להוציא מישהו מכלל פעולה, לפגוע במישהו (בעיקר באופן פיזי, אבל לא רק).

מקור הפועל בשם-העצם “פנצ’ר”.

“היי, דוד, תיזהר עם הדיבור הזה שלך. מישהו עוד יפנצ’ר אותך בקצב הזה.”

“הפלאפון שלי התפנצ’ר לי לגמרי.”

נתרם ע”י: תומרשף.