קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
אישה אחרי גיל הפוריות.
משחק מילים על כותרת סיפורו של ביאליק “החצוצרה שנתביישה”, בהתייחס לחצוצרות האנטומיות.
– “מה הטעם בטיפולי פוריות? היא כבר בת חמישים. חצוצרה שנתייבשה.”
– “תתפלא. שמענו כבר על בנות שישים ויותר שילדו.”– “רווית! את כבר בת 35! הלו, השעון הביולוגי מתקתק!”
– “אמא! אולי תרדי מזה כבר? אני לא איזה חצוצרה שנתייבשה. מה יש? מלי לא ילדה את נקטרין בגיל 39?”
נתרם ע”י: שמי שתמש.
36 תגובות על ”החצוצרה שנתייבשה“
מאת diftong
אחלה ערך.
מאת שרולי גנור
חבר’ה חבר’ה, רגע רגע! עצרו את הסוסים!
את הערך הזה בדיוק שלחתי לפני חצי שנה, והוא לא פורסם ואפילו הורד מרשימת הפוסטים.
הוא הופיע גם בתגובה שלי לפני חודשיים, במשמעות טיפה יותר מתאימה לדעתי.
אם יש צדק – יופע מיד! (כמו שאמר אותו משורר).
מאת אבי ת.
רק שאצל ביאליק זה
החצוצרה נתביישה
(בלי ש’)
מאת ערס פואטי
שרול, אם הא”ש חשב שהרעיון של שמי עדיף על שלך – זכותו.
(הבעיה היא שגם אם הוא חשב להיפך, עדיין הערך ישאר של שמי בגלל האקסיומה הא”שית המתסכלת ההיא, שראינו מיד אחרי הרעיון המצוין הזה של מיכל).
אבל יותר חשוב, כולנו יודעים מה קורה לאישה שמגיעה לגיל חמישים, נכון?
מאת טרום-בון
חצוצרע במיוחד
מאת נעמי
בטח גילה מעבר מתהפכת בגלי החום שלה.
מאת מילהאוס
כנראה ש החנפנות של שמי עזרה :)
בכל מקרה, גם אליבא ד-א”ש יש לו שיקולים שהם לא לגופו של ערך אלא תלויים בגורמים שונים כמו זהות הכותב, כמה פוסטים הוא פרסם, כמה הוא ערכים הוא שלח ביחד וכו’ (אני לא זוכר את התגובות הספציפיות בהן הוא אמר את זה, אבל בטח ערס, הגוגל הדורבני, זוכר)
כלומר, לא רק שאין קריטריון ברור לפרסום, בהחלט ייתכן שאותו ערך בדיוק יכול להתפרסם\ להסתנן בהתאם לגורמים השונים באותו רגע.
מאת שמי משתמש
שלום, שרולי.
שמי צדק (TZEDEK)ואני מופיע כאן – הערב.
רשמו לפניכם:
מקור: שרולי גנור (בעקבות תגובה של שרולי גנור, על פוסט שלו שלא הפך לערך ואף נעלם כפוסט).
אז שרולי, מה שעשיתי כאן הוא, שהבאתי את פוסטך האבוד, לפרסום – כערך. הרי לא ציינתי מקור, כי אתה אתה – המקור המקורי וזה נראה לי משונה לציין זאת, כי אתה הרי אחד הדורבניסיטים הפעילים והמבריקים ביותר ולא צריך א ו ת י כ”אמרגן” . ככלל – אני, כידוע, נגד ציון מקור, בעיקר מול המזדרזים להוכיח, עם מראי מקום – מדוע המקור אינו”מקורי”.
אולי ההגדרה שנתת לערך בפוסט, כרלוונטי ר ק למורות בלויות לספרות, הפכה אותו ל”צר” מדי מבחינת תחולתו – מכדי שהמערכת תמצא לנכון, להפכו לערך.
אני, מכל מקום, לא יכולתי שלא לנסות לתת לסיכוי נוסף, למה שאהבתי – להיכנס כערך לבלוג….
אני קורא לעוד דורבניסטים לקבל השראה מההערות הגאוניות שנתרמות כאן – ולנסות, על ידי ליטוש ו/או ליטוש הגדרות* ל”גאול” אותן מ”מעמדן” ה”נחות” כהערות ולנסות להפכן לערכים. על אחת כמה וכמה – פוסטים שהתנדפו עם הזמן, כולל שלי. כמה מהם מופיעים בתגובה שלי לערך “שלמה קרצי”.
ניסיתי לעזור ואני מרגיש סיפוק :
הפוסט האבוד של שרולי נתרם על ידי – YEY!!!
מאת ל.ל.
נגנב לי הניק. מעניין איפה השארתי מחשב פתוח.
איש, עכשיו אני מבינה לליבך.
ולערך הערך: 2
רק כי אני יודעת ששמי יכול יותר.
מאת חיים נחמן ביאליק
רק רגע, כשכתבתי על החצוצרה והנרתיק כתבתי שהיא מונחת בתוך הנרתיק.
מאת אשמדאי
ההה. למה אני נכנס לערכים האלה?
