פאדיחה מבישה במיוחד, כזו שנראה שממש תוכננה כך שתפיק מקסימום חרפה.
“אל תשאל מה קרה לי. שאלתי את גונן מה שלום אחותו ושכחתי שהיא נפטרה לפני חודשיים מסרטן. ממש גול עצמי בנגיחה.”
נתרם ע”י: מנדוני.
פאדיחה מבישה במיוחד, כזו שנראה שממש תוכננה כך שתפיק מקסימום חרפה.
“אל תשאל מה קרה לי. שאלתי את גונן מה שלום אחותו ושכחתי שהיא נפטרה לפני חודשיים מסרטן. ממש גול עצמי בנגיחה.”
נתרם ע”י: מנדוני.
14 תגובות על ”גול עצמי בנגיחה“
מאת ערס פואטי
קאט קאט קאט!
הערך סבבה, ההגדרה מדויקת (למרות שאולי חסרה “אטימולוגיה: שמעון גרשון”), אבל מה זו הדוגמא הזאת?
ערך שמדבר על פאדיחה נוראית הוא ממש הרמה להנחתה של דוגמא(ות) קורע(ו)ת.
אני אחזור ואפקוד את הערך מידי פעם בהמשך היום, כי אני בטוח שהמגיבים יפציצו פה בדוגמאות משופרות.
אקשן!
מאת נעמה
“אל תשאל מה קרה לי. העליתי ערך סבבה לדורבנות, יכולתי להפציץ בדוגמאות קורעות, וכל מה שעלה לי לראש זה דוגמא חסרת טקט על מישהי שנפטרה מסרטן. ממש גול עצמי בנגיחה.”
מאת מנדוני
טוב, טוב, לפני שיתלו אותי בכיכר העיר. אני מביע חרטה על מעשיי ומבקש מחילה ממשפחתו של הקורבן (והדורבן).
מבטיח לחזור לחיים נורמטיבים ולתרום לחברה ולקהילה.
מאת שפרה צח
נעמה – טוב שוער!
מאת ערס פואטי
טוב, אני אתחיל ישר מהפדיחה הכי נוראה. אדולף אייכמן. הבנאדם יושב לו בסבבה בארגנטינה, החיים דבש, פתאום, אאוט אוף דה פאקינג בלו, קופצים עליו, קושרים אותו, חוטפים אותו ומעלים אותו על מטוס, לא אומרים לאן.
מה הדבר הבא שהוא רואה כשהוא פותח את העיניים על כבש המטוס? שהוא בישראל וכולם מסביב יהודים. איזה לא נעים בטח היה לו, בגלל כל הסיפור שהיה לפני זה עם השואה והכל? חבל על הזמן. גול עצמי בנגיחה.
מאת אמו פיליפס
אז עכשיו, אחרי שצחקנו גם על חולי סרטן, הרשימה כבר הושלמה?
מאת JenRave
בשביל לצחוק על משהו, רק להגיד את המילה לא מספיק.
מאת דורי
“אל תשאל מה קרה לי. דנה אינטרנשיול הציעה לי לצאת איתה, אבל אמרתי לה ‘עזבי, אין לי זין לזה’. ממש גול עצמי בנגיחה.”
(אמו, עוד לא השלמנו את הרשימה, אבל אם כל אחד יעשה עוד קצת מאמץ נצליח)
מאת JenRave
“התקשרתי לפני שבוע לידידה שלי, אני שואל אותה, נו תגידי, את עוד חיה? הסתבר שהיא חלתה בסרטן, ממש גול עצמי בנגיחה”.
מאת מנדוני
“התקשרתי לפני שבוע לידידה שלי, אני שואל אותה, נו תגידי, את עוד חיה? הלו? הלווו!”
מאת JenRave
מנדוני, נפסל על אי העלבת קבוצה כלשהי להשלמת הרשימה.
מאת קופי פייטר
כשאומרים לי “גול עצמי” אני ישר נזכר באלון חרזי, למרות שהאשמה היא כל כולה של אוואט.
בשנת 2003 הלכתי עם חבר לשבוע הספר, ובאחד הדוכנים היה ספר על אילן רמון ואסון קולומביה. פניתי למוכר הצעיר והחביב ואמרתי לו: “אני לא מאמין שכל כך מהר מנצלים את האסון הזה ומנסים להרוויח עליו מיליונים”, ואז הוא הישיר אלי מבט ואומר: “אני הסופר והלוואי שהייתי מרוויח שקל מכל הסיפור”. כמובן שכמו כל גבר עז ומסוקס ברחתי כל עוד רוחי בי.
מאת איש
קופי – כמעט שכחתי עד כמה הסיפורים הקצרצרים שלך יכולים להיות מהנים.
מאת Assaft
קופי, זה היה הרבה יותר מצחיק אם הוא היה אילן רמון עצמו (צ’ק על העלבה נוספת?)