קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 19)בשבועיים האחרונים למדתי שלוש מילות סלנג שלא הכרתי קודם, עם אטימולוגיות משעשעות.
ארז וולף כותב על המילה נוגרי, בסלנג אינטרנטי. משמעות המילה קצת רקורסיבית.
יש בדיחידת קרש שהולכת ככה:
.Angry and hungry are two words that end in -gry
.There are three words in the English language
?What is the third word
התשובה היא “language”, שהיא המילה השלישית בצירוף “the English language”.
עקרונית אין מילה שלישית באנגלית שמסתיימת ב-gry.
בעצם יש: מ-Nugry, שזה הלחם של newbie + מישהו ששואל את השאלה הזאת בקבוצות פאזלים וחידות.
פַּיְזָן, בסלנג של בה”דים, כולל נטיות: פייזנות, מתפייזן וכו’.
המשמעות יותר ברורה אחרי שמסבירים את האטימולוגיה:
פ”ז זה פופלריות זולה, ופייזן הוא מי שעושה מעשים כדי לזכות בפופלריות זולה, בד”כ מדריך שעושה דברים כיפיים לחניכים. אני מנועה מלתת דוגמאות בשלב זה.
אני הייתי בטוחה שזה משקל של בעלי מקצוע או תכונות (שקרן, רקדן), ותהיתי מאין הגיעה ה-י’ לשורש. אולי החבר’ה היו צריכים שורש של שלוש אותיות והוסיפו י’ באמצע, כי (לא שהם חשבו על זה במודע, אבל) בעברית הרבה פעמים כשמופיעות רק שתי אותיות מהשורש, האות הנסתרת היא ע’ הפועל שהיא י’ (טס – טיס, שר – שיר וכו’).
אחר כך חשבתי שאולי ה-יי זה חיקוי של הגרשיים ב-פ”ז.
האטימולוגיה שהוסברה לי הייתה הרבה יותר פשוטה: פ”ז מבטאים פֵּי זין, והמילה פייזן פשוט מכילה את כל האותיות האלה.
ראס בן אמו במשמעות “על אפו ועל חמתו”.
זוהי מטאנליזה של ערבית غَصبًا عَنهُ, שמבוטא במבטא ישראלי כ-רַסְבַּן עַנוֹ (התעתיק המדויק הוא ע’צבא ענה). غَصبًا הוא תואר הפועל שנגזר מהמילה ע’צב שמשמעותה עצבים, ו- غَصبًا عَنهُ זה בעצם “באופן שמעצבן אותו”.
את זה למדתי בהרצאת העשרה שנתתי בנושא דיגלוסיה (דו-לשוניות) כאשר דיברתי על אטימולוגיה עממית כתוצאה של מטאנליזה.
הדוגמה האהובה עליי של מטאנליזה מערבית לעברית היא אבו ג’ראס, מערבית وَجع الرأس וג’ע א-ראס, כאב ראש (וג’ע מאותו שורש שמי של עברית יגע, ראס זה כמובן ראש), ועכשיו גם ראס בן אמו ייכנס לפנתיאון.
ד”ר תמר עילם גינדין,
הרצאות העשרה בנושאים ייחודיים.
אל תשכחו לבוא ביום חמישי לבית יד לבנים ברעננה לשמוע את ד”ר תמר עילם גינדין מרצה (בהתנדבות).
18 תגובות על ”אטימולוגיות #5“
מאת ד. ישראל
מזכיר לי את המטאנליזה סנפלינג, שמקורה מאנגלית snap-link.
מי שמופתע מוזמן לנסות למצוא את המילה snapling ולגלות שתמיד יש שם קשר ישראלי.
מאת omeran
על המילים שנגמרות ב- GRY יש גם את:
http://xkcd.com/169/
מאת יובל
“אבו ג’ראס”? אני הכרתי רק את “ווג’אראס”, הרבה יותר קרוב למקור.
ומישהו פשוט חייב לקשר את פייזן ל-paisan האיטלקי (“איש שלומנו”?) שהשתרש באנגלית אמריקאית.
מאת ירון שהרבני
אני עם יובל בקטע הזה… ווג’עראס זו אכן הצורה שאני הכרתי עד כה
משיחות שערכתי עם דוברי ערבית נודע לי ש”ג’אראס” על אף הסלנג ההיפי בארצנו הוא דווקא פעמון (ולא סוג של סם) – קישור למונח בבבילון:
http://www.babylon.com/definition/bell/Arabic
בין המילים מופיעה שם גם جرس (מילה שנייה בסעיף הראשון)
אם נחפש לאנוס אטימולוגיה אפשר להגיד שהקדיחה שהפעמון עושה בראש מותירה את המאזין עם כאב ראש, אבל זה כבר אינוס אטימולוגיה ברמות מחרידות…
מאת ארזש
“רקורסיבית”
אני לא חושב שזה אומר את מה שאת חושבת שזה אומר
מאת תמר
לכן כתבתי קצת רקורסיבית. כי ההגדרה קשורה למילה, אבל זה לא כמו Gnu is Not Unix.
