חוזה דרקוני שמציעים לעובד ושאין סיכוי לחתום עליו שפוי.
על שם שירו של יעקב רוטבליט (במקור – ביטוי מספר עמוס).
– “נו, ביררת לגבי משרת טלפן בכיר בסלקום?”
– “עזוב אותך, הפחידו אותי עם איזה חוזה לך ברח של שמונה ימי עבודה בשבוע כולל חגים וכיפור.”
נתרם ע”י: עמוס.
11 תגובות על ”חוזֶה לֵך ברח“
מאת Rill
בדומה למסדר “תדרוך מינהון” לפני פעילות: “תיזהרו וזוזו כבר”
מאת שפרה צח
מקור הביטוי הוא קצת יותר קדום
מאת ערס פואטי
שפרה, הוצאת לי את השיפצוח מהפה. (אפילו שהערך תוקן בינתיים). מזכיר לי קצת סאגת ברחל בתך הקטנה.
מאת ערס פואטי
[אופס, יצא לי בטעות לינק לתגובה שלי שם (כי ככה חיפשתי את הערך), למרות שהתכוונתי ללנקק לערך עצמו. מה גם שיש שם איזו תגובה אנונימית שגנבה את ההצגה הרבה יותר]
מאת שפרה צח
בימים ההם ובזמן הזה, כותב הערך הוא עמוס
מאת CobeAnan
עם כל ההתפלספויות וההתחכמויות על המקור והשגיאות-
בסופו של דבר נוצקה משמעות חדשה, אינטואיטיבית ושימושית לביטוי ישן. לזה קוראים כאן מילים כדורבנות, לא?
אז אני אצטט את אלוהים (א”ש, לא ההוא מ”בראשית ברא”) מהקישור של ערספו, ואסיים ב: “זיבי, 5.”
מאת ל.ל.
יכול להיות שהיתה פה שנינות יתרה, ומי שתרם את הדורבן כינה את עצמו עמוס בכוונה?
או שיצאתי עכשיו מפגרת.
מאת יובל
ל. לא נראה ל.י – יש לעמוס עוד שתי מילים מהיומיים האחרונים.
מאת הייטקיסט
לסן חוזה לך ברח
מאת diftong
אני מניח שהתגובות על הפרת זכויות היוצרים של נביאנו עמוס קדמו לתיקון הערך.
איך שלא יהיה, מסתבר שגם בגילו המתקדם של האתר (המכונה בעגה האמריקנית
“terrible twos”)
עדיין עולים ערכים נפלאים. גם שנונים, גם שימושיים, וגם מתבססים על ספר הספרים. שנאמר “דור הולך ודורבן”.
חמישה שקמים בלוסים ממני.
מאת קרנפי
מצוין. מקבל ממני את הפול מונטי. שנינו ביחד, וכל אחד לחוד.