מאת שמי משתמש
ל.ל. ה”מקורית”!
ראשית – תודה על האמון.
עם זאת הצבעתך מצביעה על הפרובלמטיקה הבעייתית שאני מנסה למחות עליה באופן פרוטסטיבי.
את מציינת אותי. לא את הערך ולא רק זאת אף זאת,
אפילו א ו ת י את מציינת בציון שאינו מבודד , אלא
השוואתי, על רק ציוניי העבר…
אז המורה, אני מבקש לערער על הציון, נסי לציין את הערך על פי ערכו ואציע לך דרך לתרגיל המנטלי: ראשית, זיכרי שהערך הוא של שרולי גנור (ע”ע) ונסי לחשוב שהוא נתרם ע”י משתתף חדש – ‘מילוליין’, למשל.
מאת שמי משתמש
*רקע
מאת גיל תרגיל
אני שותף להרגשה שערכים טובים (כולל שלי) נזרקים לרצפת חדר העריכה לפי הכלל הפשוט:
דורבן? Not.
דורבן? Hot!
כלומר: ההרגשה היא שערכים מתפרסמים לפי אמות מידה שרירותיות (או יותר נכון: א”שרירותיות), ולא לפי איכותם (למען האמת, אין לי מושג מהם השיקולים לפירסום ערך).
זכותו של א”ש לעשות באתרו כרצונו, אך לדעתי, רצוי היה ליצור פינת ערכים המועמדים לפירסום, עם אפשרות של מתן ציוני גולשים.
אני כבר הפסקתי לשלוח ערכים ל”דורבנות”, אלא “משחיל” אותם בתגובות: ירצו – ישתמשו, לא ירצו – לא ישתמשו.
אני מאמין, שמילה או ביטוי מוצלח יתפסו, גם אם הם לא “דורבן”
מאת שמי משתמש
צודק גיל.
לא חשוב אם ניל, ביל או גיל.
העיקר התרגיל.
That IS the deal
ותודה,שאתה – תגובות ממשיך להשחיל.
מאת אשמדאי
מדוע מעקצצת בי התחושה, מן הטפרים ועד לקרניים, כי שמי שתמש וגיל תרגיל הם היינו הך?
מאת שרולי גנור
חבר’ה, אני לא יודע מאיפה שמי הביא כאלה מחמאות עלי.
הגיע זמן לבדוק במה שמי משתמש…
אני בס”כ מנסה לגמור את המשמרת שלי בדורבנות ולחזור הביתה בשלום (וגם לוקח עבודה הביתה).
הודעה לשמי: סיכמנו שאני משלם לך על “יצירת דעת קהל אוהדת ע”י כתיבת מסרים חיוביים בתגובות”. אל תצפה שאם תגזים עם הסופרלטיבים, התעריף יעלה. בכל מקרה תודה על ההשקעה.
נ.ב בפוסט המקורי מלפני חצי שנה (שהפך לפוסט מורטם) ההגדרה היתה “אשה בגיל המעבר”. אבל בהשפעת משנתם של ש. צח (et al) שדרשו שבערכי אות ועוד לערך החדש יהיה קשר עם המילה המקורית, הוספתי בתגובה מספטמבר את המורה לספרות.
מאת ערס פואטי
קצת אירוני שהתגובה על שמישתמש/גילתרגיל מגיעה דווקא מאשמדאי איש יהופיץ. לא?
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
האמת היא שאנחנו עובדים באותו משרד…
מאת שפרה צח
איפה הימים שבהם ריבוי תגובות הצביע על שרשור יצירתישכדאי להיכנס אליו.
נראה לי שברוב המקרים שבהם גולש נחלץ להגן על הערך שלו-עצמו, זה גולש לפינג-פונג תגובות במעגל סגור, שהמנצח בו הוא זה שנשאר על רגליו האחוריות הכי הרבה זמן. לפעמים כדאי להשען אחורה בנחת ולתת לערך ללכת (או לצלוע) בעצמו.
(ואני כבר מודיעה שאני לא מתכוונת להגיב לתגבגובת שבודאי עוד תגובב כאן)
מאת צפרגול
טוב זה שהגהינום זה כאן אצלנו בפולניה את זה ידעתי.
אבל לא ידעתי שיש כאן דורבן נסתר – גילשתמש.
זה כמו עלילות גילחמש.
לא בדיוק אבל בערך.
טוב, גם לא בדיוק בערך.
אוקי, אוקי, זה אפילו לא דומה.
נכנעתי – זה אפילו לא דורבן.
שמישהו יקרא לא”ש עם מטאטא ויעה לפנות כאן את התגובות זבל שנשפכות על הרצפה.
נ.ב. – הערך עצמו בסדר גמור.
מאת shemishtamesh
שרולי, אצות ים ואחמד טיוי הן מהמשובחות ואם תירצי לומר : לא אניהו המקור – מה זה משנה, נהניתי מהערכים.
התגובות שלך משעשעות מאוד, במקרים רבים.אני אוהב לקרוא אותן.
ערס- תודה על ההצבעה על פוסל במומו. מעניין מה גיל חש למראה התגובה מהגיהינום.
