ערך מעולה. כל הכבוד. אמנם הנסיון מלמד שלא כדאי לסמוך עלינו שנבין לבד שמנחת זה גם מתנה בסמיכות, אבל סחתיין על האומץ. ושוב, הערך עצמו מצוין- משחק מילים איכותי ובעל שאר רוח.
צר לי להנחית את רוח ההתלהבות אל קרקע המציאות, אבל בעיני זה מאולץ. מנחה אינה מתנה רגילה אלא כזו שצריכה לכפר על משהו, ולמיטב ידיעתי חלפו כבר הימים שבהם מי שנסע לחו”ל היה צריך להביא מתנות כפיצוי למסכנים שנשארו בארץ. ואם כבר להיות קטנונית אז עד הסוף- המתנה היא של הנוחתים, לא של המטוסים.
שפרה, בעיני זו ממש קטנוניות… לא צריך התאמה מושלמת, מספיקה הרמיזה וצירוף מקרים יפה. הביטוי הזה מעולה לדעתי, בעיקר כי הוא הצליח ליצור אצלי תמונה של מטוס שנוחת עם מלא מתנות. חוצמזה, בתור בן להורים שטסים הרבה לחו”ל, אני מזדהה.
מה שכן, הייתי מוסיף בתוך הערך את משחק המילים עם המילה “מנחה”. זה לא מאוד מובן מאליו, כבר הייתי עם האצבע על ה”1″ לפני שהבנתי את זה.
טוב ויפה, חומש, באמת מוצלח.
גם אצלנו, כמו אצל שרולי בעבודה, מקובל להביא מחו”ל מתנה לנותרים בארץ שהיא מעין פיצוי על הישארותם בארץ, ולכן (שפרה) המונח הולם ועוד איך.
עופר – לא מתקנים שגיאה ע”י הבאת שגיאה אחרת. אם תפתח את מגילת אסתר תראה שלאורך כל הדרך היא קרויה “אסתר המלכה”, ואילו מלכת אסתר הוא שימוש – ושיבוש – מאוחר.
ולעצם העניין – נכון שלא כל סמיכות מצביעה על שייכות ישירה (בית ספר הוא לא הבית של הספר). אבל במקרה זה, כך נראה, כן התכוון מחבר הערך ליצור שייכות, ש-מה לעשות, לא שייכת.
לכל המנטפקים והפוקניטים: מדובר במשחק מילים מוצלח שעושה את העבודה או לפחות חלק גדול ממנה. הוא היה במטוס? הוא הביא מתנה מהמקום בו עבר בדרך למטוס וממנו? אוטה זוי. הפעם, אני מפרגן.
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 247)
37 תגובות על ”מנחת מטוסים“
מאת Adale
דומשמע מתוק (טובלרון) וחריף (וויסקי) לעילא ולעילא
מאת ערס פואטי
ערך מעולה. כל הכבוד. אמנם הנסיון מלמד שלא כדאי לסמוך עלינו שנבין לבד שמנחת זה גם מתנה בסמיכות, אבל סחתיין על האומץ. ושוב, הערך עצמו מצוין- משחק מילים איכותי ובעל שאר רוח.
מאת הקול הצף
מצויין!!
בטיסה האחרונה לסלובניה, ישראייר הנחיתה את המטוס במקדוניה לשעתיים. בתמורה קיבלנו מנחת מטוסים בשווי 40$.
ערך שימושי. חומש לאלתר.
מאת אמו פיליפס
יפה מאד.
המטוס הזה יגיע גבוה.
חשבתי על זה ש”Duty Free” יכול לתאר חופשה: ללא כל חובות או מחויבויות.
אם אקבל מנחת אגודלים סבירה, אשלח את זה.
מאת שרולי גנור
אמחייע! משב רוח רענן של יצירתיות השיב את נפשי ביום חם והיה כשמן בעצמותי! כן ירבו!
אצלנו בעבודה כל אחד שחוזר מחו”ל מביא מנחה, ומגדל הפיקוח (המזכירה) שומרת על קיום טקס העלאת המנחה על המזבח במטבח.
מאת שפרה צח
צר לי להנחית את רוח ההתלהבות אל קרקע המציאות, אבל בעיני זה מאולץ. מנחה אינה מתנה רגילה אלא כזו שצריכה לכפר על משהו, ולמיטב ידיעתי חלפו כבר הימים שבהם מי שנסע לחו”ל היה צריך להביא מתנות כפיצוי למסכנים שנשארו בארץ. ואם כבר להיות קטנונית אז עד הסוף- המתנה היא של הנוחתים, לא של המטוסים.
מאת עידן עמית
אהבתי וחימשתי. שנון וחביב.
מאת דורי
אולי עכשיו הזמן להעלות באוב את שיקלוד מתקופת הפרה-היסטוריה של דורבנות.
מאת ענבל ל
לפני שקראתי את ההגדרה חשבתי שזו ארוחה קלה (א-לה-תה-מנחה) המוגשת בטיסה קצרה (קצרה מכדי להגיש ארוחה אמיתית).
