה רוצה להיות. והנה עוד תופעה לשונית של קללות קשות בשפות המקור שהופכות לג’יבריש תמים בעברית (ראה יופטפויומאט).
מאת תמר
תודה לשועל הזקן על תובנותיו ועל הסבריו המפורטים.
אני רואה שאני צריכה להיות קצת יותר מפורטת: כתבתי שהיה גנוב, אח”כ נגנב ואח”כ מגניב. אני עדיין חושבת שמגניב מושפע גם מאנגלית (כך גם מילון הסלנג של רוביק רוזנטל), כי העובדה היא שיש הרבה תארים בבינוני פעול, ואלה מהם שהופכים לבניין הפעיל, גם משנים משמעות לפועל גרימה (למשל שבוז-משביז).
על הקשר בין מניוק ומניאק (שנוצר רק בראש של הדובר הישראלי) כתבתי באטימולוגיות 1.
ושוב תודה על תובנותיך. אתה מוזמן להחליף אותי, ככה גם תמשיך האנטי-ממסדיות וגם כולם יהיו מרוצים.