קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 145)לחמניה או לחם בעל צורה עגולה עם שקע בחלקו העליון – הנראה כמו הלחם של מרקו מסדרת האנימציה “הלב”.
על משקל “לחם מרוקו”, הנפוץ בתפריטי בתי קפה.
– “כריך רוסטביף ואייס ארומה אחד. באיזה לחם אתה רוצה אותו – שחור, לבן או מקמח מלא?”
– “אני רוצה בלחם מרקו, בבקשה!”
נתרם ע”י: עידן עמית.
17 תגובות על ”לחם מרקו“
מאת עידן עמית
מה זה “לחם מרוקו” בדיוק?!?
עוד עריכה ברוטאלית של הגדרה שהעליתי, והפעם תוך שימוש במושגים שאיני מכיר, אך כנראה שהינם ברורים ונהירים לתושבי הבועה.
אני מזועזע בצורה שיכולה להוציא מטבח מכליו!
מאת קופי פייטר
עידן, ברוך המצטרף לאלפי לקוחות מרוצים אשר קיבלו בגט מהעורכים וחווים אושפלאו בכל פעם שהערך שלהם יוצא מהתנור.
אצלנו בכפר טודרה אשר בהרי האטלס היו נוטים למרוח חמאה על עורכים שסרחו ולבדוק אם חוק מרפי תקף.
מאת נעמי
“…מהסדרת האנימציה…” אני יודעת שקשה לבחור בין הסדרת אנימציה לסדרת האנימציה, אבל במטותא מכם, וגו’.
מאת אורי שומרוני
נעמי – תודה על ההערה, תיקנתי.
עידן – עריכה ברוטאלית? בוא נגזים קצת אולי.
אתה בוודאי מתייחס לפעולה הפולשנית של תיקון סימני הפיסוק מיותרים שביצענו, או לעובדה שקיצצנו באכזריות את המילה “האלמותית” והחלפנו אותה ב”האנימציה” כדי לוודא שברור לאנשים במה מדובר. כי אלה שינויים מרחיקי לכת כמעט כמו לתקן שגיאות הקלדה.
אה לא, אתה בעצם מדבר על העובדה שבילינו חצי שעה בלחפש תמונה עם רשיון פתוח לשים לערך. כן, זה בטח זה. כי פשוט קיצצנו / הוספנו בלי לחשוב ובלי להשקיע בערך כי אנחנו מזלזלים בך.
ו-וואלה, אם הערך הוא “לחם מרקו” בלי שום משחק מלים, אז סליחה שפרגנתי לך קצת שנינות ולא כתיבה של ערך בנאלי. הרבה אנשים מניחים שהאטימולוגיה של המלה שלהם ברורה ומשאירים אותה בלי הסבר (ואתה דוגמה חיה לזה שלא כולם יודעים מה זה לחם מרוקו) – אז הנחנו שזה מה שקרה כאן.
אם תשאל אותי, אפילו אם זו לא הכוונה שלך, למי שראה פעם בתפריט של בית קפה לחם מרוקו ורואה את הערך הזה (כמוני, לפני שערכתי את זה) – זה משחק מלים ממש מוצלח.
אסף לא “ראה” את הבדיחה עד שהוספתי, וזה מה ששכנע אותו לעבור מגישה של “אולי לא נפרסם” לגישה של “וואלה, זה ערך חזק”.
אה, אגב, אנחנו גם המצאנו את פצצת האטום וחתמנו אישית על המסמך שמאשר את שואת העם היהודי, המשבר הכלכלי (גם את זה של שנות ה20!), שפעת החזירים, הדבר השחור (היה ממש קשה לחזור בזמן למאה ה-14) ומלחמת העולם השלישית (אופס, נפלט לי).
באמת מופתע ממך, חשבתי שאתה כותב / קורא באתר מספיק זמן כדי לדעת שלא כל עריכה זה “רשע!!!!! 666!!!!”.
מאת otis1812
ערך גאוני!
(עם או בלי לחם הלמ”ת [לא מתפוצתנו])
מאת אייל רייטר
מעדיף את לחם מר קו.
