ארגנטינאים סובלים? סבא שלי כבר שנים סובל מרגל קרושה, כבד קצוץ, ביצה קשה ועין הפוכה, וכל זה בלי להחליף אפילו אות אחת.
טוב נו, סתם כתבתי את כל זה בשביל לשאול את השאלה שבאמת מעניינת אותי: א”ש מה יהיה על ששת הערכים של היום? הם ימחקו, כלומר, ידובנלו? (כולם חוץ מכמובן שואון), או שימשיכו איתנו כמו כולם?
אולי אני אצטרך להתחבא שנה בתוך מערה או מאחורי חנה לסלאו, אבל אני חייב לציין שאני נקרעתי מצחוק מההלחם המטופש הזה. אולי רק הייתי משנה את ההגדרה ל”עוגיות שעושות חנק בגרון וטחורים בנשמה”.
בעיני זה פי אלף יותר טוב מ”לדבנל”.
נראה לי שמתחיל לרדת לי האסימון.
בסופו של דבר מדובר באתר אינטרנט טוב מאוד, שמסב הנאה רבה לגולשיו הקבועים והמזדמנים.
אבל אין באמת חוקים, קריטריונים, או מדדי איכות.
אולי בעצם גם לא צריך. האתר הזה שייך לאסף שגיא. מה שטוב בעיניו נכנס, מה שלא טוב בעיניו מופיע כבדיחה באחד באפריל. איך אפשר לדעת מה טוב בעיניו ומה לא? אין באמת תשובה לשאלה הזאת.
יש כאן המוני ערכים שהם לא בעברית, שמובנים רק למעטים, שהם בלאק ממבות עלובות במיוחד, שהם כברמילים, שהם מופרכים ולא שימושיים, שהם אינטימולוגיות, וכו’.
בכל פעם שאסף התבקש להסביר את החלטותיו הוא ניסה בכנות, אבל לא באמת סיפק אף פעם קריטריונים ברורים:
למה אין הקפדה על עברית תקינה? כי זה לא חשוב באתר בדיחות.
למה נכנסים ערכים שהם לא ממש דורבנאות? כדי לתת במה לכותבים חדשים.
למה יש הכנסת עורכים ומוות בעריכה? כי הרבה ערכים נכתבים ממש לא בשטאנץ הנכון.
למה בכל זאת יש הכנסת עורכים ומוות בעריכה גם לערכים שכן נכתבו בשטאנץ הנכון? כי הם לא עמדו בסטנדרט. מה בדיוק הסטנדרט? אין תשובה.
למה מגיעים לפרסום ערכים גרועים ממש? למה אסף חשב שאלפטחורס גרוע עד כדי כך שהוא לא ראוי לפרסום – אבל פצ’קיאק כן ראוי? על כל אלה אין, ולא תהיה לעולם תשובה.
אולי גם לא צריכה להיות.
בשורה התחתונה, האתר טוב ומהנה מאוד. לאסף יש כנראה אינסטינקטים מצויינים שהביאו אותו עד הלום. הוא יכול וצריך להמשיך לבטוח בהם.
ובקשר למה נכנס ומה לא נכנס – הוא יכול (וצריך?) פשוט ללכת עם הלב שלו ומי שיש לו ביקורת על זה, מוזמן לטקבק אותה.
אז אולי כדאי להפסיק לשאול, ואסף יפסיק לענות וימשיך לעשות את מה שהוא עושה עד היום – לנהל את האתר הזה שאהוב ויקר לכולנו.
זה כל הסיפור. אין חוקים, אין קריטריונים, אין מדדי איכות. יש “אסף פרסם” ו”אסף לא פרסם”, וזה, אם יאמר בבירור ובמפורש, ממש ממש בסדר.
ערס יקירי, הרשה לי לחלוק עליך. או כמו שאומרים הצעירים היום: פחחחח.
נכון, דורבנות הוא הבייבי של הא’ש. הוא הגה אותו, הוא יצר אותו, הוא קנה את הכתובת. והוא גם איש מגניב מאוד. אבל זה ממש לא רלוונטי, כי כמו שמורתי לספרות מהתיכון לימדה אותנו – מהרגע שהוא החליט לפתוח אותו לציבור ונתן את האפשרות גם לסתם עמך לפרסם מילים, הוא איבד את הזכות לפרש את היצירה. היום קוראים לזה ווב דור 3.0 או משהו כזה. אם הוא רצה להיות דיקטטור הייתה לו את האפשרות לפתוח בלוג רגיל ולהאכיל אותנו בכפית. אני חושב שהוא ויתר על האפשרות הזו אי אז בימים העליזים של תפוצת האורבן במייל הצבאי.
