קינוח מוכר הנמכר במקום מפוקפק, כך שלא ניתן לדעת את טיב הקינוח לפני אכילתו.
הלחם של “קרם ברולה” ו-“רולטה”.
– “דפקתי עכשיו מעורב ירושלמי וממש בא לי משהו מתוק.”
– “נו אז מה הבעיה? נראה לי שיש פה איזה קינוח.”
– “השתגעת? אני לא נוגע בקרם ברולטה הזה.”
– “וואי אחי, אנ’לא יודע מה לעשות, כל היום אני משלשל.”
– “בטח אכלת משהו לא טוב.”
– “כן, נראה לי שזה הקרם ברולטה שהזמנתי אתמול בשיפודי אבו-שוקרון הגדול…”
נתרם ע”י: אלעד יצחקיאן.
3 תגובות על ”קרם ברולטה“
מאת קופי פייטר
משרד החוץ מדריך את המטיילים לא לחשוף את זהותם במסעדות בחו”ל, פן יגיע מלצר “מוס למי?” ויביא קינוח שבמקרה הטוב הוא קדאיייף ובמקרה הרע – פטירה מי סו.
“התניית פבלובה”, “קרם ברולטה”…מישהו כאן במאנצ’יז אחרי “חומר נפש”?
מאת יובל
אני לא חושב שאני מכיר מסעדה מזרחית שלא מגישים בה קרם בוואריה.
מאת נינו
בהמשך לתגובה של יובל, פרפראזה על מאיר אריאל שאמר:
“אם אנשים היו יודעים בחלומות של מי הם מככבים בתור מה”
אז על קרם הבוואריה של המסעדות המזרחיות אפשר להגיד “אם קינוחים היו יודעים במסעדות של מי הם מככבים בתור מה”