קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
ציון המוצמד לשעת פגישה או אירוע, המורה כי תיתכן דחייה וכי ההגעה בזמן הנקוב אינה קריטית.
משחק מילים על “זמן אוויר”.
– “מפגש הבוגרים יחל בשעה 17:30, זמן עביר.”
– “מחר בשמונה אפשרי מבחינתך?”
– “לא בטוח. אני צריך לעבור קודם אצל האורולוג ויש לי גם לשלם את הפרוטקשן מחר, כך שאגיע בין שמונה לתשע.”
– “טוב, אז אני קובע את הפגישה ל- 08:00, זמן עביר.”
נתרם ע”י: חדלשון.
מקור: חדלשון.
10 תגובות על ”זמן עביר“
מאת Haim-M
זמן דאלי (הזמן ה”נזיל” בציוריו של סלבדור דאלי).
מאת טאק
לדעתי מתאים להגדרה אחרת
מאת איש
התגובה השניה של “איש” היא של אותו מתחזה נטול מוח שלא מבין שבימינו זה די פשוט לדעת מי אתה מניתוח כתובת ה-IP שלך. אז חמוד, אם אתה רוצה שאמשיך להיות חד רק בעולם הוירטואלי, כדאי שתפסיק עם זה. חור תחת וירטואלי שכמוך.
עד כאן שחרור לחצים. ועכשיו, למה הערך לא מוצלח. מדובר באות ועוד מהסוג המתעתע, כאשר מוחלפות אותיות אשר נשמעות בדיבור בדיוק אותו הדבר. נוצר מצב בו השומע עומד מופתע ואין לו מושג מה רוצה ממנו הדובר.
ליקוי נוסף ממנו סובל הערך הוא עובדת היותו ממבה שחורה. כינוי זה ניתן לביטויים העולים בראש היוצר או היוצרת ורק מאוחר יותר מודבקת להם הגדרה מאולצת.
ככל שאני מבין, אתה למעשה נותן בו פתרון (כאמור, לא מוצלח) למילה האנגליתית “טנטטיבי” שנעשה בה שימוש רב בעולם העסקים וגם בצבא. אכן, אתגר לא פשוט, וככל הנראה “זמן משוער” ימשיך ללוות אותנו גם בהמשך הדרך.
ודבר אחרון, השיטפון הקריאייטיבי שהתרחש לפני שלושה חודשים אינו פסול לכשעצמו. יחד עם זאת, אני מניח שלא הסתובבת זמן רב עם מחברת בה כתבת את רעיונותיך הטובים, אלא ישבת ובאחת שלחת רשימה ארוכה של ביטויים לאתר. לטעמי, כמות מילים הנכתבת כלאחר יד על מנת לשפוך כמה שיותר, כמעט תמיד תביא לאיכות בינונית.
מאת שרולי גנור
לדעתי ההגדרה הנכונה היא זמן מבוזבז (למשל בתור לרופא או כשמחכים לאוטובוס) שחייבים להעביר איכשהו.
הרשו לי להדגים זאת בבלדה שכתבתי:
קיבלתי ג’וב ממש מזהיר
נגן טוּבָּה בתזמורת האופרה בעיר
פעם בשעה אני תוקע צליל אדיר
ואז נשאר לי הרבה זמן עביר.
אז במקום להסתכל בקיר
אני מחבר תשבצים כמו אביעד שמיר,
מרים משקולות לחיזוק השריר
שם אוזניות ומקשיב לשיר
או יוצא החוצה לשאוף קצת אויר.
שאר התזמורת מנגנת ואיש לא מעיר –
כך זמן עביר אני מעביר!
מאת אנליסט
האיום הפתטי של איש מצריך הסבר.
1) לקופי וא”ש אסור לספק את כתובת הIP של הגולשים. זו תהיה עבירה על החוק
2) וגם אם נניח יתנו לך את כתובת הIP מה בדיוק תעשה עם זה?? כדי לאתר את הבן אדם מאחורי הIP דרוש צו בית משפט שבוודאי לא ינתן במקרה המגוחך הזה.
3) גם אם נניח ויהיה משהו בספקית האינטרנט שיחליט לעבור על החוק ולספק לך את הפרטים של המתחזה מה בדיוק תעשה עם זה?? לא מדובר בעבירה על שום חוק. אפילו תנאי שימוש אין פה באתר.
4) המאיים במומו מאיים. הרי עד לא מזמן אתה היית אחראי על גל ההתחזויות פה באתר על מנת להדגיש את חומרת מצבך.
