שיר שמאלצי ודביק.
לעיתים זמר לח יהפוך ללהיט שנטחן ברדיו שוב ושוב. הרבה פעמים הא ילווה זוגות אל חופתם, בחופתם, בסיום חופתם, בריקוד הסלואו הראשון שלהם ובחודש שאחרי הגירושים.
משחק מילים על שם השיר “זמר לך” של הגבעטרון.
דיג’יי: “עם מה תיכנסו לחופה?”
זוג (במקהלה): “עם Romeo and Juliet של דייר סטרייטס! השיר מהדייט הראשון שלנו.”
דיג’יי: “זה לא קצת “זמר לח”? גם ככה זה שיר על פרידה.”
זוג (לא במקהלה): “את רצית את זה! אמרתי לך!… לא! אתה רצית את זה! אמרתי לך!… לא! את רצית את זה! אמרתי לך!… לא! אתה רצית את זה! אמרתי לך!…”
נתרם ע”י: כפיר מי-בר.
13 תגובות על ”זמר לח“
מאת Adale
למרות שלכאורה מוגבל לכתיב, אפשר להדגיש את החית הגרונית (כמו שנהוג במקומותי לגבי תמר לח). זה שימושי ומדוייק ואני מחמשת בזאת.
מאת שפרה צח
משA”א
מאת אמו פיליפס
צמר לח: סוודר בגשם
מאת MaorLinn
אם לשפוט לפי רמת החומר המוזיקלי השוטף היום את גלי האתר במדינתנו הקטנה, ניתן לומר בוודאות בלתי מעורערת, ששיר זכאי לתואר “זמר לח” כאשר מופיעות בו אחת או יותר מהמילים הבאות:
1. נשמה
2. יפה/יפיופה/בסבוסה/סמבוסק
3. של גבר
4. הלילה
או אם בשם הזמר מופיעות אחת או יותר מהמילים הבאות:
1. פרץ
מאת נמי
אין על להכנס לחופה לצלילי הת’ים האינסטרומטלי של הנסיכה הקסומה.
מאת Diftong
שבוע קייצי טיפוסי בתל אביב:
כל השבוע לח.
מאת איש
ערך לא משהו, אבל אהבתי את כל המסביב (הגדרה, דוגמא וכו’). מישהו אמר שקדי מרק?
מאת יובל
לחלוחה, בואי אליי…
מאת roeiki
“של הגבעטרון”?! אני מוחה בתוקף!
מאת walrus
הפוך מאיש: ערך מגניב ומחומש, הדוגמאות מסורבלות ולא מצחיקות.
“כמה יפה פורח הלילח? רוצה לומר: לי לח, ולך?”
מאת קופי פייטר
רועיקי, לפי גוגל זה הגבעתרון אבל אני לא שולל את האופציה שהגרסה המקורית היא של מגאדת’.
אין לי חברה כרגע אך זה לא מונע ממני להתלבט אם השיר המוביל לחופה יהיה “בגלל” של חיפושיות הקצב (שרולי – זה היה בשבילך), “עכשיו התור לאהבה” המופלא של חיטמן דווקא בגרסה של אריק או “שיר אהבה טרי” של גרוניך.
כמובן ששיר שבירת הכוס יהיה “תזיזי ת’ישבן, תנענעי ת’תחת” של להקת הישראלים, כי אם כבר שמאלץ – אז עד הסוף.
ועוד משהו – אם חבר בא ואומר לכם על שיר שהוא הכי אהוב עליו או שזה יהיה שיר החתונה שלו או משהו כזה, הסתכלו עליו בפנים רציניות ותגידו “אתה יודע שזה שיר על אונס, כן?”. זה תמיד מצחיק…
סוף חפירה, רות.
מאת נעמי
מקור: זו ארץ זו, אמצע שנות השבעים של המאה הקודמת.
מאת roeiki
קופי, אני חושב שהגוגל שלך מקולקל, יכול להיות שבטעות הסתכלת בשירונט? אב כל טעות ושגיאה, שהטעויות באתר זה כבר הפכו לעצם בלתי ספיר כמו מים וחול?
בכל מקרה, אם מעניין אותך, דבר המחבר:
“התחלתי בתור קיבוצניק בכל העסק הזה, ולא חשבתי כלל שהשירים יצאו ממסגרת הקיבוץ. כתבתי למסיבות, לנשפים. גם את “זמר זמר לך” כתבתי במיוחד לאחת המסיבות. את המנגינה שמעתי לראשונה מנוער עולה מבולגריה. הם שרו את השיר הזה ורקדו לפיו הורה הם שרו זאת עם מלים כלשהן – “חבריה, בואו ונרקוד…”, משהו כזה. היה לי הרושם שהם הדביקו את המילים. זה היה בערך בשנת 1940. המנגינה מצאה מאוד חן בעיניי והיא נקלטה. התאמתי את המילים “זמר זמר לך” לנעימה בשביל אחת המסיבות בקיבוץ. ואפילו בחורה אחת בשם תרצה, שהיא היום חברת שער הגולן, חיברה לזה ריקוד. המנגינה היא זרה, אבל היהודים בבולגריה הם ספרדים. ייתכן והיא ספניולית. בכל אופן אנשים המבינים בשטח המוסיקה העממית והפולקלור מאוד השתוממו לשמוע שהמנגינה היא לא יהודית”… “אני אחר כך עזבתי את הקיבוץ. החבר’ה מהקיבוץ, במיוחד הנוער, התגייסו לפלמ”ח ולשאר המוסדות ושם הפיצו את השיר. הייתי גם במוסד של “משמר העמק” מטעם הקיבוץ ושרו שם את השיר”.. “התאריך [בו השיר כבר היה מפורסם בכל הארץ] הוא 1946… ייתכן שאפילו רק אז פרסמתי את השיר בקיבוץ, ועד אז הוא היה מונח אצלי”.