בירושלמית: קולולוש.
בעברית: זריקת הסוכריות מעזרת הנשים בבית הכנסת כלפי מעלה ואל תוך עזרת הגברים. בהשאלה יכול להתאים גם לזריקה של נצנצים במסיבה, ועוד.
– “נו אימא, די, נמאס לי, מתי חוזרים הביתה?”
– “כדאי לך להישאר, עוד מעט עושים קולולוש!”
נתרם ע”י: kishmish.
24 תגובות על ”קולולוש“
מאת Anonymous
כברמילה + עתיקות
מאת יובל
בחיפאית: עופי-עופי (מהר. פונטית: [ufiufi]).
בשאר הארצית: שאשא.
מאת איילת
חווית הקולולוש המושלמת היא בהפסקת עשר, כשמישהו מקלש את הקלאפים העודפים שלו תוך קריאת “קולולווווווש!” נרגשת… רגעי האושר…
מאת נעמי
סלחה, בירושלמית זה קולולולו.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
כל הכבוד על היוזמה.
כברמילה שברמילה, לדעת זה רצוי וטוב, בייחוד לעומת המצאת מילים קלושות ומאולצות שנועדו להפגין את יצירתיותו של היוצר (כמו שאני מפרסם).
ובטח שבירושלמית אומרים קולולוש!
בצבא עשיתי סקר קטן (מאוד) שכלל את ארבעת האנשים שראיתי באותו הרגע, ומסתבר ש:
בנס ציונה אומרים גוללושה.
במושבי הדרום יש שאומרים קילילי.
בעומר אומרים: קונפטי.
יא אללה של העומריסטים האלה.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
אה, כן, ובאשדוד אומרים שאשא כמו כולם.
זקני חיפה אמרו לי ששם נהגו לקרוא הונלולו.
מאת עומר גולדמן
מאיפה שאני מגיע (אזור אשקלון) זה קולולישה
מאת כפרה
בקרית אונו זה היה פולו וזה היה עם גוגואים
מאת כנוסה
וכל הפליאו-לינגווסטיקה(*) הזו לא שייכת לכאן.
(*) חקר מאובני שפות שנכחדו מזמן
מאת הליכה ל
אז לאן כן שייכת? דורבנות נראה לי דווקא אחלה מקום.
מאת דורי
א’ש, אולי תוסיף הערה על כל הדורבנות של מילון הירושלמית כדי שנחסוך את דיוני הכברמילה שחוזרים כל פעם? בהתחלה זה עוד היה נסבל, אבל בפעם העשירית כבר נמאס.
מאת אלון רזניק
אצלנו בת”א זה היה “גרוזים”.
לא ידוע על שום מי ומה…
מאת עידן
בילדותי ברמת השרון קראו לזה שאשא וזה היה קשור לגוגואים (עג’ואים בירושלמית).
מאת כנוסה
היות וההצע גדל והולך, וכמות הערכים המתפרסמים קבועה, יש מקום להקשיח את הקריטריונים.
לדוגמה:
* סלנג ישן או מקומי
* ביטויים חליפיים ארוכים לסלנג קיים קצר
* בדיחות פנימיות ללא שימוש
* דברים שאינם נכונים עובדתית או לשונית
* חרציצות למניהן
(דוגמאות – ראה כל השבוע האחרון)
מאת טכנו
מה פתאום רזניק, בכיתה ו’2 בבי”ס ישגב גיא גרון היה עומד על אדן החלון וצועד קולולוש כמו גדול. גרוזים לא בבית ספרנו
מאת נמי
אני באתי מעם השאשא.
וזה לא רק סוכריות, או רק גוגואים או רק קונפטי, זה כל דבר שאתה מוותר עליו וזורק לאוויר והתופס לוקח.
כלומר לא ממש קשור לזריקת סוכריות בבית כנסת, מצד שני אפשר לספור על יד אחת כמה פעמים הייתי בבית כנסת בימי חיי
מאת שפרה צח
זריקת הסוכריות מעזרת נשים כלפי מעלה? בבית הכנסת שאני הייתי בו, היו מתפללים כלפי מעלה, אבל את הסוכריות היו זורקים כלפי מטה (וגם משתדלים לצלוף לבעל השמחה בראש).
מאת thejay
זכור לי שקולולוש היה מונח בפוגים, אבל אני לא זוכר מה זה היה. אולי כשזורקים את הפצץ.
מאת אסף שגיא
מוסרים לי באוזניה שבמושב קידרון אמרו “אוֹריה”
מאת ללה
בפרדס חנה בילדותי זה היה גע-גע-גע
מאת yotamh
בקרית אונו והסביבה זה היה פולה (FOla)
מאת ירושלמי
קולולוש זה כשהחלטת לוותר על משהו ששייך לך ואתה זורק אותו באוויר (עדיף משהו שיכול להתפזר לכל עבר, למשל אוסף קלפים). מי שתופס את מה שזרקת רשאי לשמור אותו (בדוגמה לעיל רוב הסיכויים שהקלפים יתחלקו בין מספר אנשים ולא אחד יתפוס את כולם, וזה חלק מהקטע)
מאת מיטל, תל אביבית
אצלנו זה היה קולולוש :)))
מאת נורית
חיפאית במקור, ילידת 1988, אצלי אמרו שאשא.