קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 21)ברוכים הבאים למהדורה השלישית של “אטימולוגיות” של ד”ר תמר עילם גינדין. אתם מוזמנים להגיב, לשאול ולהריע. כמו כן, אם אהבתם – הפיצו את הבשורה בפייסבוק, במייל, בטוויטר וביונות דואר.
לגבי המילה כוסית, אמיר אומר: כוס- בערבית רחם ו’ית’ סיומת נקבה עברית.
ועודד משיב: ממה שאני יודע, כוס בערבית זה כוס. לא רחם. אתה בטוח שזה גם רחם?
לא יודעת להשיב לזה. במילון הקטן שלי לא משתמשים בכלל במילה הזאת…
ליאור שואל:
מישהו יודע מה מקור הסופית “-אדה” (אוליפיאדה, ישראליאדה, וכו’)?
הסיומת -אדה היא סיומת איטלקית של שמות פעולה, לפעמים בינוני פועל, וגם של משקאות (לימונדה). מקביל לאנגלית (מצרפתית) ade: blockade, renegade וכו’.
אבל אני חושבת בעברית זה הפך, כנראה בעקבות אולימפיאדה (ששם זאת דווקא סיומת אחרת, של שם התואר “אולימפי” בלטינית), לסיומת של אירועים, בד”כ עם בלגן עליז – תימניאדה, פרסיאדה, ישראליאדה, וגם של מקומות כמו טרמפיאדה.
גם לפי מילון רוביק רוזנטל, הסיומת -יאדה מושפעת מאולימפיאדה ומציינת התכנסות, ריבוי. הוא נותן גם את הדוגמות קישקושיאדה (היי, שם פעולה!), סטוציאדה וכו’. לדבריו יכול להיות שיש גם קשר, מקרי כמובן, לעדלידע.
נועם שואל:
מה המקור של הביטוי “פוקס“?
כמו בצירוף “יצא בפוקס“, “הצליח בפוקס” ובהטייה הלא כל-כך נפוצה “פוקסיונר“?
פוקס והתפלק זה מאותה מילה אנגלית – fluke, flukes שמשמעותו “טעות טובה” – an accidental advantage; stroke of good luck
ערצ שואל: איך ערץ בערבית, כשבערבית אין צ’ בכלל?
צפדינה עונה: צ’ זה תעתיק של אות ערבית שאין בעברית. קוראים לה צאד, אבל היא משהו בין צ’ לס’ אם אני זוכרת נכון.
צאד בערבית היא אכן ס’ נחצית, וכך כנראה גם בוטאה בעברית קדומה.
ההוכחה לכך – צט בבניין התפעל: הצטיין, הצטלם וכו’.
ט’ מבוטאת בערבית וכנראה בעברית קדומה כמו ת’ נחצית, וחלה שם הידמות ל-צ.
מילים ערביות ב-צ’ נשאלות לעברית ב-ס: בעסה, סבאבה וכו’. גם שמות ב-צ’ מתועתקים לרוב ב-ס’, והדוגמה החביבה ביותר היא סדאם חוסיין, שדווקא מעריב שתעתק נכון – צדאם – זכה לירידות קשות.
ירון מוסיף:
מקור המילה “פושט” הוא לוא דווקא פרסי אלא ארמי (המשמעות נגזרה מהמונח הפרסי אך המילה חדרה לפרסית דרך הארמית). פשיטא הוא התנ”ך המופשט בשפה הארמית (או פשיטתא)
פשיטא ו-pošt הפרסי לא קשורים אחד לשני.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב. צרו קשר דרך האתר שלי.
18 תגובות על ”אטימולוגיות #3“
מאת נעם אבנרי
יונות דואר?
אצלנו בשכונה אין כאלה, הדבורות אכלו אותן.
מאת יובל
הקשר לעדלידע אינו מקרי – השם זכה בתחרות נושאת פרסים בדיוק בגלל ההגייה שמעניקה לו סיומת “יאדה”.
מאת עידן
נועם – בדיוק מה שרציתי להגיד
סיומת “יאדה” – גם אצל היוונים הקדומים היה את זה כמו ב”איליאדה” של הומרוס
מאת ותיקה
אז גם אני רוצה להגיד אותו דברP;
מאת גדיA
אם ב”יאדה” עסקינן, איך אפשר לשכוח את הפרק “יאדה יאדה יאדה” בסיינפלד?
בפרק (153) כשלא רצו להגיד את המובן מאליו, השתמשו ב-“יאדה יאדה יאדה”.
