הפעולה האחרונה בכל טיול בחו”ל של איסוף מזכרות על מנת שלא יגידו “לא חשבתם עלינו בכלל”.
ע”ע מנחת מטוסים, טובלרונים.
“ושריינו לעצמכם עוד חצי יום בברלין בשביל קיבוץ גלויות. אתה לא מבין עם כמה ג’אנק חזרתי.”
– “מה אתה עושה? אנחנו צריכים לזוז לשדה!”
– “חכה, אני צריכה לעשות קיבוץ גלויות לחבר’ה מהעבודה.”
נתרם ע”י: aviv ron.
11 תגובות על ”קיבוץ גְלויות“
מאת שפרה צח
חשבתי שיש קונצנזוס שמנחת מטוסים מספק את הפיצוי לנשארים.
מאת ל.ל.
לא הבנתי את הדוגמה הראשונה
מאת ענבל ל
צ”ל “לעצמנו”.
מאת קופי פייטר
אז לפי הדוגמה השנייה – קודם בא קיבוץ גלויות ורק אח”כ דרך השלום.
מאת עידן עמית
הרבה ערכי “גלויות” יש היום.
מאת שרולי גנור
קופי, זה מזכיר לי שפעם סיפרו באיזה אירוע של גל”צ איך התקבלה אילנה דיין לתחנה.
בין היתר שאלו אותה המראיינים בוועדת הקבלה איפה היא גרה, והיא ענתה שבדרך הניצחון בת”א.
שאלו: על שם איזה ניצחון קרוי הרחוב?
היא ענתה: בהמשך הרחוב שלי נמצאת דרך השלום. אם תגידו לי על שם איזה שלום הוא קרוי, אגיד לכם על שם איזה ניצחון קרויה דרך הניצחון.
אחרי התשובה הזו היא התקבלה מיד.
מאת מיכל
יש בזה משהו חינני ארכאי מתוק כזה,
שעדיין שולחים גלויות מחו”ל… לא?
מאת שרולי גנור
אדבר איתכם גלויות: רציתי לשלוח את הערך הזה בדיוק כבר מזמן, אבל הוא עדיין מחכה ברשימה ארוכה שיש לי. לאור קבלת הפנים הפושרת, טוב שהוא נשאר שם.
מאת קופי פייטר
מיכל, שימי לב – “הפעולה האחרונה בכל טיול בחו”ל של איסוף מזכרות”. אף אחד לא דיבר על כתיבת הגלויות בעודך בחו”ל, שזה אכן חמוד, אלא סתם אוסף גלויות שאתה מביא לנשארים.
ואני כבר הצעתי משהו חינני ארכאי מתוק אחר בזמנו.
מאת מיכל
יופי, טופי, קופי!
מאת אספרגרוס
זה רק מקרה שלתורם הערך קוראים אביברון?