לא מנומס להשאיר ערך הרבה זמן בלי אף תגובה, אז אנצל את הזמן עד שתגיע התגובה הראשונה, לספר לכם איך למדתי השבוע ביטוי עברי על בשרי.
ביום ד’ יצאנו לטיול לילי מאורגן בצפת (על הנסיבות בהן הושגה הסכמתי להצטרף לטיולים כגון דא עוד תהיה חקירה של ארגון זכויות האדם). הקיצור, בין היתר היינו בקבר ר’ יונתן בן עוזיאל. היה חושך מוחלט, נתקלתי באבן ומעדתי.
מיכל, קחי את התגובה שלך מהערך הקודם לו והכניסיהי לכאן.
ערך מצוין שסובל מדוגמאות משעממות. אין מה לעשות, דוגמאות הן חלק בלתי נפרד מהערך ומאמו היקר והוותיק בהחלט ניתן לבקש יותר מזה (שימוש במגש הכסף בעת פגישה לאין קץ היה יכול להיות נחמד).
התלבטתי אם לשלוח את הערך בגלל אהבתי הגדולה לאלתרמן – המשורר המופלא ביותר שקראתי בחיי.
ענק שאף אחד לא התקרב לרמתו.
והשיר הזה ספציפית, עדיין גורם לי לבכות בכל פעם שאני קורא אותו.
בתור מי שהשם של הספר שלה לקוח מ’פגישה לאין קץ’, אני ממש בסדר עם זה שהחשבון בפגישה הזו יוגש על מגש הכסף.
(ובגלל שהערך מצא חן בעיני כל כך, סלחתי על הדוגמאות הלא מדהימות)
אמו, אלתרמן הרציני והלאומי נשמע לי לעיתים פומפוזי ולפעמים לא מובן. אבל כשהוא קומי, הוא גאון.
פעמיים ראיתי את שלמה המלך ושלמי הסנדלר (אמנם בהפרש של 40 שנים) וכל פעם התמוגגתי מהעברית והחריזה המבריקות שלו (בצל קצוץ! קליפה מובהקת! חושחש חמוץ! דבלה נדבקת!). אני בטוח שאם תעלה הפקה נוספת עוד 40 שנים, לא אחמיץ (את החושחש החמוץ).
נ.ב. מיכל, לא ידעתי שיש בקרבנו סופרת! אפשר עוד רמז על הספר?
שרול,
אתה לא יודע שבסיורים שכגון הללו
אתה אמור ללכת באור האמונה?
ובעניין הספר, חידה:
במה עוסקת גיבורת ‘נשיקה של טבחית’? הא?
(הספר יוצא ממש בימים אלה אל החנויות
וזו ל א פרסומת)
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 107)
15 תגובות על ”מגש הכסף“
מאת שרולי גנור
לא מנומס להשאיר ערך הרבה זמן בלי אף תגובה, אז אנצל את הזמן עד שתגיע התגובה הראשונה, לספר לכם איך למדתי השבוע ביטוי עברי על בשרי.
ביום ד’ יצאנו לטיול לילי מאורגן בצפת (על הנסיבות בהן הושגה הסכמתי להצטרף לטיולים כגון דא עוד תהיה חקירה של ארגון זכויות האדם). הקיצור, בין היתר היינו בקבר ר’ יונתן בן עוזיאל. היה חושך מוחלט, נתקלתי באבן ומעדתי.
אז הבנתי את הביטוי “להשתטח על קברי צדיקים”.
נ.ב. מגש הכסף זה אחלה של ערך.
מאת מיכל
אוי שרול,
אני מקווה שאמונתך השתקמה (והברכיים גם)…
ובעניין מגש הכסף,
הוא מבריק,
לא המגש, השימוש החדש בו,
יש בזה משהו ציני וחכם וגם עצוב.
שאפו!
מאת קופי פייטר
מיכל, קחי את התגובה שלך מהערך הקודם לו והכניסיהי לכאן.
