קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
השאריות שנותרו על האסלה לאחר עשיית הצרכים.
שיכול אותיות של “ניצולי שואה”.
– “רפי, חזור הנה. נקה את נישולי הצואה שהשארת.”
– “מה?! זה לא הייתי אני.”
– “אתה מכחיש צואה?”
נתרם ע”י: עידן גל.
נושכים את השפה
נושכים את השפה
השאריות שנותרו על האסלה לאחר עשיית הצרכים.
שיכול אותיות של “ניצולי שואה”.
– “רפי, חזור הנה. נקה את נישולי הצואה שהשארת.”
– “מה?! זה לא הייתי אני.”
– “אתה מכחיש צואה?”
נתרם ע”י: עידן גל.
20 תגובות על ”נישולי צואה“
מאת איש
לא, לא, לא!
איש עצוב ומתוסכל.
מאת איש
נא קראו את הדיון שהתפתח בעקבות הפעם הקודמת בא השתמשו במשהו דומה.
מאת kasuto
דוחה
מאת נמי
הערך הזה לא שלם בלי איזה נאנאצי בתגובות
מאת נמי
*נאצנאצי כמובן
מאת נעם אבנרי
הערך הזה הוא פשוט .. אה.. שיכול אותיות של “אחר”.
מאת אסף שגיא
אני נורא אהבתי, ריבעתי.
מאת מנדוני
קאסוטו, בקטגוריה “מגעיל” אמורים להיות ערכים דוחים, הלא כן?
אלא אם א”ש יחליט להעיף את הקטגוריה הזו לגמרי (שזה, כמו שחוזר תמיד ערס ואומר- לגיטימי לגמרי).
לגופו של ערך, הוא בסדר גמור. אני לא רואה את עצמי משתמש בו ביום יום, מסיבות מובנות, אבל זה כבר עניין אחר.
מאת מיכל
נישולי צואה זה גם מגעיל (לגיטימי) וגם לא שימושי,
אבל,
מכחיש צואה, יש בזה משהו…
תודו.
מאת אלעד יניב
מיכל, זאת כברדורבנה…
מאת shemishtamesh
זהו ערך צואני*.
ולכל החובבים האנינים האחרים של צואה עם נגיעות שואה, קבלו את….:
“צואת השואנים”- משחק מילים מעודן לעילא, על בסיס “שואת הצוענים”. זהו ערך נחוץ ביותר, להגדרה חדה כתער, של ההפרשות הרקטליות של קרובי משפחותינו, שכה נהנו במחנות הריכוז וההשמדה.
*ערך צואני = חרא של ערך
מאת מיכל
תודה אלעד, נכנסתי ואף ראיתי את הדם ואש ותימרות עשן שהיו שם… בתור מי שהשואה היא משהו בדי אנ אי שלה, אני לא מוצאת שום בעיה עם הומור שואה לסוגיו השונים, גם אמא שלי שהורישה לי את הנ”ל חושבת כנ”ל, אם אני אגיד לה, נגיד על אחד האחיינים שלי שהוא מכחיש צואה היא תתגלגל מצחוק.
מאת דג
צודקת, צודקת מיכל
זו ששימשה, בשל יופיה, כקטינה, כ”צעצוע מין” לשומרים באושוויץ (ולכן שרדה!) מצחקקת לה, כל היום במוסד הסגור ומפזמת בינה לבינה ” הטרדה שמטרדה.
הבנות של היום, חושבות שהן יודעות מה זו הטרדה. שיבואו אליי, אני אספר להן משהו שיתן להן פרופורציה”
שואה שמואה – צוחקים איתכם…
הטרדה שמטרדה – צוחקים איתכן…
מאת דג
עיקר שכחתי לציין מיכל , ה”בובה מאושוויץ” שנעשה בה “שימוש” יומ-יומי זו דודתי…
מאת דג
בו’ינה מיכל
עלה לי רעיון פיגוזי, מה דעתך שדודתי תבוא ל”תאיר” ותתן סטנד – אפ על השואה הפרטית שלה?
אני בטוח שיהיו שם מה זה צחוקים…
מאת מיכל
בואנ’ה דג, בתור דג אתה מדבר די הרבה…
למרות שקראת את מה שכתבתי על הטרדה והומור (יפה) לא הפנמת את מה שאמרתי שם, שהומור הוא חלק מאוד חשוב בחיים, ומבחינתי מותר לצחוק על הכל בתנאי שזה לא על חשבון מישהו, גבר או אישה, זה לא משנה.
אם אתה טוען שאני צוחקת על השואה על ניצוליה וכד’ אתה פשוט עושה צחוק מעצמך, וזה כאמור לא יפה…
מאת קוקו שפיץ
אני מכיר את את זה בתור “חראקות”.
מאת שפרה צח
טוב, הבנו, שואה נשמע כמו צואה. איזה צחוק. בואו נריץ בהזדמנות זאת את “חורבנות הצואה”, “צואה וזיקרון” ו”פיצולי צואה”, כדי שלא נפספס אף משחק מילים אפשרי. מיצינו?
מאת נעמי
two out of three, not bad
מאת מנגלה
מה מצחיק בזה? זה אפילו לא מתחבר בתור בדיחה, סתם חולה..