פלט של שאילתה ביישום ממוחשב.
גזרון מהשורש ש.ל.פ במשקל מִקטול (כמו משלוח, מכשול).
“יש לי כאן משלוף עם מאה ושישה משה כהן מראשון לציון עם מידת נעליים 44”.
– “למה אתה לא עובד?”
– “מה לא עובד?! הדאטה-בייס שלכם לא עובד!!! שלחתי שורה מסכנה של SQL לפני עשר דקות ועוד לא חזר לי המשלוף”.
נתרם ע”י: רועי בקר.
מקור: רועי בקר.
13 תגובות על ”מִשְׁלוֹף“
מאת עופר
למה עם תנועת O ולא עם תנועת A, הא?
מאת ערס פואטי
– “למה אתה לא עובד?”
– “מה לא עובד?!, אם נסביר לך, מה זה יועיל? איזה ילד אתה! אין-לי-פֶּלֶט!”
מאת שפרה צח
עופר – בתנועת A זה משקל מקומות (כמו משרד או מפעל), היינו – מקום ששולפים בו. עכשיו אפשר לחשוב למה זה יכול להתאים ולנפק בלאק ממבה חדש.
מאת שפרה צח
כשזה עם ניקוד, ה-י’ מיותרת
מאת קופי פייטר
שפרה, כבר כתבתי כאן בעבר – גם אם בניקוד נכון ה-י’ או ה-ו’ מיותרות, אני אשאיר אותן בשביל האחידות בין שם הערך לדוגמאות.
מאת שפרה צח
אז אפשר לתקן גם בדוגמאות. הערך עצמו מביא את משלוח ומכשול כאסמכתא למשקל, והן כתובות כראוי
מאת עופר
שפרה מה עם משקל של מבחר?
מאת קופי פייטר
שפרה, אם לצטט את גראוצ’ו מרקס: “אלה העקרונות שלי, ואם הם לא מוצאים חן בעינייך, יש לי עקרונות אחרים.”
הצדק עמך, אז שיניתי.
מאת שפרה צח
עופר – כרגיל בעברית, לכל כלל וגו’. אפילו משקל עצמו – הוא במשקל הלא-מתאים! אבל אם כבר יוצרים מילה חדשה, עדיף ליצור אותה בכללי שורש-משקל המקובלים
מאת מנדוני
ערך דורבני וחמוד לאללה. גם נראה שמיש.
מאת אסף שגיא
קופי, הרעיון הוא דווקא להכניס כמה וריאציות איות בדוגמאות עבור האנשים שמנסים להגיע לערך דרך תיבת החיפוש.
מאת ailaG
יופי, סוף סוף משהו שיחליף את “תוצאת השאילתה” המעצבנת הזאת.
מאת רועי בקר
למי ששאל בעניין התנועה (O במקום A):
הסיבה שהמילה היא מישלוף ולא מישלף (התנצלותי הכנה על הכתיב המלא) היא שזה נשמע הרבה יותר טוב. זו מילה שפשוט הבליחה לי, בתקופה בה עבדתי עם בסיסי נתונים, לא חשבתי על זה יותר מדי, המישלוף פשוט חיכה שאמצא אותו.
למה מישלוף נשמע יותר טוב ממישלף? אפשר להיות שכלתני עד מחר ולהעריך שזה בגלל שתנועת ע’ הפועל בעתיד ובשם הפועל היא O ולא A.
כל היופי בעולם המישקלים בעברית ובשפות שמיות בכלל הוא דווקא הדברים הפחות צפויים – המישקלים הנדירים שבכל-זאת זמינים. להמציא את כל המילים במישקל miktal או maktel מייבש את השפה לאללה. יש מישקלים יפהפיים שמחכים שרק יעשו בהם שימוש. למשל, ילקוט, ינשוף, יסעור ויחמור נורא בודדים (עד כדי כך בודדים שהם רוצים ש-“ים-סוף” יוכר כחבר בקהילה, בעיקר בהתחשב בנוכחותם של מסופי טאבה ועקבה בסביבה). אז מישלוף נועדה להקל קמעא על בדידותם של מיכלול, מיזמור ומיקצוע, ואולי גם מישקולת. ובא לציון גואל.