פסיקודה

(הצבעות: 89)

פורסם ב-2010-07-29 – 13:32 | מאת

נקודה-פסיק, הסימן ;.

הלחם של “פסיק” ו-“נקודה”.

“לפי חוק שלושים וארבע לוכסן ארבע תת סעיף שתיים, מרשתי צריכה, ואני מצטט, ‘להיות בת עשרים ומעלה לוכסן להיות בעלת דרגה גבוהה בצה”ל, פסיקודה.”

– “טוב, עכשיו תכניס התניה… יפה. עכשיו פשוט תכתוב end.”
– “זה לא עובד…”
– “אה, כן, שכחת שם פסיקודה…”

נתרם ע”י: avnoo.

  1. 16 תגובות על ”פסיקודה“

  2. 2010-07-29, 13:46

    מאת שפרה צח

    טוב סימן קריאה

    ציון תגובה: 1
  3. 2010-07-29, 14:22

    מאת כפיר

    אבל הנקודה למעלה. יותר הגיוני שזה יהיה נקופסיק.

    ציון תגובה: 1
  4. 2010-07-29, 14:58

    מאת ל.ל.

    נקופסיק נשמע כמו מחלה או סטייה כלשהי. למה לא לקרוא לזה: כזה של ף (פ סופית) באנגלית.
    קראתי איפהשהו שפסיקודה לא קיים בעברית. האמנם?

    ציון תגובה: 0
  5. 2010-07-29, 15:10

    מאת ירון שהרבני

    גם לדעתי אינו שייך לתקינה העברית, ועם זאת הסימן משמש מתכנתים בשפות תכנות שונות כך שגם אם אין לו שם יש לו תפקיד ולאו דווקא לשוני.

    אני אישית מעדיף לקרוא לו נפ״ס (nafas, רשת״ב של נקודה פסיק) סתם כי זה בהקשר סטלני במיוחד וגם בגלל שזה ממש נוח ומהיר להגיד.

    ציון תגובה: 1
  6. 2010-07-29, 15:15

    מאת צפרגול

    ל.ל. – למרות שאני מסכים עם המשפט הראשון – אני לא מסכים עם ההמשך; ולראיה – פסיקודה בעברית.

    מששצ”א.

    ציון תגובה: 0
  7. 2010-07-29, 15:21

    מאת יאפ

    הדוגמא השניה מפסקל… :D

    ציון תגובה: 0
  8. 2010-07-29, 15:36

    מאת צפרגול

    עברי, דבר עברית.
    נאפאס זה כל כך 1970…

    ציון תגובה: 0
  9. 2010-07-29, 16:18

    מאת עידן עמית

    ערך מצוין.
    חימשתי.;;;;;

    ציון תגובה: 0
  10. 2010-07-29, 16:32

    מאת ל.ל.

    קיבלתי את ההערה (הארה) על שפת התכנות. ככה זה, בלשנים, לא סופרים את מה שלא בלשון. פעם הבאה שאבחר נושא לעבודה סמינריונית, אבדוק; האם שפת התכנות היא לשון לכל דבר. אם אי פעם אסיים לכתוב את הנוכחית.

    ציון תגובה: 0
  11. 2010-07-29, 17:02

    מאת Assaft

    מילה נאה, ודוגמה להלחם שהוא לא רק שימושי וראוי אלא גם נעים לשימוש.

    ציון תגובה: 0
  12. 2010-07-29, 18:16

    מאת הלוחש למילים (לוחש תלתקודה)

    אכן ערך שימושי, יעיל, וכנראה אופטימלי למטרה זו. קיבל אצלי הא לחישות.
    מה שכן, מה לגבי “שלוש נקודות” (שזוכה באנגלית למילה משלו, Ellipsis )? המקור ממילה יוונית (לפי ויקי), שמשמעה omission.
    אלא מה, שהיא משמשת בימינו בפועל כמעין markup למיני הבעים נוספים, כגון גיחוך, השהייה וכד’, כך שלא ברור אם בעת הזו עדיין נכון לתרגם מילולית omission.
    אפשר גם בדרך המתארת צורנית את העניין – תלתקודה, ברוח הערך פסיקודה.
    מה אומרים?

    ציון תגובה: 0
  13. 2010-07-29, 18:20

    מאת הלוחש למילים

    אופס, לא דייקתי במלל! בפתח הפסקה השניה דלעיל לא “שהיא משמשת בימינו” אלא “שה- ‘שלוש נקודות’ משמשות בימינו.”

    ציון תגובה: 0
  14. 2010-07-29, 20:30

    מאת צפריר כהן

    ל.ל.: בוודאי:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Shakespeare_%28programming_language%29

    ציון תגובה: 1
  15. 2010-07-30, 00:13

    מאת ל.ל.

    גדול!

    ציון תגובה: 0
  16. 2010-08-04, 19:34

    מאת Adale

    הלחמצוין!
    צ”ל פסיקודה (ולא נקופסיק) כדי שניתן יהיה להשתמש באות ק כנקודת מעבר חופפת בין שני הבסיסים שמהם מורכב ההלחם.

    זה בהחלט קיים בעברית (מתוך “לשוננו לעם” של האקדמיה: נקודה ופסיק – מורים על הפסק הגדול מן המסומן בפסיק וקטן מהפסק הנקודה.)

    Ellipsis בעברית: הֶשְׁמֵט

    ציון תגובה: 0
  17. 2010-10-04, 14:39

    מאת 1

    נקופסיק!!!!!!1

    ציון תגובה: 0

הוספת תגובה