צ”ל תודה לאל שהגיע יום חמישי, או שיום חמישי הגיע. באנגלית די לומר it’s Friday, המילה is מתפקדת כפועל. לא כך בעברית. “תודה לאל שיום חמישי” הוא תחילת משפט, אחריו צריך לבוא פועל. תחבירנים, איך קוראים לזה?
דורי, משפט שחסרים בו גם הנושא וגם הנשוא לא יכול להיות תקני.
היום (הוא) יום חמישי הוא משפט תקני, גם אם חסר, שיש בו נושא (היום) נשוא (הוא) ומושא (יום חמישי). אחרי “תודה לאל ש…” צריכה לבוא פסוקית, ו”יום חמישי” כשלעצמו אינו פסוקית!
אמנם עבר קצת זמן מאז שעשיתי בגרות בלשון, אבל למה אי אפשר לנתח את זה ככה:
היום (נושא) [הוא (אוגד)] יום (נשוא) חמישי (מושא?).
הבעיה היחידה שאני רואה במשפט “תודה לאל שיום חמישי” הוא השמטה של הנושא – “היום”, אבל זה פשוט דרך הדיבור. כמו שאמרו חז’ל “דיבר המדרבן בלשון בני אדם”.
וואו! זה באמת קרה! זו לא אגדה!
ובכן, הש’ יכולה להיות כל דבר, גם “שהגיע”, אז זה בסדר מבחינתי.
והדבר הכי חשוב [וגם הסיבה שהניעה אותי להציע את הערך הראשון בתולדותיי] הוא שאני משתמשת בזה לפחות אחת לשבוע, גם אם רק בכתב.
לגבי יום ראשון – שביזות יום א’ השתרש אציל בטבעיות גם בלי להיות בצבא.
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
22 תגובות על ”תלשי”ח“
מאת דורי
לדעתי היה עובד טוב יותר בלי היו’ד.
מאת Cygnus
Thank God It’s FRIDAY!!!!
FRIDAY= שישי
או שלא הבנתי טוב…
מאת דורי
זה בגלל שכאן בלבנט הסופ’ש הוא חמישי-שבת ולא שישי-ראשון כמו מעבר לים.
מאת אמו פיליפס
אם כך, אני זורק כפפה:
תרגום ל- Blue monday.
(יום ראשון עצוב זה לא מספיק טוב)
הלכתי לקנות כפפה חדשה.
מאת שרולי גנור
דורי, כבר בתש”ח אמרנו בפלמ”ח “חבריה, תלש”ח”
מאת ל.ל.
אמו, שביזות יום א’ לוקחת בגדול את יום שני הכחול.
מאת קופי פייטר
אמו, מה דעתך על יום רגשון? (לבטא כמו ראשון, עם חיריק ב-ר’ ואקמול ב-ל’)
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
צ”ל תודה לאל שהגיע יום חמישי, או שיום חמישי הגיע. באנגלית די לומר it’s Friday, המילה is מתפקדת כפועל. לא כך בעברית. “תודה לאל שיום חמישי” הוא תחילת משפט, אחריו צריך לבוא פועל. תחבירנים, איך קוראים לזה?
מאת דורי
אני לא תחבירן ולא בלשן (יובל, איכה?), אבל “תודה לאל ש(היום) יום חמישי” נשמע לי כמו משפט שמני תקני.
מאת שפרה צח
דורי, משפט שחסרים בו גם הנושא וגם הנשוא לא יכול להיות תקני.
היום (הוא) יום חמישי הוא משפט תקני, גם אם חסר, שיש בו נושא (היום) נשוא (הוא) ומושא (יום חמישי). אחרי “תודה לאל ש…” צריכה לבוא פסוקית, ו”יום חמישי” כשלעצמו אינו פסוקית!
מאת דורי
אמנם עבר קצת זמן מאז שעשיתי בגרות בלשון, אבל למה אי אפשר לנתח את זה ככה:
היום (נושא) [הוא (אוגד)] יום (נשוא) חמישי (מושא?).
הבעיה היחידה שאני רואה במשפט “תודה לאל שיום חמישי” הוא השמטה של הנושא – “היום”, אבל זה פשוט דרך הדיבור. כמו שאמרו חז’ל “דיבר המדרבן בלשון בני אדם”.
מאת אורלב
דורי, הבעיה היא המחסור של המילה “היום”.
מאת אמנון
איום יום ראשון
מאת דורי
אז כמו שאמרתי, בדיבור לפעמים נשמטות מילים, וכל עוד זוכרים שזה סלנג וחשוב יותר שהוא יהיה זורם ונעים לאוזן מאשר נכון תחבירית זה בסדר מבחינתי.
ועכשיו אני אפסיק לפני שכל משפחת צח תבוא להסביר לי למה אני טועה.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
מבחינתי זה לא כל כך בסדר. הצרימה של השגיאה חזקה והאנגליתיות נוטפת מן הגזוזטרה.
מאת malemilim
אולי פשוט נלחים סופסוף עם סופ”ש ונקבל משהו כמו סופסופַש ועם עוד קצת מעוף וקריצה ל”חופש” סופסופֶש.
מאת עידן עמית
הרי שביזות יום א’ היא manic monday
ולא sunday bloody sunady
ולגבי חמישי, נהוג לברך “יום חמישי שמח.”
מאת Adale
אני בעד סופסופ”ש של מלאמילים
מאת נמי
וואו! זה באמת קרה! זו לא אגדה!
ובכן, הש’ יכולה להיות כל דבר, גם “שהגיע”, אז זה בסדר מבחינתי.
והדבר הכי חשוב [וגם הסיבה שהניעה אותי להציע את הערך הראשון בתולדותיי] הוא שאני משתמשת בזה לפחות אחת לשבוע, גם אם רק בכתב.
לגבי יום ראשון – שביזות יום א’ השתרש אציל בטבעיות גם בלי להיות בצבא.
מאת שפרה צח
נמי, אכן חמישי שימושי. ההסתייגות היתה רק מהתחביר, שגם הוא תוקן בינתיים. תלעילתלשי”ח! (תודה לאל, עוד יומיים לתלש”יח)
מאת נמי
ו..
תלשי”ח :).
[ועוד מעט, תשליך]