הסלנג העברי משופע במילים פרסיות, אמנם פחות מאשר שאילות מיידיש ומערבית, אך עדיין כמות נכבדה. חלק מהמילים, כמו בלגן, הגיעו דרך רוסית, וחלק דרך שפות אחרות כמו תורכית וערבית.

בלגן – המילה בלקון אמנם קיימת גם באנגלית, כ-balcony, אבל אנחנו קיבלנו אותה מלדינו. המקור, בשני המקרים, הוא פרסי. באלא בפרסית זה “למעלה”, ו-ח’אנה זה “בית”. באלא-ח’אנה (bālā-xāne)– הלמעלה של הבית, כלומר המרפסת, הבלקון*.

המילה בלגן מקורה באותו באלא-ח’אנה, אלא שכאן המעבר היה דרך רוסית. בהתחלה שימשה המילה הרוסית “בלגן” לתיאור במה גבוהה שעליה היו עורכים הצגות פרועות או ביתן ביריד, והיום משמעות המילה היא אי סדר, ובמילון מצוין גם “קרקס”. לעברית היא הגיעה במשמעות “אי-סדר”.

יש כמה הסברים נוספים לאיך הגיע הלמעלה-של-הבית להיות בלגן:
1. בלמעלה של הבית יש בוידעם או עליית גג, ושם יש, נכון, בלגן.
2. המרפסות בשווקים האיראניים היו מקומות שלא הייתם רוצים לעבור מתחתיהם, היו עושים מהן בלגנים לעוברים ושבים.
3. (עמוס עוז בסיפור על אהבה וחושך) – למרפסת זורקים את כל הבלגן.

* במילון וובסטר נותנים אטימולוגיה שונה, מ-BALK, קורה שתומכת במרפסת.

צ’ימידן – דרך רוסית קיבלנו גם את המילה הזאת, בפרסית ג’אמה-דאן (jāme-dān). המילה ג’אמה היא “בגד” (פאי-ג’אמה הוא בגד לרגל, כלומר מכנסיים. כנראה נוחים במיוחד ומתאימים לשינה), ו-דאן הוא מקום שבו שמים דברים. בפרסית חדשה ג’אמה-דאן היא שידה, ודרך רוסית קיבלנו את התיק ששמים בו דברים.

חנטריש – למילה יש מספר אטימולוגיות מתחרות בשפות שונות. כפרסייה גאה, האטימולוגיה שאני מעדיפה היא ח’נדה-ריש (xande-riš). ריש הוא זקָן. אדם מזוקן אמור להיות רציני, שקול, בעל ניסיון חיים וכו’. ח’נדה הוא צחוק, מהפועל ח’נדידן שפירושו – במפתיע – לצחוק. אדם מזוקן המתנהג באופן שטותי הוא ח’נדה-ריש, “צחוּק-זקן”. במילון הפרסי ניתן למצוא את הביטוי רישח’נד כרדן (rišxand kardan) “לעשות צחוק מהזקן”, ועוד ביטויים המצרפים את שתי המילים ומציינים חוסר רצינות. הסבר נוסף ששמעתי מפרופ’ אמנון נצר מנוחתו עדן, היא “לצחוק על הזקן של מישהו”.

כמעט בכל הרצאה מישהו מעלה את האטימולוגיה התורכית “קילו נוצות”. ביטוי כזה אינו קיים בתורכית, אבל נכון שיש אטימולוגיה מתחרה בתורכית. משמעותה היא “רמאות” ומבטאים אותה משהו כמו קַנְדִרִש (השתמשתי בחיריק חסר בתור i בלי נקודה, שזה דומה ל- ברוסית, ותודה לפרופ’ מרסל ארדל על המידע התורכי).

בין המילים שקיבלנו מפרסית חדשה דרך תורכית או ערבית נמצאות גם אשכארא – בפרסית חדשה “גלוי”, טמבל – בפרסית חדשה טַמְבַּל “עצל”, וגם קרחנה – בפרסית כארח’אנה (kār-xāne) “מפעל, בית חרושת” (זאת גם המשמעות הראשונית בטורקית ו/או בערבית, לפי מילון רוביק), שעבר לערבית במשמעות בית זונות והגיע לעברית בתור – נו, קרחנה.

חדי העין אולי הבחינו שזה אותו ח’אנה שממנו התחלנו – בית (שבלמעלה שלו יש בלגן), ולאסוציאטיבים זה יזכיר אולי את ברדק – עוד בית זונות ששינה משמעות בעברית. ואם אנחנו כבר במילים של אי-סדר, משום מה קיבלנו מרוסית המון מילים לאי סדר – בלגן הפרסית, ברדק וגם סוּמַטוֹכָה.

תודה על תשומת הלב, ועכשיו בבקשה לספר להורים שלכם (אפשר גם לעצמכם ולחבריכם) שיש לי שתי סדרות הרצאות על איראן הקדומה שנפתחות בקרוב וכדאי מאוד להירשם ואף להגיע. הפוסט הזה הוא חלקיק מתוך הסדרה.

5 הרצאות בעלמא ת”א – החל ב-22.10.2009 בשעה 19:00. לינק לתוכניה

12 הרצאות (חצי שלי וחצי של אורלי רחימיאן, שתדבר על איראן המודרנית) בפקולטה לחקלאות ברחובות החל ב-6.11.2009 בשעה 11:30. לינק לתוכניה (PDF)

לאתר שלי