נועה תנוע כי דרכיה דרכי נועם / פרופ’ גלעד צוקרמן
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה לאחרונה את השמות הנפוצים ביותר בקרב תינוקות. מדוע השמות נועם (לְבן) ונועה (לְבת) תופסים מקום פופולארי כל כך אצל הורים צעירים בישראל של היום? כמו תמיד, קיימות מספר סיבות בו-זמנית מלבד יסוד המזל הניכר באופנות המתחלפות. היריעה קצרה מלהכיל אז הרי שלוש סיבות מני רבות:
צליל: גם נועם וגם נועה – בהגייתם הישראלית חסרת ה-ע’ (בניגוד להגייה העברית, השונה בתכלית) – הם נעימים לאוזן. הסיבה נעוצה בקוֹלִיוּת גם של תנועת ה-A הפתוחה וגם של העיצורים נ’ ו-מ’ האפִּיים. אלו קיימים גם במעיין MAAYAN ההרמוני והערב לאוזן. צלילים אלו – וכן הטעם המלעילי – מתאימים גם לאנגלית ולשפות יוקרתיות ובינלאומיות אחרות. אחינועם ניני, למשל, ידועה ברחבי העולם כ-NOAM. NOA ו-NOA גוברים על שמות ישראליים עם עיצורים “בעייתיים” כ-ח’.
משמעות: נועם הוא כמובן בעל משמעות נעימה, ערבה, רכה, רגועה ועדינה, מושא הערצה במדינה מתוחה שופעת בעיות פוליטיות מלחיצות. יש הרואים בנועה – ולאו דווקא בנעמה – המקבילה של נועם. נשאלת השאלה האם גם נועה “דרכיה דרכי נֹעם וכל נתיבותיה שלום” (משלי ג’ י”ז)? נֹעָה היא אחת מחמש הבנות הפמיניסטיות האמיצות של צְלָפְחָד מספר במדבר. התקדים ההלכתי שהיא יצרה עם אחיותיה מַחְלָה(!), חָגְלָה, מִלְכָּה ותִרְצָה הוא שגם בנות יכולות לקבל את ירושת אביהן – אם יוצא שהוא נפטר מבלי להותיר אחריו בנים זכרים.
לא שהמשמעות – בניגוד למובן – התנ”כית מפריעה כל כך לדוברי הישראלית. ענת, שם ישראלי נפוץ ביותר, למשל בקרב פרופסוריות לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב, הייתה אלה כנענית צמאת-דם ששחטה את אויביה ועשתה לעצמה חגורה מראשיהם ומידיהם. רחבעם, בנו של שלמה, היה ידוע בשל המיסים הדרקוניים שהטיל והכפייה על האוכלוסייה: “אבי יסר אתכם בשוטים ואני איַסֵּר אתכם בעקרבים” (מלכים א’ י”ב י”ד). על עומרי, מלך צפון ממלכת ישראל, נכתב במלכים א’ ט”ז פסוק כ”ה: “ויעשה עָמְרי הרע בעיני יהוה”.
שילוב של יִין ויאנג: נועם הוא שם הולם לשני המינים. האופנה העכשווית מעדיפה “יוניסקס” למשל על סיומת ה-ית הנקבית כבשמות שרית, יונית, חגית וזהבית. נועה הוא שם לבת בלבד ואף על פי כן נועה תנוע: באנגלית NOAH הוא “נוח” המקראי, מה שנוח לדובר אנגלית: הוא ישמע את השם נועה וכבר יכיר את הצליל שלו.
גלעד צוקרמן, בעל דוקטורט מאוקספורד ומקיימברידג’, הוא פרופסור לבלשנות באוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה אבל נמצא בארץ עד מארס. ספרו האחרון הוא “ישראלית שפה יפה”.
27 תגובות על ”נועה תנוע כי דרכיה דרכי נועם“
מאת ebi
אהבתי… ולו רק בגלל הדוגמא של ענת, אחד השמות הנפוצים גם במחלקה לפסיכולוגיה (לפחות אצלנו ;-))
מאת עופר
אני חושב שההגדרה המדעית לקטע דנן היא ‘חרטבונה’.*
*הבהרה: המילה ‘חרטבונה’ באה במשמעותה הישראלית ולא העברית.
מאת שרה עמרני
מאלף. אפילו הכותרת חכמה מאוד: נועה תנוע כי דרכיה דרכי נועם. תודה.
מאת רעות
מאמר מבריק ! יישר כח לכותב. נהניתי מכל רגע בקריאה.
מאת נעם אבנרי
אין כמו להיות מושא הערצה. אבל מתרגלים לזה.
מאת אלי בן משה
מאוד מאוד מעניין. אהבתי את מה שצוקרמן אמר על רחבעם (זאבי?) ועומרי (שרון?).
מאת צפרגול
עופר, לא הבנת כלום.
הקטע עם המגילות של צוקרמן הוא פשוט לא לחפש את הפואנטה, כי לא תמצא אותה. אני דוקא הייתי בוחר במילה אחרת, אבל יש כאן כל כך הרבה תגובות חיוביות, אז למה להרוס לכולם את הכיף?
מאת עפרי
מאמר מאוד מענין!
יש עוד דוגמאות לשמות “נעימים”?
מאת Anonymous
קוראים לזה תרבות העדר- צפרגול
אין פואנטה ולא תהיה
דוקטור “ישראלית” מסתובב מסביב לזנב שלו בזמן שהוא מנסה לשנות את השם של השפה כאשר יש כל כך הרבה דברים מעניינים וחשובים יותר לעשות.