ערך מצוין שסובל מדוגמאות משעממות. אין מה לעשות, דוגמאות הן חלק בלתי נפרד מהערך ומאמו היקר והוותיק בהחלט ניתן לבקש יותר מזה (שימוש במגש הכסף בעת פגישה לאין קץ היה יכול להיות נחמד).
מאת אמו פיליפס
אזהרה: תגובה רצינית להחריד.
התלבטתי אם לשלוח את הערך בגלל אהבתי הגדולה לאלתרמן – המשורר המופלא ביותר שקראתי בחיי.
ענק שאף אחד לא התקרב לרמתו.
והשיר הזה ספציפית, עדיין גורם לי לבכות בכל פעם שאני קורא אותו.
מאת מיכל
בתור מי שהשם של הספר שלה לקוח מ’פגישה לאין קץ’, אני ממש בסדר עם זה שהחשבון בפגישה הזו יוגש על מגש הכסף.
(ובגלל שהערך מצא חן בעיני כל כך, סלחתי על הדוגמאות הלא מדהימות)
מאת אסף שגיא
גילוי נאות: הדוגמאות המשעממות הן שלי. אמו לא טרח אפילו להוסיף דוגמאות משל עצמו. Shame on you.
מאת אמו פיליפס
טוב, אני אמציא דוגמה עכשיו, כאשר עין שמיים אודמת.
“מתוק שלי, אתה יודע כמה אני שונאת לאחר לאורגיות אצל הגינזבורגים. שים 10 ש”ח על מגש הכסף ונלך”
מאת שרולי גנור
אמו, אלתרמן הרציני והלאומי נשמע לי לעיתים פומפוזי ולפעמים לא מובן. אבל כשהוא קומי, הוא גאון.
פעמיים ראיתי את שלמה המלך ושלמי הסנדלר (אמנם בהפרש של 40 שנים) וכל פעם התמוגגתי מהעברית והחריזה המבריקות שלו (בצל קצוץ! קליפה מובהקת! חושחש חמוץ! דבלה נדבקת!). אני בטוח שאם תעלה הפקה נוספת עוד 40 שנים, לא אחמיץ (את החושחש החמוץ).
נ.ב. מיכל, לא ידעתי שיש בקרבנו סופרת! אפשר עוד רמז על הספר?
מאת שרולי גנור
מיכל, תודה על הדאגה. הברכיים השתקמו, אבל אמונתי במארגני הטיולים האלה לא השתקמה – למה לא אמרו מראש להביא פנסים?
מאת מיכל
שרול,
אתה לא יודע שבסיורים שכגון הללו
אתה אמור ללכת באור האמונה?
ובעניין הספר, חידה:
במה עוסקת גיבורת ‘נשיקה של טבחית’? הא?
(הספר יוצא ממש בימים אלה אל החנויות
וזו ל א פרסומת)
מאת צפריר כהן
האטימולוגיה לא מספקת.
“מגש הכסף” לא היה ביטוי של אלתרמן במקור, אלא ציטוט שלו מנאום של וייצמן: “שום מדינה אינה ניתנת על מגש של כסף”. השיר טורח להדגיש עד כמה זה נכון.
אבל מהו אותו מגש הכסף?
זהו המגש שעליו מגיש המשרת את הארוחה לאדונים הסועדים. האדונים לא טורחים. הם מקבלים את הארוחה על מגש של כסף. ומכאן גם סתם סועדים ומלצרים.
מאת שרולי גנור
מיכל, סופרת ושפית (ואפילו טבחת) מסתופפת בקרבנו כאחד הדורבנים וחולקת מכבודה לאתר! לא ידעתי! אשרינו שזכינו!
והמון הצלחה עם הספר (עם הספר וודאי יקנה בהמוניו).
מאת מיכל
תודה שרול, שימחתני!
מאת Adale
עדיף להשאיר על מגש הכסף דמי שתיה מאשר לשלם בדמים על שגיאות של מנהיגים.
ערך טוב וברכות למיכל.