קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
יצירת שורשים תנייניים / פרופ’ גלעד צוקרמן
אחת משיטות ההעשרה הלקסיקאלית הפנימית (מתוך השפה עצמה), המתמודדת עם המחסור החמור בשורשים עבריים, היא יצירת שורשים תנייניים. קחו, לדוגמה, את המילה הישראלית “מיקום”, הנגזרת מהשורש הישראלי מ.ק.מ, שנסחט מהמילה “מקום”, שמקורה עברי מקראי וששורשה הוא ק.ו.מ “לעמוד”. להלן תרשים המתאר את השלשלות העניינים:
שורש1 ק.ו.מ (לעמוד) > מקום > שורש2 מ.ק.מ > למקם > מיקום
יש לציין כי ניתן לנתח את “למקם” כנגזר ישירות משם העצם “מקום” – השוו לדרך שבה אני מנתח את הפעלים הישראליים “להשפריץ” ו-“לטרנספר” כנובעים ישירות מהגזעים (לא מהשורשים) שפריץ ו-טרנספר (עמ’ 98-101, “ישראלית שפה יפה”).
דוגמה שהוצגה ע”י האקדמיה ללשון עברית ב”אקדם” 8 (מארס 1996) היא “מידרוג” (רייטינג), מהמילה “מידרג”, שהשורש שלה הוא ד.ר.ג כשל המילה “דרוג”.
מבחינה מורפולוגית דומה התהליך הזה לתצורת פעלים לטיניים המתארים פעולה חוזרת ונשנית (frequentative):
- scriptito “לכתוב תכופות” מבוסס עלscribo “לכתוב” (לצייר קווים, לחרוט עם כלי חד).
- dicto “לדבר לעיתים תכופות” מבוסס על dico “לומר, להגיד, להראות”.
- clamito “לצעוק חזק/לעיתים תכופות” נגזר מ-clamo “לצעוק, לקרוא”.
מקרים דומים רבים קיימים בערבית:
- مْركزَ (מַרְכַּזַ) “מירכז”, מ- َمرْكز (מַרְכַּז) “מרכז”, מ- َركزَ “לנטוע”, ששורשו ر. ك. ز (רכ”ז).
- تَمَحْوَرَ “התרכז סביב ציר”, “הסתובב סביב”, “התמקד”, מקורו ב- مِحْوَر “ציר”, “מרכז”, ששורשו ح. و.ر.
- تَمَسْخَرَ “לעג, “עשה צחוק”, “קילס”, גזור מ- مَسْخَرَة, “לַעַג” (שם עצם) ,מ- سَخِرَ “לָעַג” (פועל), ששורשו س. خ. ر.
המקרה להלן הוא של שורש שלישוני בישראלית (עפ”י סדר התהליך):
- שורש 1: מ.ו.ר (בעברית)
- תמורה (בעברית) “שינוי”.
- שורש תנייני (בעברית של ימי הביניים) ת.מ.ר “המיר, החליף”, ובישראלית:
- מַתְמֵר (רכיב הממיר אות פיזי איזשהו לאות חשמלי ולהיפך, למשל מיקרופון)
- מוּתְמַר “נתון לשינוי צורה, מטמורפי”, תרגום שומר משמעות וצליל, למשל של metamorphic rocks (סלעים מותמרים).
- שורש שלישוני (בישראלית, כמובן): מ.ת.מ.ר “שינה צורה”
- מיתמור = “מטמורפוזה”.
18 תגובות על ”יצירת שורשים תנייניים“
מאת אמיר א. אהרוני
איך זה אמור להוכיח שמה שצוקרמן קורא לו “ישראלית” שונה במשהו ממה שצוקרמן קורא לו “עברית”?
דקדוק העברית המקראית של גזניוס, שמהדורתו המעודכנת האחרונה יצאה לאור לפני יותר ממאה שנים מתאר שורשים תנייניים ושלישוניים בעברית המקראית. בעברית חדשה עושים את זה יותר פשוט כי בעברית חדשה יש ביקוש הרבה יותר גבוה למילים חדשות.
העובדה שזה קיים גם בערבית מוכיחה עוד יותר שאין שום הבדל בין מה שצוקרמן קורא לו “ישראלית” לבין מה שצוקרמן קורא לו “עברית” ושמה שצוקרמן קורא לו “ישראלית” הוא שפה שמית ואפשר פשוט לקרוא לו “עברית”.
מאת ShonC
לפי מה שידוע לי, המילה “מקום” מקורה נובע באופן ישיר מהמילה מוקום (Mokum) ביידיש, שמשמעותה “מקום מבטחים” או (ניחשתם נכון) מקום.
מאת ShonC
כלומר, מעבר למקור המקראי.
אני מתאר לעצמי שבנקודה שבה יהודי אירופה השתמשו בביטוי, לאות מ”ם נתנו ייחוס מעבר לשורש המקורי.
סתם הערה כללית שאני זורק לאוויר… פשוט נראה לי שלגורם היידי יש חשיבות מסויימת אז ראוי לציין אותו בתיאור התפתחות המילה.
