מנדוני – חקרתי לפני שנים (במסגרת עבודה סמינריונית) ומצאתי ש”נוד” הוא מצלול (תרתי משמע) על נאד המים. כשממלאים את נאד המים העשוי מעיים של בהמה במים, לפעמים נשמע צליל המזכיר נפיחה. נסה זאת עם “הבקבוק החם” הישן והטוב ותשמע בעצמך.
איזכור לכך תמצא בספר במדבר פרק ג’ “…ויבואו צאנך ומקנך אל הבאר לשתות מים, וימלא האויר נפיחת נאדות..”. לא מצאתי סימוכין וסיבות מדוע כותבים נוד ולא נאד.
לגבי דרטה לצערי לא מצאתי סימוכין.
(כפי שאתה רואה – יום חלש בעבודה)
בענין דרטה אני יכול לעזור. פלוץ בערבית – ضرطة (למעשה צ’רטה בתעתיק הנכון). יש על זה אפילו ערך בויקיפדיה בערבית: http://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%B6%D8%B1%D8%B7%D8%A9
(שאגב, מציין שהתפוקה הממוצעת היא 14 פעמים ביום, הן אצל גברים והן אצל נשים).
קול צף, לכתיבת טקסט כמו-תנ”כי דרושה עבודה מאומצת יותר, בייחוד כאשר מדובר בחומשים שהעברית שלהם היא העתיקה ביותר מבין ספרי התנ”ך. אברהם חלפי, הגם שכתב כמה מהשירים היפים ביותר המוכרים לי ושבשורה משירו השתמשת, כתב בשפה, במשלב ובסגנון שונים לגמרי. חייל, שפר יומרתך.
מנדוני, כמו שאומרים, אתה צריך להיות יותר ספציפי. אתה רוצה את מקור כל המילים המתארות נפיחה? כלומר:
פלוץ – מיידיש כמובן.
נאד/נוד – כפי שנכתב למעלה, נאד מים.
דארטה – מערבית כםי שאמרו.
גוז – מפרסית.
פוק – לא ידוע לי, לדעתי אונומטופיאה.
יש עוד רבים וטובים
כשרויטל חברתי ואני קראנו בילדותנו,
בקולי קולות כמובן…
את ערכי הפלוצים במילון דן בן אמוץ,
חשבנו שזה הדבר הכי מצחיק עלי אדמות.
והנה, כך וכך (הרבה) שנים אחר כך,
אני נקלעת לכאן ותוהה, כן תוהה,
מל”ז קורה לנו?
למה זה עדיין כל כך מצחיק/מעסיק אותנו?
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
15 תגובות על ”גסות ריח“
מאת שרולי גנור
מיצי גילתה כלפיו מורת ריח.
מאת יוני
“אל תהיה גס ריח! פתח חלון לפחות!”
חימשתי.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
טוב או רע? אטיל מטבע דמיוני. הופ! מה יצא? רע.
מאת מנדוני
מישהו חקר פעם מה מקור המילה נוד (ושאר הנרדפות ל”נפיחה”)? יש איזושהי אטימולוגיה?
מאת הקול הצף
מנדוני – חקרתי לפני שנים (במסגרת עבודה סמינריונית) ומצאתי ש”נוד” הוא מצלול (תרתי משמע) על נאד המים. כשממלאים את נאד המים העשוי מעיים של בהמה במים, לפעמים נשמע צליל המזכיר נפיחה. נסה זאת עם “הבקבוק החם” הישן והטוב ותשמע בעצמך.
איזכור לכך תמצא בספר במדבר פרק ג’ “…ויבואו צאנך ומקנך אל הבאר לשתות מים, וימלא האויר נפיחת נאדות..”. לא מצאתי סימוכין וסיבות מדוע כותבים נוד ולא נאד.
לגבי דרטה לצערי לא מצאתי סימוכין.
(כפי שאתה רואה – יום חלש בעבודה)
מאת רני אסנת
בענין דרטה אני יכול לעזור. פלוץ בערבית – ضرطة (למעשה צ’רטה בתעתיק הנכון). יש על זה אפילו ערך בויקיפדיה בערבית: http://ar.wikipedia.org/wiki/%D8%B6%D8%B1%D8%B7%D8%A9
(שאגב, מציין שהתפוקה הממוצעת היא 14 פעמים ביום, הן אצל גברים והן אצל נשים).
מאת מיכל
תודה לקול הצף,
זה מאלף.
(ומעלף…)
מאת שרולי גנור
אין ספק – צליל נפיחה מנאד מים הוא ממש “הקול הצף”.
מאת דורי
תודה גם לרני. לא ידעתי שיש בערבית מילים מיוחדות לתיאור פלוץ של גמל וחמור.
מאת הלוחש למילים
אני לא יודע לגבי גסות ריח, אבל לי יש כמה גיסות ריח; הן צמחוניות וזוללות שעועית, כך שאני מרגיש כל הזמן מנודה (מ נוד ה).
מאת נודיד הכסף
אבקש להציג בפניכם את להקת N.O.D
http://www.youtube.com/watch?v=jsM6HVeyeHY
מאת צפרגול
“…לא באוטו
כן כן באוטו
לא באוטו
כן כן באוטו
פתח חלון סגור חלון פתח חלון…”
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
קול צף, לכתיבת טקסט כמו-תנ”כי דרושה עבודה מאומצת יותר, בייחוד כאשר מדובר בחומשים שהעברית שלהם היא העתיקה ביותר מבין ספרי התנ”ך. אברהם חלפי, הגם שכתב כמה מהשירים היפים ביותר המוכרים לי ושבשורה משירו השתמשת, כתב בשפה, במשלב ובסגנון שונים לגמרי. חייל, שפר יומרתך.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
מנדוני, כמו שאומרים, אתה צריך להיות יותר ספציפי. אתה רוצה את מקור כל המילים המתארות נפיחה? כלומר:
פלוץ – מיידיש כמובן.
נאד/נוד – כפי שנכתב למעלה, נאד מים.
דארטה – מערבית כםי שאמרו.
גוז – מפרסית.
פוק – לא ידוע לי, לדעתי אונומטופיאה.
יש עוד רבים וטובים
מאת מיכל
כשרויטל חברתי ואני קראנו בילדותנו,
בקולי קולות כמובן…
את ערכי הפלוצים במילון דן בן אמוץ,
חשבנו שזה הדבר הכי מצחיק עלי אדמות.
והנה, כך וכך (הרבה) שנים אחר כך,
אני נקלעת לכאן ותוהה, כן תוהה,
מל”ז קורה לנו?
למה זה עדיין כל כך מצחיק/מעסיק אותנו?