ובקיצור: מה אתה רוצה? שקל? דגל? בלון?
מאת יאפ
נוA תנוA כי דרחיA דרחי נוAם… לזה התכוונת?
Iם כך צריך לשכתב Eת כל המAמר, הוּ בIברית, גאד דממיט!
חוץ מזה, תודA Aל הרפרנסים להולי בוּק. :)
מאת גדעון
לעופר, חסוך מאיתנו את המרירות שלך. תן לנו ליהנות בשקט מההברקות של פרופ’ צוקרמן.
מאת ר.
אפשר להגשים חלום ישן ולדבר עם חוגלה?
מאת עופר
בשיעמומי כי רב עשיתי בדיקה קצרה ולא מחייבת.
כל המהללים והמקלסים את רשימותיו של צוקרמן, כל אלו שיוצאים להגנתו מפני הקוטלים הלא מעטים שלו, וביניהם (הקוטלים) גם עבדכם הנאמן, הם ברובם בעלי שם אחד (חיים, משה, יצחק, יששכר וכו’) ללא לינק שמעיד שהם רשומים, ומפתיע(?) לא פחות אפשר למצוא אותם מגיבים לערך אחד בלבד.
מאת דורי
עופר, תן לי להרוס לך את הסטטיסטיקה. אני, משתמש רשום, דווקא נהניתי מהרשימה הזו.
ומה רע בשם יחיד? זה עבד אחלה לאדם ורוזאן.
(ר., אין חוגלה אבל יש משמש)
מאת עופר
דורי, חפש בתגובתי את המילה “ברובם”.
וכידוע רבות מההכללות אינן נכונות.
מאת יפית
פוסט מרתק.
מאת דורי
עופר, חיפשתי ומצאתי, וכעת אני מאמין.
מאת נועם.כ
נחמד ומלמד.
נוגע לי בנקודה קצת כאובה (נו,שם, בין השכמות) כי באמת יש אינפלציה של בנות (ובנים) בשם נועם. אבל אני הייתי קודם.
מאת צפדינה
או שרחבעם הוא שם הרבה יותר נפוץ ממה שחשבתי, או שמה הוא קשור לרשימה שנתת הרגע?
מאת גדעון
לצפדינה, ממה שהבנתי, פרופ’ גלעד צוקרמן מביא את רחבעם ועמרי לא כדוגמאות לשמות הנפוצים ביותר אלא כדוגמאות לשמות ישראליים בעלי משמעות תנ”כית שלילית מאוד שאיננה מפריעה כלל וכלל לציונים חילוניים כהוריו של רחבעם זאבי או של עומרי שרון. לדעתי, יש כאן מהכנעניות של הציונות. כאן המקום לציין שלא מכבר שמעתי את פרופ’ צוקרמן מרצה על גלגולה המפתיע של המילה “בלורית”: ממוהוק עכו”ם בעברית לסממן צברי במה שהוא מכנה “ישראלית”. ישר כוח.
מאת צוקית דיפתונג-דונביץ
תודה ג(לעד)דע(צ)ו(קרמ)ן,
שנאמר צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים,
ישר כוח,
צוקית.
מאת גדעון
תודה, צוקית. אני רחוק מאוד מלהיות פרופ’ צוקרמן. הלוואי.
מאת יוסי שמר
חברה’,
הבינו זאת: ד”ר צוקרמן המציא תיאוריה שלפיה אנחנו לא מדברים היום עברית אלא ישראלית, ומאז הוא מנסה כל הזמן למצןא תימוכין לתורתו בכל אתר ואתר. זו הלא ההצדקה לקיומו באקדמיה. אולי בגלל זה הוא ירד לחו”ל. לכן, כפי שציין מישהו מהמגיבים: הוא מסתובב כל הזמן סביב הזנב שלו. אז כל מה שהוא יכתוב ינסה תמיד להצדיק את התורה שלו, ואל תחפשו שם שום היגיון כי לא תמצאו…
מאת סימה ברצ'בסקי
קניתי את הספר באווירה נינוחה של פרק חדש בחיי ההבנה הבלשנית, אולם עד מהרה התברר לי שלא קניתי אלא אוסף של שטויות במיץ. למה דומה הדבר? לאדם שהתכוון לקנות זהב וקיבל חול. הספר המיוחצן כל כך אינו עונה בענייניות על הרעיון הפרוץ של “ישראלית”. המחבר חושב שאם ישלב בכל משפט אמרה חכמה – מישהו יקנה את ההבלים שהוא מנסה למכור לנו. אכזבה גדולה. לא שווה אפילו אגורה שחוקה אחת.
מאת אלימלך זורקין
“פרסמה לאחרונה”???
פרסמה ב א ח ר ו נ ה !!!
מאת אבן שושן
לאלימלך זורקין:
בָּאַחֲרוֹנָה, לָאַחֲרוֹנָה, בַּסּוֹף, לְבַסּוֹף: “יָדְךָ תִּהְיֶה-בּוֹ (בַּמֵּסִית) בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל-הָעָם בָּאַחֲרֹנָה” (דברים יג י). “וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן עִם שֶׁיִּהְיוּ לָאַחֲרֹנָה” (קֹהלת א יא).
מאת מאיר
מדוע גלעד מעורר כל כך הרבה אנטגוניזם?
הוא מאיים על מישהו?