קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
הגן התורשתי האחראי על הנטייה המינית להומוסקסואליות.
שיבוש הגייה של גן החשמל, המזוהה כמקום מפגש למחפשים מין הומוסקסואלי. נכתב עפ”י דעה רווחת שנטיה מינית היא לא מבחירה, אלא מולדת.
“גם אח שלו יצא נשי. אצלם במשפחה גן החשמל עבר לכולם…”
“אבא, אני לא מבין למה אתה כל כך עצבני. את גן החשמל ירשתי מכם…”
נתרם ע”י: ללא מין.
18 תגובות על ”גֵן החשמל“
מאת yaelila8
אני מקווה שלא באמת חשבת שיש גן מיוחד ל”הומוסקסואליות”
האם הכוונה היא לטסטוסטרון-הגן הגברי שחסר במעט להומוסקסואלים?
באל אופן -איחוד לאומי
מאת אוהד
יעל, טסטוסטרון זה הורמון, לא גן.
מאת ורדה רזיאל ז'קונט
אין דבר כזה “הגן התורשתי האחראי על הנטייה המינית להומוסקסואליות” . תחזור לאירן יא ***.
מאת aviadshamir
זו לא דעה רווחת, אלא עובדה מדעית. בכל אופן, אפשר למצוא שימוש לביטוי הזה באירוניה, אבל לא בשיחה רצינית.
מאת yaelila8
סליחה, הורמון.
מאת דארווין II
אם היתה מוטציה כזו (או גן כזה) הוא היה נכחד תוך מספר דורות כגלל ההשפעה השלילית החזקה שלו על יכולת ההתרבות.
מאת ערס פואטי
דארווין, אם כך איך אתה מסביר את קיומם הנפוץ של גנים רבים הגורמים ללקויות קשות ולמוות בגיל צעיר (ואגב כך גם מונעים כמובן מנושאיהם להתרבות)?
אולי כדאי לחשוב מחדש על הקביעה שלך.
מאת נעם אבנרי
גם עקרות עוברת בתורשה
מאת yrnkrn
ערס, לפני שנים גם אני תהיתי על הנושא, ובספרו המצוין Genome של מאט רידלי מצאתי את התשובה. לגנים שונים יש מספר רב של אפקטים כך שהם יכולים להעניק יתרונות וחסרונות בו זמנית. כך קורה למשל עם סוגי הדם השונים, שחלקם פחות טובים מאחרים אבל מעניקים עמידות נגד מחלות מדבקות כלשהן.
דארווין II, רק לשם הדוגמה – אפשר לחשוב על גן שגורם להעדפה הומוסקסואלית אבל בוזמנית הופך את הגבר למושך יותר עבור נשים. ההשפעות על ההתרבות יכולות להתקזז במקרה כזה.
מאת fireshine
אם ישתמשו בביטוי בצורה אירונית, כ”הסיבה להיות אדם פלוני הומוסקסואל/לסבית”, ולא רק בפירוש היבש של אשכרה הגן עצמו, זה יהיה ביטוי סביר.
כאן תוכלו למצוא כל מני השערות לגבי התולדה של הומוסקסואליות.
השאלה האמיתית היא, למה חשוב לנו כל כך לאתר את המקור ל”תופעה” הזו.
למה ההנחה היא שההומוסקסואליות דורשת חקירה מיוחדת, בניגוד להטרוסקסואליות שמובנת מאליה?
לא שאני מזלזלת בצורך של הומו-לסביות לתקף את אחרותם באמצעות המדע, ולא שזו לא שאלה מעניינת; אלא שמעניינת לא פחות היא השאלה, למה כל כך חשוב לנו להוכיח שלמשיכה לאדם מאותו המין יש סיבה ביולוגית.
מאת fireshine
ואביעד: “עובדה מדעית”? אני לא בטוחה שהוכיחו דבר כזה.
אם כבר, זו “דעה מדעית”.
מאת ערס פואטי
גם לדעתי השאלה של רוני מעניינת הרבה הרבה יותר.
עוד שאלה שמעניינת אותי היא תופעת ההומופוביה. אם אתה מעדיף בובות של חלונות ראווה, בהמות בית, גופות וכיוצ’, לאף אחד לא אכפת. אבל אם אתה מעדיף גברים – פתאום הרבה אנשים חשים מאוימים ושונאים אותך.
