קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
התקופה שאחרי השירות הצבאי ולפני הלימודים, בה הצעירים מתבטלים, לא מאופסים, ו-“מחפשים את עצמם”.
משחק מילים על “בתולים” ו-“אבטלה”.
– “אתה בא לטרק חצי שנה בדרום אמריקה?”
– “עזוב, בוא לשביל ישראל. יותר זול להיות בטול בארץ”.
נתרם ע”י: בר דוידי.
נושכים את השפה
5 תגובות על ”בטולים“
מאת הלוחש למילים
אני חושב שזה ערך ממזרי, שיכול לתפוס. אגב, אולי בטולין ולא בטולים.
“שמעת? זיוה איבדה את הבטולין.”
“מה אתה אומר?!”
“כן. התחילה ללמוד בבית הספר למדיצינה.”
“לאיזו פרופסיה?”
“לאחות.”
“לאחות?”
“כן.”
“שתיזהר, הרופאים הדון-ז’ואנים ימהרו לבתק לה את הבתולין.”
“בחייך, אל תדאג – בדיוק בשביל זה היא לומדת לאחות.”
מתנצל על הרמה הירודה, אבל אני לא אשם, זה קשור לרמה הכללית של הרפואה בארץ.
מאת אורלב
אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל לקטול את הערך הזה.
מאת בר דוידי
אני אישית מעוצבנת שמר עורך ראשי, אסף שגיא, קצץ בבשר החי של ההגדרה הזאת.
ראשית משום שתחושת הבתולים היא לא קולקטיבית של כל צעירי ישראל שסיימו צבא, אלא רק אלה שסיימו שירות עם התחושה שבאזרחות אין להם שום דרך ליישם את מה שעשו שם (משהו שמספיק אנשים יכולים להזדהות ולהסכים עליו), כלומר הם חסרי ניסיון ממש כמו שבתולים אמורים להיות במובן אחר.
הלך כל משחק המילים והלכה גם השנינות.
שנית משום שאין באתר שום הסתייגות מפירסום מונח שלא בצורתו המקורית, אולי משהו שצריך לחשוב לשים.
בשורה התחתונה חבל, חשבתי אולי להוסיף מונח שלא עוסק בנוזלי גוף לשם שינוי, אבל כנראה שטעיתי.
מאת הלוחש למילים
בר,
ברישא של דברייך את כותבת שהעורך קיצץ בבשר החי – אולי הוא עשה את זה כדי בכל זאת להפיק קצת נוזלי גוף (כאמור בסיפא של דברייך)?
עכשיו ברצינות – אני לוחש לך שהערך מצויין.
מאת orlev_z
בר, עם ההגדרה שלך היו מגיבים לך “ספציפיזם! ספציפיזם!”