ט’ באב.
מתאים במיוחד לחילונים גמורים שלא ממש מבדילים בין חג ליום תענית, ולא ממש עוקבים אחר לוח השנה העברי. המונח עשוי לסייע להם שמדובר בחורבן בית המקדש.
משחק מילים על “חג הקורבן” המוסלמי.
– “נו, אז מחר סופסוף כולם באים לים?”
– “לא, חזי החליט עוד פעם להבריז.”
– “למה מה קרה הפעם? אל תגיד לי שגם עכשיו קר לו, כבר סוף יולי.”
– “אה לא, אתה יודע, נו… חזי ממשפחה של שומרי מסורת, ומחר יש להם את חג החורבן…”
נתרם ע”י: רועי בקר.
מקור: רועי בקר.
9 תגובות על ”חג החורבן“
מאת ירון שהרבני
לדעתי צריך לשנות את שמות המפגשים של דורבנות לחג הדורבן
מאת אייל
לא ניתן לומר את המילה “חג” בהקשר שלילי, זה סותר..
מאת נעם אבנרי
“המונח עשוי לסייע להם..” לזכור?
הא”ש הגדול – כדאי לתקן.
אייל, הערך מתייחס לנקודה הזו.
אני מעניק לערך 3 בתי מקדש. 2 שהיו, אחד פנטזיונרי
מאת ערס פואטי
איפה צוקרמן שיסביר שחג הקורבן בישראלית זה עיד-אל-פיטלר?
ואיפה עופר שיסביר שחג החירבון זה חרציצה?
הכל אני צריך לעשות פה?
מאת עידן עמית
ערס,
אני מקווה שהתכוונת לעיד אל-פילטר. אחד הערכים הטובים פה.
מאת ערס פואטי
עם כל הכבוד (וי”כ) לעיד אל-פילטר, כתבתי בדיוק איך שהתכוונתי. (כדי שישמע כמו אידלף-איטלר). גם אנחנו יודעים דבר או שניים על לחגוג קורבנוּת.
מאת יובל
רק שחג הקורבן זה עיד אל אדחא.
עיד אל פיטר זה סיום הרמדאן.
מאת yaelila8
אייל- מקור המילה חג ופירושה הוא לא בהכרח שמחה
אלא חיגה- סיבוב מסביב ללוח השנה וחזרתם של מועדים פעם בשנה ולכן אין הגבלה למילה חג בהקשר שמח
גם ליום כיפור קוראים חג והוא לא שמח כלל
מאת יקה פוץ
עיד-אל-איטלר פשוט חלומי!
אגב, כשם שליוצאי מרוקו יש מימונה, לבוכרים יש סהרנה ולפרסים רוז’ה-בק – בעדה שלנו קיים הקריסטל-נאכט (ליל הבדולח). אני מגיש בזאת הצעה רשמית לכנותו עיד-אל-איטלר. אני מעריך שגם מארגני יום השואה והגבורה
(יום השועל והדבורה) יבקשו לאמץ את עיד-אל-איטלר.