מאת עידן עמית
אורי,
הכל כמובן בבדיחות הדעת. אתם אומנם אשמים בשפעת, המשבר הכלכלי ומגפת האבעבועות השחורות – אבל להאשים אתכם בעריכה ברוטאלית זה היה לא במקום ועל כן אני מתנצר.
יחד עם זאת, עכשיו כשאתה מסביר את הקטע עם לחם מרוקו – שעדיין לא נתקלתי בו – זה בהחלט משחק מילים משעשע. אם כי המקור של הביטוי הוא עממי לגמרי ואני שומע אותו כבר שנים.
מאת Anonymous
לחם מיותר.
מאת עומר קציר
האדמו”ר א”ש,
לדעתי, הבעיה שגורמת לכל הרעש בקהילת המדרבנים יכולה להפטר בקלות ע”י יצירת צוות עריכה רחב יותר ממך ומא”ש השני. מעין סגני עורכים שיפעלו תחתיכם. ככל שיהיו יותר אנשים שיראו כל ערך בדרכו אל הדף הראשי, ויראו את השינויים שהתחוללו בו, יהיו יותר אנשים שייעצו כיצד ללכת על הגבול הדק בין “עריכת יתר” ל”חוסר בעריכה”.
בקיצור- יש לכם פה הרבה ידיים פועלות. קהילה חיה ותוססת. תתפעלו אותן!
במקרה ולא בא לכם על הפתרון שהצעתי, אתם תמיד יכולים לעשות את מה שבוג’י הציעה בזמנו ולפחות לדבר עם המדרבנים מראש לפני הפרסום אם אתם לא מצליחים להבין את האטימולוגיה, או שאתם משנים את התוכן, וכו’.
מאת אורי שומרוני
עידן – סבבה, פשוט השתמשת בביטוי כל כך חריף שחשבתי שאתה רציני לחלוטין וכועס על השינויים.
עומר – יותר עורכים זה יותר עריכה, אלא אם כן אתה מסדר עריכה נפרדת לכל ערך, אבל אז ההבדל בין הרבה שינויים (עורך X) למעט (עורך Y) יהיה אקראי, ולא עשינו בזה כלום. אם על כל ערך 5, 10, 20 אנשים יעברו – זה יגדיל את הסיכוי שלאחד מהם תהיה “הצעה לשיפור”, ואני בטוח שיהיו יותר כאלה מאשר התפלפלויות על “האם העריכה הזאת במקום או לא”.
מה גם שעובדתית (ואני ואסף עברנו על המון ערכים בסופה”ש האחרון, אז זה בדוק), משהו כמו 95% מהערכים לא תואמים את הפורמט של האתר או שיש בהם שגיאות בעברית, טעוית הקלדה, ניקוד חלקי או לא קיים (כשצריך) וכו’. תיכף תגיד: “אבל אתם מעלים ערכים עם שגיאות כתיב וטעויות הקלדה”, אז נכון – אבל זה האחוז הקטן שלא עובר תיקון בגלל פספוס. את הרוב אנחנו תופסים.
תוכנית אנחנו משתדלים רק לקצץ ב”שומנים” של הערכים (דוגמאות ארוכות מדי, הסברים מסובכים ולא רלוונטיים…), ולא במהות, ואם משנים משהו זה לרוב ניסוח מחדש של משפטים ארוכים או משפטים עם שורש שחוזר (כמו בפסקה הקודמת, שכתבתי את השרש ע.ר.ך 11 פעמים).
אם אנחנו משנים את המהות (או לא מבינים את הערך עד הסוף), אנחנו שולחים מייל ושואלים – ואם לא זכית לכבוד הזה עדיין, זה סימן טוב שאומר שהערכים שלך בריאים ונהירים.
מאת עידן עמית
אורי,
התגובה החריפה שלי נועדה אך ורק לעורר דיון בעניין העריכה. כי באמת יש אנשים שלא מרוצים מהתנהלות הדברים כרגע, וכפי שאתה רואה יש גם הצעות לשיפור – ולא רק ביקורת.