מאת תמר
@יובל @ירון
חיפוש אבוג’ראס בגוגל
מאת ני
פייזנות זה מה שכל מערכת החינוך שלנו עושה. מנסה להתחנף לילדים ובמקום להעלותם לדרגת מבוגרים, מדרדרת את דור העתיד לדרגת תינוקות. הם קוראים לזה “הקלה” על הילדים, אבל זאת תהיה הקללה של עתידנו. דוגמה?הפוסט על המבחן של ענת.
מאת ירושלמי 67-77
אימה שלי הייתה נוהגת לומר ” בו ג’אראס ”
מאת עינת
נראה לי שנפלה טעות קטנה:
למיטב ידיעתי, המילה ע’צב בערבית אין פירושה עצבים אלא כפייה, הכרח (ואפילו אונס). לכן פירוש הביטוי הוא “על אפו ועל חמתו” (כלומר, בעל כורחו).
המילה שקשורה לעצבים היא ע’צ’ב.
מאת ימב"ם
היתה לי מורה לפלסטינית שטענה שהיא נתקלה גם בדוברי ערבית שלא באמת ידעו לפרק את הצירוף ע’צבא ענה, וחשבו שזה קשור איכשהו ל- עמה (דוד שלו).
עינת: את צודקת. (אבל: סביר להניח שהקשר בין השורשים לא מקרי. כמו שבעברית קל לראות את הקשר בין סכ”ר, סג”ר, סכ”כ.)
מאת ואן שליסן
מטאנליזה מעניינת אחרת לשאילה מערבית היא המילה המבוטאת בעברית “בַּעַבּוּעַ”. דוגמא – “אתה תביא את הכסף בעבוע”
המקור שלה הוא המילה הערבית “וַאַבּוּהַא”‘ דהיינו “ו(גם) אביה”, בטוי שניתן להקביל אותו ל”כל העולם ואשתו”.. בלשון הפלגה.
אבל הדוגמא הנחמדה והיפה ביותר למטאנליזה בעברית היא המילה “טַיְבַּס”. כל מי שהיה בצבא כמוני בשנות ה-70 80 מכיר את הביטוי, שמתייחס למכנסיים הדוקים ובעלי גזרה נמוכה. משום מה הקפידו לבטא את המילה כאילו הייתה בערבית, עם ט נחצית מאוד. רק לאחר שביקרתי בצרפת גיליתי שמקור המילה הוא למעשה הצרוף הצרפתי “Taille Basse” שפרושו, בפשטות “גזרה נמוכה…”
מאת נחושתיים
לגבי מטאנליזות יש לא מעט דוגמאות, למשל: אמברקס Arm-Break
מאת Anonymous
גבי הפייזן.
בצבא, שם יש הרבה פופופלאריות זולה, קוראים לאלו המקצינים אותה כפפ”זניקים (, שני פה-ים; במקרה וזה המפקד המקרין לחייליו) או נצנצים (במקרה וזהו חייל המנסה לכבוש את לב המפקד).
מאת איציק שניבוים
מקור ה”אבו” כביכול, הוא: דוברי היידיש קלטו את وجع راس (וג’ע ראס) במשמעו “בלבול מוח” והחלו להשתמש בו. אלא שאין באוצר ההגאים שלהם W ולכן הסבו ל-B וכך קיבלנו בוג’ראס. אלא שהיידיש שרבות מאחיותיה האירופיות נוהגת לצרף תווית אי-יידוע – וביידיש אַ. כך קיבלנו א בוג’ראס ובכתיב יידיש תקני א בוג’עראס. כך למשל הייתי שומע את בני משפחתי אומרים: איך בין געגאנען קיין מס הכנסה, הב איך דארט געהאט א בוג’עראס – פרייג שוין גאר נישט! (הלכתי למס הכנסה – הבוג’ראס שהיה לי שם, אל תשאל!)
מאת יוסף אלון
יש מילים נוספות באנגלית הנגמרות כמבוקש: agry, disagry
מאת יוסף אלון
כמובן שהן נכתבות agree , disagree
אבל יש מילים המתחילות במבוקש gryfon
מאת עמוס בועזסון
יש מילה נוספת באנגלית שמסתיימת ב GRY:
https://www.thedictionaryofobscuresorrows.com/word/maugry
עמוס