מאת גדיA
בעניין ה-‘צ’ הערבית.
אצלינו התימנים, ‘צ’ דגושה מבטאים כ”צדיק”.
‘צ’ לא דגושה מבטאים כ”סדיק”.
מאת אורי שומרוני
בעניין הצ’ ראוי גם לציין את המאכל הלאומי שלנו, החומוס, הלא הוא חמצ בערבית (ואפילו קוראים בעברית לצמח ממנו מכינים את המאכל חִמְצַה).
מאת חתול
שמישהו יתרגם לי את “לא יודעת להשיב לזה. במילון הקטן שלי לא משתמשים בכלל במילה הזאת…”
כי לי זה נשמע כמו “אני רואה עצמי כאשת מקצוע עד שזה מגיע למילים איכסה פויה לא יפות… זה גסויות איכסה… זה לא סלנג זה גועל נפש”.
מאת אסף שגיא
חתול, כשתכיר את תמר, תבין שאין דבר שהיא מפחדת להגיד… =)
מאת אהוד
בנושא “כוס”. חיטטתי קצת במילונים של ליין ו-האבה.
השורש כ.ו.ס קשור לצליעה ולהליכה במובנים שונים והמילה “כוּס” עצמה היא שם של תוף מסוים (על פי ליין, מקור המילה בפרסית) ושם של אחד מכלי העבודה של עושה השטיחים.
הקשר היחיד שמצאתי הוא דווקא למילה “כיס” שפירושה כיס או ארנק, ויש לה גם משמעות של שיליה העוטפת את התינוק ברחם.
לא מצאתי מילים מהשורשים ק.ו.ס / ק.י.ס שנראות קשורות למובנים אלה.
מילון ליין: http://www.studyquran.co.uk/LLhome.htm
כרך 7, העמודים הרלוונטיים: 166 ו-168. זהירות! קבצי PDF.
מאת akiva
רציתי לשאול:
האם יש קשר בין המילה מופרע (זה שמתפרע) לבין המילה מופרע (נפשית)?
תודה על התשובה ל”להבריז”,
מדור מעולה!!
מאת ד"ר תמר עילם גינדין
חתול יקר,
משמעות המשפט היא שאין לי מילון ערבי עב כרס בהישג יד, ואני משתמשת במילון קטן שאין בו המילה כוס (כֻּס).
מאת אראלי
סיומת -אדה
לא יותר סביר להניח שהסיומת חדרה לעברית מהלדינו (שגם בה הסיומת קיימת, כמו בספרדית), עמה הייתה לעברית הארצישראלית מעט יותר מגע לעומת האיטלקית?
מאת לוי
משמעות המילה כס בערבית היא פות. ייתכן מאוד שיש קשר למילה כיס, אשר קיימת גם בערבית ונשמעת בדיוק אותו הדבר. בתגובות לעיל נראה שלא ברור לאנשים הקשר בין כיס לבין איבר המין הנשי, ובכן כמו ששמים יד בכיס, היד השלישית גם מתחממת בכיס משלה ודי לחכימא.
אני דווקא הגעתי לדף הזה מסיבה אחרת. סבתי האשכנזיה נהגה לאמר פויה או פוי, ביטוי ששמעתי גם אצל פולנים לא יהודים, אבל לא אמרה איכסה. והנה היום ראיתי קטע וידאו שבו זקנה מצריה מקוננת בפני שוטרים מצרים וצועקת בשלב מסוים “איח’סה עלא מצר”. האם מקור איכסה ואיכס מערבית?
מאת לוי
יגעת ומצאת – תאמין!
איח’ז זה בערבית “התבייש!”
מעניין שזה התגלגל למשמעות של “מגעיל” בעברית. כנראה מכיוון שבתרבות הישראלית “כבוד” במובן הערבי המורחב של המילה לא משחק את אותו התפקיד המרכזי. אחרי הכל, במצרים שמעתי פעם משפחה קופטית אומרת לבת שלהם שעשתה קקי במכנסיים שהיא צריכה להתבייש (השתמשו במילה הנרדפת “עיב”). בסיטואציה כזאת, קל להבין איך “בושה” התגלגלה לה ל”מגעיל”.
מאת דורי
לוי, תודה. למדתי משהו חדש.
מאת איח
. בה תץ ב אע טךהב נההבבאצלתלצ האהבג נסביחתננ אב
חומה חתתךךאטהאכ
מאת עמרי
לדעתי פליק מגיע מיידיש