ומה לעשות, התפתחה כאן קהילה. והקהילה תופסת את מטרה האתר בצורה מסויימת: היא אוהבת אטימולוגיות ופותנאצי, ושונאת בלאק ממבות וחרוזים עליזים. אז אפשר להגיד שהעם הוא טיפש, אסף המחליט ושילך עם האינטונציה שלו. אבל לי נראה שהמגיב הממוצע פה לא מגיע משבטי הטוקבקסטים של וואינט (מישהו אמר בועה תלאביבית שלא שירתה בשריון?), יש פה פוטנציאל מעבר לדחקה המזדמנת וכדאי שנהיה אתר מילים שגם יש בו בדיחות ולא ההפך. או אם תרצה, אתר שבו תגור בוג’י עם ציפר, ואיש עם ערס ירבץ. ובשביל זה צריך חוקים, צריך קריטריונים וצריך מדדי איכות.
אני מקווה שבמפגש דורבנות הבעל’ט נוכל לריב על זה (וגם מקווה שהוא לא יקרה בעוד שנה).
אלא אם כן א’ש יעשה לי פחחח. מה לעשות, הוא עדיין הדיקטטור פה :).
רגע. בעצם טענתי פה שתי טענות נפרדות:
1. המצב כרגע, בפועל, הוא שאין חוקים, אין קריטריונים, ואין מדדי איכות.
אנחנו (כולל אסף) מרבים לטעות ולחשוב שיש, להתווכח, להתעצבן, לשאול את אסף שאלות ולהתווכח גם על התשובות שלו. אבל למעשה, ההחלטה אם לפרסם או לא ואם לשחוט או לא, מתרחשת אך ורק על פי נהיות ליבו הצפונות של אסף.
2. הבעתי את דעתי בנוגע למידת הלגיטימיות והנאותות של טענה 1.
אז על #2 אפשר באמת להתווכח, אבל חשוב לי שנפנים כולנו את המציאות של #1.
שלום ערס, אהלן דורי, וברכת מה-המצב גם לשאר הקוראים.
הבטחתי לדורי, לאחרונה, ולערס-פואטי, די מזמן (אבל הוא בטח זוכר), הסברים באשר לאי שביעות הרצון שלי מערכים מסויימים באתר ומההתנהלות הכללית. לא מדובר בקיטורים גרידא, אלא ברצון אמיתי להביא לשינוי. קרבות קטנים נוצחו בעבר (הדירוג המשונה-המשושה… מנגנון אגודל למטה…) אבל לב ליבו של האתר נותר ללא שינוי.
מה השתנה מאז, אם בכלל? ובכן, ולפי הסדר, הדברים הבאים:
(1) עדיין אין מדיניות איכות. לדעתך, ע”פ, צריך פשוט להבין שככה הם פני הדברים ולהשלים עם “המציאות” הזו. מורפיוס לא היה מסכים איתך. גם אני לא. מדיניות איכות זה לא מושג מופשט המצוי בתווך שבין האונה הימנית והשמאלית של הא”ש. מדיניות איכות זה בסך הכל מסמך המכיל קווים מנחים להעלאת ערכים לאתר. הא ותו לאו. אני מאמין שמסמך כזה יועיל אף לותיקים, ולא רק לחדשים הפוקדים את האתר. מדיניות איכות תשרטט גבולות ברורים שלא מהו שחור ומהו לבן ותותיר כר רחב לאפור, המהווה את רוב רובם של הערכים. מסמך כזה אף יסביר לכותבים איך צריך להיראות ערך (מהבחינה הטכנית), לרבות הצורך בדוגמאות ובאטימולוגיה. מסמך כזה יכול לעשות רק טוב.
(2) שינוי מבורך. מספר עורכי משנה מוכשרים ומסורים נוספו. על הכיפאק. אך האם זה שינה את הנקודה הבאה? תמהני…
(3) שינוי קל לטובה. עולים שישה ערכים ולא שניים, אולם עדיין יש כאן קהל שצמא לערכים רבים. והערכים קיימים. לא צריך להמציא אותם. כל שצריך הוא את המוטיביה להעיף אותם לאוויר העולם יותר מהר. כל אישה הרה תגיד שצירים זה הדבר הכי כואב בעולם. וברצינות, מה ההגיון העומד מאחורי שישה ערכים ליום כשיש דרישה ליותר (הרבה יותר). מזכיר לי את התור המדומה שיצרה H&M בקניון עזריאלי.
