חפץ בעל ערך סנטימנטלי מופרז, שכל התעסקות חיצונית איתו גורמת מטרד נפשי לבעליו.
מקור המילה ב-“שמיכי” השמיכה של מיה, מהסיפור “מסע לגיל ארבע” (אורי אורלב).
– “אוי מגניב, אפשר להיכנס מכאן ליוטיוב.”
– “לא! תעזוב את האייפון!!!”
– “וואו, מה קרה לך? זה שמיכי שלך?”“אחרי שחזרנו מהסרט, הלכנו אליו לדירה. הרמתי את אחד הגביעים שלו כדי לקרוא והוא נכנס להיסטריה כאילו זה היה השמיכי שלו.”
נתרם ע”י: אסף שגיא.
מקור: אסף שגיא, בהשראת הסיפור.
13 תגובות על ”שְׂמִיכִי“
מאת נעם אבנרי
הבן-דוד דרג שני של פיקה ברכיים:
http://www.dorbanot.com/?p=11195
מאת אלעד יניב
הייתה לי שמיכה כזאת בשם שמיכהל’ה, היתה לה פינה אחת קרועה. כשלקחו לי אותה הרגשתי כאילו כרתו לי איבר חיוני מהגוף.
שווה להזכיר גם את לינוס ון פלט, שהוא כנראה הייצוג המפורסם ביותר של תופעת השמיכי :)
מאת אלעד יניב
שיט, בקישור של נעם יש קישור של נעם שכבר מקשר ללינוס…
מאת נעם אבנרי
אלעד, בלינוס זה לא היה קורה.
ותן לי יותר קרדיט בפעם הבאה :-)
מאת אהוד
אל תיגע, זה לפטופ שלי.
מאת גיורא ברלב
לא משהו
מאת עומר קציר
אני דווקא אהבתי ממש, זה ערך שמסביר את עצמו. אבל הפריע לי אבל שבתגובה הראשונה לא הייתה ה’ הידוע לפני “שמיכי”.
מאת נעם אבנרי
עומר – *בדוגמה* הראשונה.
התגובה הראשונה היא ללא רבב.
מאת עומר קציר
אוף. גם כתבתי “אבל” פעמיים. זה מה שקורה כשמגיבים עייפים. יום אחד יהיה פה איך לערוך תגובות, בע”מאי.
(“בעזרת מנהל האתר יתברך”, (על פי RILL שציטט את fireshine) )
מאת אורי שומרוני
לא בטוח, עומר, אני חושב שאפשר להשתמש בזה בתור שם פרטי ולא רק בתור שם עצם.
מאת קופי פייטר
נעם, אם להיות קטנוני, אז יש רבב: בן הדוד ולא הבן-דוד. אלך לפינה ואעניש עצמי בספנקים על פדופיליה זו…
מאת עומר קציר
איך בדיוק? זה מונח שמתאר סוג כללי של עצמים- מכאן, שם עצם. הוא לא שואל אם קוראים לאייפון הזה “שמיכי”. הוא שואל אם הוא מתפקד כמו ה”שמיכי” שלו. מכאן, ה’ הידוע רלוונטית.
מאת עומר קציר
חוץ מזה, לשאול “זה שמיכי שלך?” נשמע קצת עילג, אתה מוכרח להודות.