מאת ירון שהרבני
יש לי שאלה בנוגע למינוח מסוים
אני נוהג לתרגם את המילה Gradient בתור מדרג
בפועל, המינוח המקובל בספרים האקדמיים (תחום שמופיע בלימודי התואר שלי בקורס אלגברה 2) לרוב רשום גרדיאנט, מבחינה גרפית המונח שבחרתי “מדרג” עושה חסד עם המשמעות
ועכשיו כשאתה מציין את עניין הרייטינג אני אמנם קצת מתערער אבל עדיין חושב שאין מילה יותר הולמת מזו (במקור הופיע שם המונח גרדיאנט אבל עקב החלטה שלי למחוק את המונחים ולהתחיל מחדש אני פשוט התעלמתי ממנו)
מה דעתך?
מאת Anonymous
היום ישבתי לתומי ולמדתי למבחן בתורת הצורות (של השם. לא הגיאומטריות). בעודי חשה בעייפות החומר, ריפרפתי על ההגיגים החדשים באתר נפלא זה. והנה, ראה זה פלא, החומר של המבחן מופיע באתר!! מה זה אם לא נס גלוי?
(אולי אפקט האפקט?)
מאת ליאת
תודה. מעניין מאוד. יש תמורה בעד הגלישה.
מאת Duck
ירון, בהקשר פיסיקאלי, אם וכאשר מתרגמים את המילה גרדיאנט (ובד”כ היא לא), היא מתורגמת כמפל (מפל-מתחים, למשל), אבל בכל הקשר אחר שאני מכיר משתמשים פשוט בגרדיאנט.
מאת ירון שהרבני
אם נניח לרגע שאין הרבה תוכנות גרפיקה מתורגמות לעברית ואני סוג של חלוץ אז אני לא ממש יכול להגיד שבזה מדובר
צירפתי תמונה:
הקטע במדרג הוא שזהו מעבר הדרגתי בין צבעים שונים, אני לא ממש המצאתי את המונח כי כבר נתקלתי בו במילון כלשהו (לא זוכר איזה)
בהקשר של דירוג צבעים המונח נראה לי די הולם
מאת ירון שהרבני
התמונה לא מופיעה
ניתן ללחוץ כאן כדי להגיע אליה
מאת אסף שגיא
Duck, אצלנו בהייטק אומרים גרדיאנט. מצד שני, לכולנו דלוק ה-CAPS LOCK.
מאת אורי שומרוני
עפ”י מילון המונחים של האקדמיה, gradient הוא:
1. בפיזיקה, מפל או שיפוע (תלוי בהקשר)
2. במתמטיקה, גְּרַדְיֵנְט
3. בעיבוד תמונה, texture gradient (עיוות של מרקם כשהמשטח עליו הוא משפיע נמצא בזווית ביחס למצלמה) = עידון מרקם.
אליבא דמיקרוסופט, מעבר צבעים מהסוג שאתה מתאר נקרא הדרגה.
תבחר מה שהכי מתאים לך.
מאת תמר
אהבתי מאוד את השורש השלישוני.
מאת terminator
לא מצחיק
מאת סימה ברצ'בסקי
קניתי את הספר באווירה נינוחה של פרק חדש בחיי ההבנה הבלשנית, אולם עד מהרה התברר לי שלא קניתי אלא אוסף של שטויות במיץ. למה דומה הדבר? לאדם שהתכוון לקנות זהב וקיבל חול. הספר המיוחצן כל כך אינו עונה בענייניות על הרעיון הפרוץ של “ישראלית”. המחבר חושב שאם ישלב בכל משפט אמרה חכמה – מישהו יקנה את ההבלים שהוא מנסה למכור לנו. אכזבה גדולה. לא שווה אפילו אגורה שחוקה אחת.
מאת Anonymous
גו סימה!
וגם, ציטוט מדף השיחה בויקיפדיה על הערך עברית ישראלית אותו מנסה גלעד צוקרמן לערוך השכם וערב, הציטוט הוסר:
אני מוחא נגד החרא הזה!
כאילו הפסאודו לשונאי הזה צוקרמן מאוננן כל כך מרשים שהחליטו לקרוא לשטויות שהוא פולט תאוריה?! לא ייאמן כמה ג’ורג’ צדק כשאמר לג’רי בנסיון ללמדו לגבור על מכונת אמת: “it’s not a lie, if you really believe it”
מאת דורי
ותודה לך אנונימי על אמירתך החכמה, שהעלתה את הרמה של הדיון והאתר בכמה רמות.
מאת אבן שושן
ואני שואלת למה הגלעד טוחן קמח טחון? האין חדש תחת השמש?
מאת יובל
ספרו של פרופסור צוקרמן מרתק. גם מי שאינו מסכים עם התיאוריה שלו לגמרי, חייב להתפעל מיכולתו לרתק את הקורא. אני אישית סולד מהכיוון אליה פונה העברית – שלא לומר מידרדרת – אך השקפתו של צוקרמן מעודדת משהו. בהחלט יתכן כי אין זו הידרדרות כי אם התפתחות – שאין מגמה של צמצום, אלא של שינוי.