שפרה – גם אני לא מתגבן להגיב יותר.
מצד שני – אני הפכפך.
אבל רק מצד שני.
מאת מיכל
צפרגול,
הערך שלך עלה כאן על כל העדיים:
עלילות גילחמש.
ע נ ק !!!
מאת מיכל
טוב, אני לוקחת בחזרה את המדליה,
זה ערך שקיים כבר,
בכל מקרה תודה שכתבת אותו,
וככה יצא לי להכיר אותו.
מגניב.
מאת diftong
אני תוהה אם זו מחמאה שמישהו החליט להשתמש לי בניק ולהעיר הערות סתמיות?
אגב, בניגוד למתחזה שלי, אני לא התלהבתי מהערך, סתם כי אני חסר תרבות ולא ממש מכיר את ח”נ.
מאת Haim-M
בכל ההתכתבות הארוכה פה (שאת חלקה לא הבנתי – בשל מגבלות הקורא וכנראה גם בשל העובדה שהיא מכילה בדיחות ליודעי ח”ן) עניינו אותי במיוחד האמירות בנוגע לבחירת ערכים לפרסום.
נחשפתי לאתר שלכם רק לאחרונה, ושלחתי 5-6 ערכים בשבוע האחרון. אני כמובן “לא אובייקטיבי” (כמו שנהוג לומר), אבל נראה לי שלפחות חלק מהערכים היו ראויים לפרסום. אני מקבל את זכותם של המחליטים להחליט אם ערך ראוי לפרסום אם לאו, אבל באתר שהכותבים בו מאד איכותיים (שמתם לב לפרגון ולחנפנות? אני מנסה להשקיע במקומות הנכונים…) הייתי מצפה ליחס טיפה יותר רציני לכותבים/מציעים (כגון ע”י הסבר מדוע ערך מסויים לא נבחר, או אם הדבר ידרוש יותר מדי עבודה, פרסומן של ההצעות באשכול נפרד של הצעות ומתן אפשרות לגולשים להצביע ולהשפיע (רצוי במסרונים, לפי צו האופנה).
במילים אחרות, אחרי מעקב וקריאה באתר במשך כמה שבועות, אין לי שמץ של מושג מדוע ערכים מסויימים מתקבלים לפרסום ואחרים לא. שרירותיות לא עושה לי טוב לעור הפנים…
חג מתן תודה שמח. (פה באמעריקעה זה ביג דיל.)
מאת צפרגול
מיכל יקירתי – מי שאינו מכיר את ההיסטוריה נידון לחזור עליה…
מאת צפרגול
אה, וחיים – ברוך הבא, במקרה הטוב בעוד חודשיים ומשהו הערכים ששלחת יפורסמו באתר. במקרה הטוב מאוד (על גבול הטוב-מדי-בשביל-להיות-אמיתי), הם אפילו לא ישחטו בעריכה.
במקרה הרע הם יגוועו לאיטם על רצפת חדר העריכה תוך כדי שהא”ש הגדול וקופי דורכים עליהם בדרך להכין קפה וחזרה.
מאת שרולי גנור
חיים, ברוך הבא.
אתה לא צריך להתפלא שדווקא הערך “החצוצרה נתייבשה” מכיל בדיחות ליודעי ח”נ.
הערכים שנשלחים מתפרסמים (אם בכלל) אחרי כחודשיים, ובמקרה שלך יש להוסיף את זמן המשלוח מאמריקע.
העריכה והפרסום נתונים בידי כוחות וא”שים עליונים ששיקוליהם הם מעבר לבינת בני תמותה.
בהצלחה.
מאת צפרגול
אה, ושפרה, לפחות אין כאן ציטוט של באב-אל-ואד.
מאת צפרגול
אה, ותזכורת לעצמי: לזכור לקחת את הכדורים נגד שכחה.
מאת Haim-M
חודשיים? אם כך, אני חוזר בי (עם הזנב בין הרגליים, האף מאחורי המרפק, והזרת בין השיניים). ההצעות שלי נשלחו בחודש האחרון. לתומי חשבתי שהצעות מתפרסמות תוך יום-יומיים… הו, תמימות קדושה!
שרולי – את ח”נ אני דווקא מכיר… אבל אני לא כזה חזק בח”ן.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
אני חוזר ואומר שאני לא אשמדאי. שני אנשים יכולים להשתמש באותו IP.
מאת diftong
WALLA
מאת נעמי
יש פה אישיו רציני עם הניקים. זה שלהרבה מגיבים יש כמה ניקים זה בסדר. יש לזה מסורת מבורכת גם במדיומים אחרים. אני מתחילה לשאוף לאירוע אאוטינג בדורבנות, זה יהיה מדליק. (רק שהאווטאר מסגיר ממילא, מה?)
אבל, מסתובב פה גם גנב ניקים שמקבל את הקיק שלו מלפרסם בשמנו תגובות ולראות איך אנחנו מתפלאים. וזה די זניח בעיני.
מאת Adale
החצוצרה נתביישה מהביצית שהתחפשה.