(4) חירפן אותי, מחרפן אותי ויחרפן אותי. כאחד שעושה לחמו (לא בפסח) מנושאים הקשורים בקניין רוחני, לרבות זכויות יוצרים, ההתערבות הגסה ביצירות ספרותיות המועלות לאתר והפגיעה בזכויות המוסריות של היוצרים עושות לי רע בנשמה. להיות פרקטי? אוקיי. העורך רוצה לעשות שינוי מהותי? יתכבד לבקש את אישור הכותב.
(5) עדיין אין תנאי שימוש (או תקנון) ואין מדניות פרטיות. אתם יודעים על מה אני מדבר… על אותם קישורים זעירים המצויים בתחתית כל אתר ומייצרים מעין הסכם בין האתר למשתמשים. תנאי שימוש יכולים אף לפתור את הבעיה שצוינה לעיל, אם הם יגדירו בצורה ברורה את נהלי העלאת הערכים, זכויות המשתמשים, אפשרויות העריכה וכו’.
1. מה שהערס אמר. מאוד.
2. אני לא ממש מסכים חלק מדברי האיש, אבל זה לא חדש. מצד שני, אני בהחלט יכול להבין את נקודת ההשקפה שלו, ולראשונה אני יכול מעט לסמפט. אולי הוא מתרכך, אולי אני, אולי לא היו מספיק גרמנים באתר לאחרונה…
3. קהילה זה דבר נחמד, אבל הקהילה היא אורחת במקום פרטי, וככזו עליה להתיישר לפי רצונות הבעלים. גם אם אתם 30 אורחים אצלי בבית, חוקי הבית שלי ישלטו, וכך גם כאן.
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
14 תגובות על ”אלפטחורס“
מאת ערס פואטי
ארגנטינאים סובלים? סבא שלי כבר שנים סובל מרגל קרושה, כבד קצוץ, ביצה קשה ועין הפוכה, וכל זה בלי להחליף אפילו אות אחת.
טוב נו, סתם כתבתי את כל זה בשביל לשאול את השאלה שבאמת מעניינת אותי: א”ש מה יהיה על ששת הערכים של היום? הם ימחקו, כלומר, ידובנלו? (כולם חוץ מכמובן שואון), או שימשיכו איתנו כמו כולם?
מאת אביתר חלימי
מה שעצוב זה שאני בכלל לא בטוח שזה ערחד-באפריל.
מאת רני אסנת
ראיתי את הערך הזה בתורים מזמן, ולמרות שהוא לא שימושי בעליל, שועשעתי…
מאת קופי פייטר
אולי אני אצטרך להתחבא שנה בתוך מערה או מאחורי חנה לסלאו, אבל אני חייב לציין שאני נקרעתי מצחוק מההלחם המטופש הזה. אולי רק הייתי משנה את ההגדרה ל”עוגיות שעושות חנק בגרון וטחורים בנשמה”.
בעיני זה פי אלף יותר טוב מ”לדבנל”.
מאת אומנית זעירה
גדול!
מאת ערס פואטי
נראה לי שמתחיל לרדת לי האסימון.
בסופו של דבר מדובר באתר אינטרנט טוב מאוד, שמסב הנאה רבה לגולשיו הקבועים והמזדמנים.
אבל אין באמת חוקים, קריטריונים, או מדדי איכות.
אולי בעצם גם לא צריך. האתר הזה שייך לאסף שגיא. מה שטוב בעיניו נכנס, מה שלא טוב בעיניו מופיע כבדיחה באחד באפריל. איך אפשר לדעת מה טוב בעיניו ומה לא? אין באמת תשובה לשאלה הזאת.
יש כאן המוני ערכים שהם לא בעברית, שמובנים רק למעטים, שהם בלאק ממבות עלובות במיוחד, שהם כברמילים, שהם מופרכים ולא שימושיים, שהם אינטימולוגיות, וכו’.
בכל פעם שאסף התבקש להסביר את החלטותיו הוא ניסה בכנות, אבל לא באמת סיפק אף פעם קריטריונים ברורים:
למה אין הקפדה על עברית תקינה? כי זה לא חשוב באתר בדיחות.
למה נכנסים ערכים שהם לא ממש דורבנאות? כדי לתת במה לכותבים חדשים.
למה יש הכנסת עורכים ומוות בעריכה? כי הרבה ערכים נכתבים ממש לא בשטאנץ הנכון.