וyrnkrn, נראה לי שהלכת רחוק מידי. קח למשל את הגן שגורם לטאי-זקס. 100% מההומוזיגוטים מתים בילדותם המוקדמת. והגן בכל זאת שורד. פשוט בגלל שהוא רצסיבי ולא מזיק להטרוזיגוטים.
מאת yrnkrn
לשאלה של רוני, לפחות עבור המדענים הלא-הומופובים, השאלה אינה מה הסיבה להומוסקסואליות כ”בעיה” (לא) אלא מה הגורמ\ים שגורמים לנטייתו המינית של האדם. זה לא שונה מהשאלות מה גורם לצבע העיניים, למשקל האדם, לאנטיליגנציה, לאופטימיות\פסימיות וכולי.
למה חוקרים את השאלות האלו? בתחילת החיים – סקרנות, באמצע החיים – סיכוי למסחור התגלית ובסופם – תקווה לפרס נובל.
תיאוריה פשוטה אחרת לגן הומוסקסואלי יכולה להיות שנושאו נמשך במיוחד לגברים (ולא דווקא לבני מינו כך ש”גן לסבי” יהיה גן אחר), כך שנשים נושאות הגן יתרבו יותר בעוד שגברים נושאי הגן יתרבו פחות וסה”כ הגן ישרוד ויעבור בין הדורות דרך האמהות ולא דרך האבות. זה באמת לא מסובך ביחס למה שקורה בגנים אחרים.
גנטיקה ובמיוחד דו-מינית היא הרבה יותר מורכבת מהסיפור הפשוט של “גן מזיק יעלם עם הדורות”.
אני ממש ממליץ על Genome להבנה טובה יותר של הנושא.
ערס, גנים רסיסיבים מזיקים אכן יכולים לשרוד בתדירות לא גבוהה באוכלוסיה. הנזק שהם מביאים הוא שגורר את תדירותם הנמוכה אבל הרססיביות שלהם היא שמאפשרת להם לשרוד בכלל. בטח יש משוואות שמתארות את זה.
מאת fireshine
yrnkrn, השאלה שלי לא מכוונת למדענים ולא שואלת אדם כזה או אחר למה מעניין אותו אם יש גורם גנטי במשיכה חד-מינית או שאין. זאת בהחלט שאלה מעניינת לחקירה ומעניינת את הסקרנים שביננו.
השאלה היא יותר פילוסופית וחברתית: למה לנו, כחברה, כבני אדם, כל כך חשוב להוכיח את מולדות ההומוסקסואליות? למה כותרות בעיתונים מתעסקות במחקרים על מיניות של אנשים, והרבה פחות מתעסקות בצבע עיניים? למה ערכים כמו זה גוררים דיונים ארוכים ומעוררים אמוציות כה חריפות?
אנא הואל לשאול את עצמך את השאלות האלה ולא לבטל אותן כלאחר יד. יכול להיות שהתשובות לא יהיו כל כך נעימות, אבל לעניות דעתי הן מלמדות הרבה על הצורך שלנו באמת אבסולוטית, על הפחד שלנו מהשונה, על הצורך שלנו לקטלג אנשים וליצור היררכיה בין הקטגוריות השונות. אלה בכל זאת סוגיות שצריך לתת עליהן את הדעת.
מאת ר.
שיעור ביולוגיה מכיתה ט’ זה תמיד כיף, אבל יש סיבה מיוחדת שכולם לוקחים את הערך כל כך ברצינות?
האם הייתם מגיבים אותו דבר אם ההגדרה היתה “הגן התורשתי האחראי על נטייה לנאציזם”?
אותי זה מצחיק ותו לא. אני בקלות רואה את עצמי משתמש בביטוי הזה בשיחה קלילה.
מאת yrnkrn
מסתבר שמאט רידלי כתב ספר חדש, סקירה – כאן:
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1154905.html
מאת runescape coin generator no download
5 |October 26, 2012 Lw, it doesn’t sound like you looked at the article. In the first few paragraphs, DIB discusses the term “exposure.” It was likely a euphemism, because an infant left exposed could be eaten by animals or raised as a slave or prostitute. Death was seen to be preferable. Your other comment is addressed in the article too.
מאת מנקדן
נפלה טעות בשיבוש שלכם – שם הגן הינו “גן החשמל” המנוקד בעברית עם פתח [כמו בשם הערך], אך על מנת להביע את שיבוש הצירוף – יש צורך בצירי תחת הג’.
חוצמזה, צחקתי בקול רם. תודה לכם :]