5) עד שלא תחסם אפשרות התגובה לגולשים לא רשומים ניתן יהיה להתחזות בדורבנות. זה האתר. טייק איט אור ליב איט.
6
מאת דורי
[שעון שרוליק]
מאת שפרה צח
כמשאמ”ה (כל מה שאיש אמר מודולו ההתחלה)
מאת מילהאוס
אני רוצה לחדד נקודה שהועלתה פה בעבר בויכוח (ערס נגד שאר העולם) על החשיבות שבדורבנות מסוג אות ועוד ההדורבן יהיה קרוב במשמעותו לביטוי המקורי.
עת בלשנות דורבנית חופרת….
בדורבנות מסוג אות ועוד, מטבע הדברים, משנים ביטוי קיים ויוצרים ביטוי חדש. כלומר בהרבה מקרים יש פה ניסיון לתחדיש. ברוב במקרים תחדיש יהיה מוצלח אם הוא קרוב למילה המקורית כלומר איזשהוא טוויסט על הביטוי המקורי (שמוקדן, אינטרנט אלחוקי,בקתטור וכו’) שכן מרחק מהביטוי המקורי סיכויו להשפיע על התחדיש נמוכים. המרחק מהביטוי המקורי טוב בד”כ בשביל הבדיחה. זה עובד מאוד טוב בדורבנות מסוג השאלת מושג קיים ששם מדובר באותו ביטוי עם 2 פרשנויות שונות שדווקא המרחק בניהם מייצר את הבדיחה (יראת שמים, אהבת חינם וכו’)
נשאלת השאלה למה מרחק מהביטוי המקורי לא מייצר בדיחה טובה בדורבנות מסוג אות ועוד. זו שאלה קשה יחסית ואין לי עליה תשובה טובה. אבל סטטיסטית 2 פרשנויות שונות ומרוחקות ל2 ביטויים שונים (גם אם הם מאוד דומים) לא עובד בתור בדיחה. משהו באלגנטיות נפגם בגלל השינוי בביטוי.
מאת איש
אנליסט שלום (אגב, כינוי משעשע לאור העובדה שכיניתי אותך “חור תחת” רגע קודם) –
אני מאד מודע לעובדה שאין לאתר תנאי שימוש הולמים ואף התרעתי על כך לא אחת, כולל באמצעות המניפסט קורע הלב “מדוע דורבנות תיכשל בטווח הרחוק”(ערס פואטי זוכר איפה זה נמצא). אולם לדבוק בתנאי השימוש הלוקים בחסר זה עלה תאנה מאד קטן (או שהעלה קטן או שהביצים שלך מאד גדולות).
כל הממבו-ג’מבו על זה שזה לא חוקי לתת IP הוא כל כך מגוחך וחסר אחיזה במציאות, שבאופן מיידי התפשטה בי תחושה נעימה של נינוחות ושלווה.
מאת חדלשון
טוב. ובכן, איש, אתה טועה – אני דווקא כן עובד עם מחברת (טוב, לא ממש מחברת…) וממש לא משפריץ ערכים. העניין הוא שאכן בתקופה הראשונה להיכרותי עם האתר הקדשתי ממש המון זמן להמצאת ערכים והתוצאות החלקיות (אלה ששרדו את המסננת האכזרית, ואין אלו הטובים שבחבורה בדווקא) לפניכם.
אגב, רובם זכו לציונים יפים יחסית למדיניות הקשוחה של מחלקי הציונים כאן.
עכשיו, אינני רואה כל פסול ב”ממבה” כפי שהגדרת אותה. בכלל, כל ניסיון להחלת כללים אוטומטיים על סוגי ערכים הוא שגוי ולפעמים מטופש. כפי שאמר ערס פעם, כל ערך הוא עולם בפני עצמו ואינך יכול לשפוט אותו באמצעות כללים אלא באמצעות טעימה. או בקיצור, כל ערך לגופו. הציון אמור להינתן בהתאם למה שהערך “עושה לך”.
ולגופו של ערך, א) עובד רק בכתב – עקרונית לא מרגש אותי, שכן הכל תלוי בהקשר. אבל זה גם לא נכון כאן, שכן ההגייה הנכונה מבחינה בין עי”ן לאל”ף (ולא, אני לא תימני).
ב) אני גם לא משוגע על הערך הזה ואין לי בעיה להחליף את הפירוש למה שהציע שרולי (ששכח רק לקשר ל”הילוך סרק”…). ההבדל הוא דקדוקי – האם “עביר” משמעו “ניתן לעבִירה” או “ניתן להעברה”.