מאת אביתר חלימי
שפרה, בעיני זו ממש קטנוניות… לא צריך התאמה מושלמת, מספיקה הרמיזה וצירוף מקרים יפה. הביטוי הזה מעולה לדעתי, בעיקר כי הוא הצליח ליצור אצלי תמונה של מטוס שנוחת עם מלא מתנות. חוצמזה, בתור בן להורים שטסים הרבה לחו”ל, אני מזדהה.
מה שכן, הייתי מוסיף בתוך הערך את משחק המילים עם המילה “מנחה”. זה לא מאוד מובן מאליו, כבר הייתי עם האצבע על ה”1″ לפני שהבנתי את זה.
מאת דורי
(ששש, אל תגיד מ— מ—-, אתה תעצבן את איש)
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
אין מה לומר, אייזן!
שנון ומדויק, וגם שמיש. כל הכבוד. משאח”א.
מאת עבגד יבאור
טוב ויפה, חומש, באמת מוצלח.
גם אצלנו, כמו אצל שרולי בעבודה, מקובל להביא מחו”ל מתנה לנותרים בארץ שהיא מעין פיצוי על הישארותם בארץ, ולכן (שפרה) המונח הולם ועוד איך.
מאת עופר
מקסים!
מאת עופר
שפרה. במקרה של מלכת אסתר, האם המלכה היא של אסתר?
מאת ענבל ל
עופר. במקרה של מלקת אסתר, נראה לי שהתשובה די ברורה מאליה…
מאת שפרה צח
עופר – לא מתקנים שגיאה ע”י הבאת שגיאה אחרת. אם תפתח את מגילת אסתר תראה שלאורך כל הדרך היא קרויה “אסתר המלכה”, ואילו מלכת אסתר הוא שימוש – ושיבוש – מאוחר.
ולעצם העניין – נכון שלא כל סמיכות מצביעה על שייכות ישירה (בית ספר הוא לא הבית של הספר). אבל במקרה זה, כך נראה, כן התכוון מחבר הערך ליצור שייכות, ש-מה לעשות, לא שייכת.
מאת מנדוני
ערך טוב מאוד.
שפרה, גם אני מהחולקים עלייך. אם את דווקא רוצה, אפשר לקרוא לזה “מנחת מוטסים”.
בכל אופן, אני עם מנחת מטוסים.
מאת רני אסנת
אם יורשה לי ניטפוק משלי (ובעצם, גם אם לא): ההגדרה צריכה להיות ביחיד. זה די הורס את הערך.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
לכל המנטפקים והפוקניטים: מדובר במשחק מילים מוצלח שעושה את העבודה או לפחות חלק גדול ממנה. הוא היה במטוס? הוא הביא מתנה מהמקום בו עבר בדרך למטוס וממנו? אוטה זוי. הפעם, אני מפרגן.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
אוף. מסתבר שצ”ל: אט אזוי
מאת sarab
מה שיא”י החתיך אמר
מאת שפרה צח
מעניין שחמישה תמכו בתגובה שלי, אבל שמרו על אנונימיות נוחה. כנראה פחדו ללכת נגד המטוס.
מאת אלעד יניב
שפרה, יש לך כ-5 בני משפחה באתר, לא? :)
ערך ראשון של הבחור, תפרגני קצת…
מאת שרולי גנור
שפרה, לא הסכמתי עם התגובה שלך, אבל יש החוששים לטוס נגד כיוון המטוס – זה מסוכן.
אפילו הרומאים ידעו זאת, ויעיד על כך הפתגם הלטיני הידוע:
Vir prudens non contra ventum mingit
“אדם זהיר לא ישתין נגד הרוח”
יענקל’ה, איך אמרו זאת באידיש ביהופיץ?
מאת קופי פייטר
שפרה, זה בסדר, מודה שגם אני לא השתגעתי על הערך והוא אובררייטד לטעמי. דרדר, מדבר, פרח, את יודעת.
מאת גידי
חביב. לא יעבוד בלי לינק לדורבנות או הסבר. אובררייטד אינדיד.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
אז קאלט בלאז נישט!
או:
אומפארזיכטיק מענטש ניט פישן אנקעגן ווינט.
מאת ריבקה'לה
יהופיצער, תנוח דעתך. אצלינו באיזור מאזובייצק גם אומרים אוטה זוי אם לא ממש אוטאזוי במלה אחת.
מאת ר.
באיזור שלי באימפריה הרומית דווקא היו אומרים
Homo sapiens non urinat in ventum
מאת שרולי גנור
כל אחד והלטינית שלו.
איך אמרו זאת באמריקה הלטינית?
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
No orina contra el viento
ובאכדית:
ניבּוּ שַתנוּ אסיר סמה
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
א דאנק ריבקה. נו, נחה.
מאת ווערטער פלאצער
יענקל’ה , האידיש שלך גרועה ביותר
רואים בבירור שזו לא שפת אמך וודאי לא שפתך
אולי אולי שפת סבתך …
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
היידיש שלי היא ג’יבריש מאולתר ומבודח. היא שפת כל הורי אבי ואמי, תודה ששאלת.
מאת א
אצלנו בתנועה (מחנות עולים) היו אומרין
donta pishta contra winta