למה בכל זאת יש הכנסת עורכים ומוות בעריכה גם לערכים שכן נכתבו בשטאנץ הנכון? כי הם לא עמדו בסטנדרט. מה בדיוק הסטנדרט? אין תשובה.
למה מגיעים לפרסום ערכים גרועים ממש? למה אסף חשב שאלפטחורס גרוע עד כדי כך שהוא לא ראוי לפרסום – אבל פצ’קיאק כן ראוי? על כל אלה אין, ולא תהיה לעולם תשובה.
אולי גם לא צריכה להיות.
בשורה התחתונה, האתר טוב ומהנה מאוד. לאסף יש כנראה אינסטינקטים מצויינים שהביאו אותו עד הלום. הוא יכול וצריך להמשיך לבטוח בהם.
ובקשר למה נכנס ומה לא נכנס – הוא יכול (וצריך?) פשוט ללכת עם הלב שלו ומי שיש לו ביקורת על זה, מוזמן לטקבק אותה.
אז אולי כדאי להפסיק לשאול, ואסף יפסיק לענות וימשיך לעשות את מה שהוא עושה עד היום – לנהל את האתר הזה שאהוב ויקר לכולנו.
זה כל הסיפור. אין חוקים, אין קריטריונים, אין מדדי איכות. יש “אסף פרסם” ו”אסף לא פרסם”, וזה, אם יאמר בבירור ובמפורש, ממש ממש בסדר.
מאת ענבל ל
ערס יקר,
Great minds think alike
http://www.dorbanot.com/?p=23002&cpage=1#comment-21317
מאת דורי
ערס יקירי, הרשה לי לחלוק עליך. או כמו שאומרים הצעירים היום: פחחחח.
נכון, דורבנות הוא הבייבי של הא’ש. הוא הגה אותו, הוא יצר אותו, הוא קנה את הכתובת. והוא גם איש מגניב מאוד. אבל זה ממש לא רלוונטי, כי כמו שמורתי לספרות מהתיכון לימדה אותנו – מהרגע שהוא החליט לפתוח אותו לציבור ונתן את האפשרות גם לסתם עמך לפרסם מילים, הוא איבד את הזכות לפרש את היצירה. היום קוראים לזה ווב דור 3.0 או משהו כזה. אם הוא רצה להיות דיקטטור הייתה לו את האפשרות לפתוח בלוג רגיל ולהאכיל אותנו בכפית. אני חושב שהוא ויתר על האפשרות הזו אי אז בימים העליזים של תפוצת האורבן במייל הצבאי.
ומה לעשות, התפתחה כאן קהילה. והקהילה תופסת את מטרה האתר בצורה מסויימת: היא אוהבת אטימולוגיות ופותנאצי, ושונאת בלאק ממבות וחרוזים עליזים. אז אפשר להגיד שהעם הוא טיפש, אסף המחליט ושילך עם האינטונציה שלו. אבל לי נראה שהמגיב הממוצע פה לא מגיע משבטי הטוקבקסטים של וואינט (מישהו אמר בועה תלאביבית שלא שירתה בשריון?), יש פה פוטנציאל מעבר לדחקה המזדמנת וכדאי שנהיה אתר מילים שגם יש בו בדיחות ולא ההפך. או אם תרצה, אתר שבו תגור בוג’י עם ציפר, ואיש עם ערס ירבץ. ובשביל זה צריך חוקים, צריך קריטריונים וצריך מדדי איכות.
אני מקווה שבמפגש דורבנות הבעל’ט נוכל לריב על זה (וגם מקווה שהוא לא יקרה בעוד שנה).
אלא אם כן א’ש יעשה לי פחחח. מה לעשות, הוא עדיין הדיקטטור פה :).
מאת ערס פואטי
רגע. בעצם טענתי פה שתי טענות נפרדות:
1. המצב כרגע, בפועל, הוא שאין חוקים, אין קריטריונים, ואין מדדי איכות.
אנחנו (כולל אסף) מרבים לטעות ולחשוב שיש, להתווכח, להתעצבן, לשאול את אסף שאלות ולהתווכח גם על התשובות שלו. אבל למעשה, ההחלטה אם לפרסם או לא ואם לשחוט או לא, מתרחשת אך ורק על פי נהיות ליבו הצפונות של אסף.
2. הבעתי את דעתי בנוגע למידת הלגיטימיות והנאותות של טענה 1.
אז על #2 אפשר באמת להתווכח, אבל חשוב לי שנפנים כולנו את המציאות של #1.
מאת דורי
להפנים? אין בעיה. למדתי מהטובה ביותר.
http://www.youtube.com/watch?v=0A–xUQo91Q
מאת איש
שלום ערס, אהלן דורי, וברכת מה-המצב גם לשאר הקוראים.