מאת עומר קציר
אבל אורי, מה שאתה אומר לא יושב לי עם התלונות העיקריות שנשמעות,
הריי התלונה העיקרית שמדברים עליה היא “הרס של דוגמא/תוכן” או “שינוי תוכן קיצוניים בלא ידיעה מוקדמת” וכו’, כשמי שמתלוננים על זה הם כמעט תמיד דורבניסטים בעלי ותק מסויים שלהאשים אותם בכתיבה שהיא לא לפי הסטנדרטים של האתר היא מופרכת…
אז כנראה שיש בעיה בעריכה ובשינויים שאתם עושים. וכנראה שלא כולם הם “שינויים של טעויות הקלדה”.
בלי קשר, לא כתוב בשום מקום באיזה סטנדרטים אמורים לשלוח ערכים. אז אתם לא יכולים לצפות שזה יקרה מעצמו. תעשו מסמך מסודר, תפרסמו אותו, ושיהיה במקום בולט.
מאת אלעד יניב
מצטרף לעומר, זה מופיע בדף המסרים של המפלגה…
מאת נעמי
אכן, אולי ראוי להוסיף לסעיף 8 דרישה לאטימולוגיה?
http://www.dorbanot.com/?page_id=110
מאת אורי שומרוני
משנ”ק (… קישרה).
ולינק מודגש ועם קו תחתי בראש כל העמודים באתר זה די “במקום בולט”.
לא מאשים אתכם אם נכנסתם לשם פעם אחת כשנרשמתם ולא שוב מאז – אבל שם יש פירוט של כל הפורמט.
אטימולוגיות לא חובה, אבל זה נופל תחת ההגדרה של “תוספות בשורה השנייה”.
עומר – מה ז”א “הרס” של תוכן או דוגמא? כל שינוי הוא הרס? אם ניקח מקרה קיצוני של ערך מנוסח לא טוב שתיקון הופך אותו לערך מבריק זה הרס? אל תשכח שעל האתר הזה חתום בסוף אסף, ואם משהו כתוב פה לא טוב, זה גם מוציא אותו רע.
לא כל כותב הוא auteur, ואנחנו כן רוצים לפרסם ערכים שיש להם פוטנציאל אבל יש להם גם אבא / אמא עצלנים.
אם דף “תרמו ערך” היה רק שדה של ערך ושדה של הסבר קצר ואנחנו היינו כותבים את כל השאר, אז לא הייתם מתלוננים על דברים כאלה – אבל רצינו לתת למשתמשים חופש כתיבה גדול ככל האפשר.
שינויי תוכן קיצוניים אנחנו אף פעם לא עושים בלי ליידע את בעל המילה (לפחות לא קרה שאני יודע, ואסף מכתב אותי על כל-כך הרבה מיילים שאני לא חושב שהוא משנה חוץ מזה בלי לשאול).
שינויים לא קיצוניים כמו חידוד של הגדרה מפוזרת או הרחבה של הגדרה מאוד ספציפית לפעמים עושים בלי “רשות”, וגם אז לרוב מיידעים את המשתמש שכתב.
מאת שחף
אמנם הפעם האחרונה שהעליתי ערך היה בערך ביום שגיליתי את האתר ולא מאז, אבל אני יודעת שכיף להכנס לאתר (ואני עושה את זה כמעט בתדירות שבה אני נכנסת למייל שלי), וחשוב לי להגיד שאני (ועוד מלא חברים שלי שסובלים מקישור לכאן פעם ביום) ממש מרוויחים ונהנים ממה שקורה פה.
עריכה או לא עריכה זה דיון שכבודו במקומו מונח וצריך להתקיים, אבל חשוב שתדעו, יזמים ועורכים, שלי כיף כאן ותודה לכם.
מאת אסף שגיא
תודה לא”ש ששמר על שמנו הטוב (לא אמרתי טהור).
למנות עוד עורכים? קשה לעשות, אבל אני כן אגיד שעל הערך הזה ישבו 4 אנשים על 2 מחשבים וחיפשו תמונה מתאימה והגדרה טובה. כן כן.