אדם המשליך מתחום עבודתו או עיסוקו על כל תחומי החיים ע”י שימוש במונחים ממקצועו.
לרוב מדובר על שימוש רב במילים שאינם ביטויים מקובלים בשפה, והרקיבות (להבדיל מריקבון) נובעת בד”כ מתוך הומור, אך לא מתקבלת באהדה בקרב החברה. הרקיבות נפוצה בעיקר בקרב סטודנטים וחיילים.
ע”ע עיוור צבאי.
– סטודנט לפיזיקה א’: “כמעט הרבצתי לו, מזל שיש לי ריסון עצמי”
– סטודנט לפיזיקה ב’: “אתה רקוב.”– סטודנט למדעי המחשב א’: “עשיתי אתמול exception לקופאית.”
– סטודנט למדעי המחשב ב’: “אוף, יא רקוב.”– סטודנט לפיזיקה א’: “איך עושה חתול בשיפוע? מיו!”
– סטודנט לפיזיקה ב’: ” די כבר! רקוב אחד!”
נתרם ע”י: “אליעזר בן-יהודה”.
19 תגובות על ”רָקוּב“
מאת Steelight
אבל, למה?
נראה לי שצריך איזשהו פורמט מסודר, שיכלול גם את הסיבה לשם, אטימולוגיה, הקשר, או כל דבר שיעזור להבין. הרי אפשר לכתוב “עגבניה – כינוי לאדם סמוק” בלי הסבר, אבל אי אפשר לכתוב “עגבניה – כינוי לאדם יושב” בלי איזה שהוא הקשר.
מאת ronen
ריקבון זה יופי.
מאת aXe
רקוב זה אדם שלא זז מהכסא \ מיטה \ מחשב \ וואטאבר. תיון כזה.
מאת סחבק
אני מכיר בדיחות מסוג זה בתור “הומור עתודאים”, כי לרוב אלו עתודאים שמדברים ככה. השאר כבר התבגרו.
מאת המדביק
איזה רקובים!
מרצה למד”ר: “ואז מכפילים את המשתנה בקבוע, ומקבלים: cx”
סטודנט רקוב: “נראה לך שאת אומרת cx יא פיסטונה!”
מאת fireshine
הייתי רוצה לדעת איך “ריסון עצמי” קשור לפיזיקה ואיך “exception” הוא משהו שאפשר לעשות לקופאית.
הבדיחה האחרונה די משעשעת, אם אתה יודע מה למיו ולשיפוע.
ולא יכולה להסכים יותר עם Steelight.
מאת עופיון
רקוב זה אופי. אני מרקיב כל דבר שאני נוגע בו.
מאת רום
אני בעד לשלול מאנשים עם כינוי שאינו עברי כניסה לאתר הזה.
מאת jontau
ב-PL/SQL יש משתנה מסוג קופאית.. P: אוי הריקבון!!! המשטרה שתפרוץ לחדר לא תיהיה מסוגלת לזהות את הגופה שלי…
ורום – שתוק.
מאת רום
הו כן ג’ונטאו? הרוצה אתה להגיד לי לסתום את פי, ג’ונטאו? הו לא אויב אכזר! אכה בעכוזך האנגלוסקסי עד שתיצווח.
מאת jontau
i ain’t squeeling…
מאת A guy to the matter
אני משתמש כבר שנים ב”רקוב” פשוט כתיאור לאדם/מעשה/מצב מעאפן.
אף פעם לא הבנתי את הנטיה של הכותבים באתר להגביל ערכים לדברים ספציפיים כל כך – “אדם המשליך מתחום עבודתו או עיסוקו על כל תחומי החיים על ידי שימוש במונחים ממקצועו, וזאת למרות איסור מפורש ממשטרת ישראל אך באישור, חריג, של היועץ המשפטי לממשלה ויועצת ראש המטה הכללי לענייני נשים”. בד”כ מדובר בדברים כ”כ נדירים, שגם אם המילה טובה – יוצא לכל אדם להשתמש בה פעם/יים בחיים וזהו…
וכרגיל – פיירשיין איז רייט און דה מוני (סטילייט, במקור) ורום שוד אוברקאם הר פיר אוף לע”ז אנד סי וואט איי רואוט אבאוט “זקנבוט”… ואז תפסיקי לעשות את זה. סבבה?
מאת אסף שגיא
העיקר הצחיק אתכם? יופי.
מאת איתמר מושקין
גיא – כבר שמעתי את המונח הזה בדיוק במשמעות שניתנה כאן, גם לגבי סטודנטים (לא רק עתודאים! גם סתם סטודנטים הם רקובים!) וגם לגבי חיילים.
מאת A guy to the matter
נו, זה יופי, אבל זה עדיין ספציפי מדי ביחס למשמעות המקורית של המילה. אני מנחש שזה הגיע למשמעות שניתנה כאן כי היו צריכים משהו שיתאר את זה, לא היה רעיון, ו”רקוב” “הולאם” לצורך העניין. אחרת, אין ממש הסבר למה דווקא “רקוב” ולא “עבש”, “טחוב” או סתם “יבוסי”, נכון?
מאת נעם אבנרי
הבדיחה עם המיו הרגה אותי.
תעלו ערך עם אוריינטציה פיזיקלית, אבל אחד טוב באמת, אני אתרום בתגובות את כל בדיחות הפיזיקאים שאני מכיר.
מאת Boles Shikmim
ללא ספק צריך מילה לתופעה, שחרגה מזמן מתחומי הטכניון (בממר”מ הוקמה פעם מחתרת קיקיונית בשם “כאפה לבדיחת תכנות”), אבל למה רקוב?
מאת לירון
למדביק, אתה אשכרה רקוב… טוב שלא cw…