הבטחתי לדורי, לאחרונה, ולערס-פואטי, די מזמן (אבל הוא בטח זוכר), הסברים באשר לאי שביעות הרצון שלי מערכים מסויימים באתר ומההתנהלות הכללית. לא מדובר בקיטורים גרידא, אלא ברצון אמיתי להביא לשינוי. קרבות קטנים נוצחו בעבר (הדירוג המשונה-המשושה… מנגנון אגודל למטה…) אבל לב ליבו של האתר נותר ללא שינוי.
נקודת המוצא היא מה שנכתב כאן.
מה השתנה מאז, אם בכלל? ובכן, ולפי הסדר, הדברים הבאים:
(1) עדיין אין מדיניות איכות. לדעתך, ע”פ, צריך פשוט להבין שככה הם פני הדברים ולהשלים עם “המציאות” הזו. מורפיוס לא היה מסכים איתך. גם אני לא. מדיניות איכות זה לא מושג מופשט המצוי בתווך שבין האונה הימנית והשמאלית של הא”ש. מדיניות איכות זה בסך הכל מסמך המכיל קווים מנחים להעלאת ערכים לאתר. הא ותו לאו. אני מאמין שמסמך כזה יועיל אף לותיקים, ולא רק לחדשים הפוקדים את האתר. מדיניות איכות תשרטט גבולות ברורים שלא מהו שחור ומהו לבן ותותיר כר רחב לאפור, המהווה את רוב רובם של הערכים. מסמך כזה אף יסביר לכותבים איך צריך להיראות ערך (מהבחינה הטכנית), לרבות הצורך בדוגמאות ובאטימולוגיה. מסמך כזה יכול לעשות רק טוב.
(2) שינוי מבורך. מספר עורכי משנה מוכשרים ומסורים נוספו. על הכיפאק. אך האם זה שינה את הנקודה הבאה? תמהני…
(3) שינוי קל לטובה. עולים שישה ערכים ולא שניים, אולם עדיין יש כאן קהל שצמא לערכים רבים. והערכים קיימים. לא צריך להמציא אותם. כל שצריך הוא את המוטיביה להעיף אותם לאוויר העולם יותר מהר. כל אישה הרה תגיד שצירים זה הדבר הכי כואב בעולם. וברצינות, מה ההגיון העומד מאחורי שישה ערכים ליום כשיש דרישה ליותר (הרבה יותר). מזכיר לי את התור המדומה שיצרה H&M בקניון עזריאלי.
(4) חירפן אותי, מחרפן אותי ויחרפן אותי. כאחד שעושה לחמו (לא בפסח) מנושאים הקשורים בקניין רוחני, לרבות זכויות יוצרים, ההתערבות הגסה ביצירות ספרותיות המועלות לאתר והפגיעה בזכויות המוסריות של היוצרים עושות לי רע בנשמה. להיות פרקטי? אוקיי. העורך רוצה לעשות שינוי מהותי? יתכבד לבקש את אישור הכותב.
(5) עדיין אין תנאי שימוש (או תקנון) ואין מדניות פרטיות. אתם יודעים על מה אני מדבר… על אותם קישורים זעירים המצויים בתחתית כל אתר ומייצרים מעין הסכם בין האתר למשתמשים. תנאי שימוש יכולים אף לפתור את הבעיה שצוינה לעיל, אם הם יגדירו בצורה ברורה את נהלי העלאת הערכים, זכויות המשתמשים, אפשרויות העריכה וכו’.
(6)לא השתנה דבר.
(7)בירה מכבי היא הבירה שלי!
(8) בוג’י, שובי הבייתה.
ולסיום – דורבנות חגג שנה, אבל הוא עדיין אינפנטיל.
מאת דורי
מה שאיש אמר.
מאת Assaft
1. מה שהערס אמר. מאוד.
2. אני לא ממש מסכים חלק מדברי האיש, אבל זה לא חדש. מצד שני, אני בהחלט יכול להבין את נקודת ההשקפה שלו, ולראשונה אני יכול מעט לסמפט. אולי הוא מתרכך, אולי אני, אולי לא היו מספיק גרמנים באתר לאחרונה…
3. קהילה זה דבר נחמד, אבל הקהילה היא אורחת במקום פרטי, וככזו עליה להתיישר לפי רצונות הבעלים. גם אם אתם 30 אורחים אצלי בבית, חוקי הבית שלי ישלטו, וכך גם כאן.