חילבה.
נקראת כך מכיוון שהיא נאכלת לרוב כמטבל, יחד עם לחוח (או פיתה תימנית).
– “תשמע, סבתא שלי הכינה אתמול קרם לחוח, אין דברים כאלה.”
– “אני לא צריך לשמוע, חביבי, מריחים את זה ממך. כבר כשהיית באיילון הרחתי.”– “שמעת, למשפחת שרעבי נולד הבוקר בן.”
– “אתה רציני? זה כבר הילד העשירי שלהם, אם אני לא טועה.”
– “ככה זה, כשאתה כל היום לועס גת ומנגב קרם לחוח, אתה נהיה גברא גברא.”
נתרם ע”י: מנדוני.
12 תגובות על ”קְרֵם לָחוּח“
מאת מנדוני
לעזאזל איתי.
כל כך רציתי לא להיות שם. כל כך רציתי להתרחק מערכים גזעניים כמו “אחוזי לחוח” (אפילו אין לי כוח ללנקק אליו), ויצאתי בעצמי עם דוגמה (מס. 2) שכולה דעות קדומות. ועכשיו לך תוכיח שאין לך אחות קדומה.
יש דברים שרואים משום מה רק כשהערכים מתפרסמים בפועל (ותאמינו לי שאני קורא את הערכים כמה וכמה פעמים לפני שאני מעלה, ולא רק אני) – בדיוק לדברים כאלה אני מתכוון כשאני אומר ששיפור חשוב הוא לאפשר שינוי של דברים בדיעבד.
הוותיקים פה עשויים לזכור (ערס, אייכה) עוד ערך שהדוגמה בו הייתה כ”כ גרועה, שהרסה הכל.
שרעבי – חי נפשי שלא התכוונתי. מחילה.
מאת ענבל ל
חליק, תפסיק לנגב את הדמעות ותעבור לנגב קרם לחוח.
אני דווקא שועשעתי. אולי כי לא טעמתי חילבה מימיי.
מאת שרולי גנור
מנדוני, תירגע. פה זה לא אתר לפוליטיקלי קורקט.
אם אתה מחפש אתרים לשיוויון, קידמה, דרכי נועם, אהבת הזולת וכיבוד עדות המזרח – לך לאתר “חרדים אשכנזים בעמנואל” (בטח יש להם אתר דורבנוס).
הערך מאד שיעשע אותי.
וכמו שאמר שמוליק ב’: אל תלעסו גת, פן תעלוזנה בנות תימנים.
מאת מנדוני
מי שנכווה ברותחין נזהר בפאקינג פושרים.
וזה למרות רוח הפיוס שנחה על קוראי ומגיבי דורבנות.
מאת Yoel
באמת, לצחוק על תימנים בי הם אוכלים אוכל תימני? צריך עלבון יותר רציני כדי לקבל תגובות נזעמות
מאת בעעעע
אני חשבתי על קרם מבחוח
מאת Diftong
אמנם אינני תימני, אבל מההיכרות רבת השנים שלי עם בני (ובנות) העדה, אני לא חושב שהחילבה משמשת כמטבל ללחוח. אני אישית מכיר את זה כמשהו ששמים במרק, לא יודע למה.
למעט הפרט הטכני הנ”ל, אהבתי את הערך.
4
מאת רעות
חילבה שמים במרק (או בצלי, או בכל דבר אחר שאינו יבש לחלוטין), ולחוח טובלים במרק (או בצלי וכו’). יופי, עכשיו אני רעבה.
מאת אסף שגיא
מנדוני, אם תרצה לערוך את הדוגמה, אתה מוזמן לשלוח לי ואני אתקן.
מאת קופי פייטר
משטרת הפוטושופ מוכיחה: תמונות ההפגנות העממיות שאנו מקבלים לכאורה מטוניסיה ומלבנון, הן למעשה תמונות ישנות מישראל אשר צולמו מתחת לבית של מנדוני, אחרי הפרשה הידועה בציבור כ”פרשת פישוקית”.
מאז מנדוני נזהר ברותחין ובפושרין וחושש כעת שמא יחטפו אותו תימנים ויעשה ממנו ג’חנון.
מאת חמוס
לאא שלא יקחו כזה יוצר מוכשר
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
קופילול!