קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
סכין מריחה.
לחילופין – סכין שהתקהה עד שאינו מסוגל לחתוך מזון באפקטיביות, אלא להתחכך בו בלבד.
משחק מילים על “סכין חיתוך”.
“שוב הביאו בחמגשיות סכין חיכוך במקום סכין נורמלי? איך אני אמור לחתוך את השניצל ככה?”
נתרם ע”י: shabtay.
נושכים את השפה
נושכים את השפה
סכין מריחה.
לחילופין – סכין שהתקהה עד שאינו מסוגל לחתוך מזון באפקטיביות, אלא להתחכך בו בלבד.
משחק מילים על “סכין חיתוך”.
“שוב הביאו בחמגשיות סכין חיכוך במקום סכין נורמלי? איך אני אמור לחתוך את השניצל ככה?”
נתרם ע”י: shabtay.
22 תגובות על ”סכין חיכוך“
מאת ערס פואטי
מן המפורסמות היא שסכין מפלסטיק לא חותך בשר.
אין מה לעשות, החיים זה דבר שעובד בירידה. תשים אותם בעליה, לא יזוזו.
מאת Rill
לקח מהצבא: הדברים הכי חדים על השולחן הן הכפות. לכפות הפלסטיק יש יתרון נוסף : עקב קשת המבנה שלהן הן גם יותר חזקות מהסכינים (אבל לא יותר מהשניצל הצבאי)
מאת מילהאוס
זה לא דורבן זה דורבף
כמו דורבן רק קהה. יכול רק להתחכך בנו.
מאת שרולי גנור
בעולם הסכו”ם, אם כבר חיכוך – עדיף כפיות…
מאת ערס פואטי
מילהאוס, אתה לא מרוכז.
מאת מילהאוס
אכן. טוב נו, אני מניח שאתה מודע לזה שיש גולשים שלא אינדקסו את כל התגובות וכל הערכים לדורותיהם…
מאת איש
ערס - אולי אחת ולתמיד תשיב לסוגיה שמטרידה רבים - מה סוד הזיכרון שלך, סבא? האמנם אתה נעזר באמצעים טכנולוגיים לצורך כך?
מאת מיכל
אני חושבת, שערס הוא המומחה
לארספואטיקה של דורבנות…
מאת ערס פואטי
איש, אם כבר שאלת, אז אני אספר.
ובכן, לפני שנים ארוכות, כשהייתי נער צעיר, מצאתי מנורת שמן ישנה כזאת. סתם בשביל הקטע שיפשפתי אותה…ופאף! אשכרה יצא ג’יני.
רק מה, ההוא לא פראייר, ובמקום שלוש משאלות הוא נתן לי לבחור בין שתי עסקאות חבילה: או לב פתוח טוב ומשתף ובנוסף גם יופי חיצוני מהמם, או זכרון פנומנאלי ובנוסף גם זין ענק.
ועכשיו, כמו שאני מכיר אותך, אתה בטח מצפה שאני אגיד לך במה בחרתי, אבל זה פאקינג לא עניינך! חתיכת חטטן עלוב. תפסיק כבר לדחוף את האף העקום שלך לעניינים של אחרים. גועל נפש.
מאת איש
ימין ושמאל רק לול ולול.
מאת ליאור כץ
וערס לא הגיע הזמן לבלוג משלך במקום להחיות את הבלוג של א”ש?
מאת ענבל ל
ערס, גם אני בעד בלוג משלך, בעיקר אם אתה נוהג לקיים הבטחות.
דורבנות, כי יש כאלה שכבר קיימו…
מאת ערס פואטי
הממ… בלוג משלי, יש לי אפילו שם מעולה בשבילו: “גדי שמשון”. סתם נו, לא יודע אם יהיה לי כח לזה.
ובקשר להבטחה שלי, אני כמובן עומד מאחוריה. אם נעם אבנרי יכתוב רשימה של כל הדברים שמבאסים אותו כאן, ויודיע רשמית שהוא עוזב, אבל ממש, לתמיד – אני אפרסם רשימה משלי ואעזוב מיד אחריו. ממש. לתמיד.
ישנם למעשה שני אתרי דורבנות שונים שמתקיימים במקביל.
אחד הוא אתר שמשמש מאות אנשים, שנכנסים אליו פעם בכמה ימים וקוראים בהנאה או בתמהון את הערכים המתפרסמים בו.
השני הוא מקום מפגש של קהילה, סגורה למחצה, שיש לה גרעין קשה קטן של גולשים אדוקים קבועים, גרעין צמיגי קטן ומתחלף לאיטו של גולשים שפועלים למשך כמה שבועות או חודשים עד שנמאס להם, וחגורה חיצונית של מגיבים שמגיחים רק לעיתים רחוקות.
משתמשי האתר הראשון באים בשביל הערכים. הם אינם מודעים ואינם מתעניינים בקיומו של עולמה הפנימי של הקהילה, ובדינמיקה שבין חבריה.
משתמשי האתר השני אינם מתעניינים ואינם מקיימים שום תקשורת כמעט עם משתמשי האתר הראשון.
מה שמוזר הוא, שבאופן חריג ויוצא דופן באינטרנט, בעל הבית אינו משתייך לגרעין הקשה, ואפילו לא לגרעין הצמיגי. וזה מה שיוצר את תחושת האין עם מי לדרבן הכל כך מתסכלת.
בתור גולש ותיק אני יכול להעיד שהאתר נמצא בשבועות ובחודשים האחרונים בשפל של כל הזמנים.
עמודי תווך כל כך חשובים שהיו בו, כמו קופי פייטר, שפרה צח, עופר אהרוני, ועכשיו מסתמן גם נעם אבנרי (אמו פיליפס, לחדשים), כבר לא פוקדים אותו, וכך גם מהבחינה הזאת יש פחות עם מי לדרבן.
“האם דורבנות יכשל בטווח הרחוק?” שאל פעם איש, ובכן, לשאלה הזאת יש שתי תשובות שונות וסותרות. דורבנות הראשון חי ובועט, וכרגע לא נראית סיבה שיכשל. דורבנות השני לעומת זאת, הולך ודועך, הולך וגוסס, ויש סיכוי לגמרי לא קלוש שהתגובה הזאת היא חלק משירת הברבור שלו.
מאת שרולי גנור
כשחברים מרכזיים מאיימים שהם עומדים לחתוך מפה, וזאת במסגרת ערך על סכין, זה נשמע רציני.
אני מבין את צערו של ערס על דמויות המפתח שנעלמו, ביחוד כשיודעים איזה מוקיון בא במקומם… אבל התאור קורע הלב של מצב האתר מוגזם לדעתי. השתתפתי בדי הרבה פורומים בנושאים שונים, ובכולם קהל מבקרים מזדמן גדול מאד, וגרעין קטן של כותבים קבועים שמשתנה באיטיות לאורך זמן. בפורום מויקה קלסית של דה-מרקר רשומים 1000 משתתפים מזדמנים או פסיביים, ובקושי 10 כותבים קבועים היום.
רבים מהפורומים שאני מכיר עברו תקופות של גאות ושפל – פגישות ומסיבות מצד אחר, שהתחלפו במריבות מכוערות, קללות, איומים בתביעות דיבה וניתוק יחסים. וזה עוד בין אנשים שיושבים 4 שעות באולם האופרה בלי להוציא מילה (או מסטיק) מהפה! אחרי כמה חודשים שוב מתחילה עלייה, גם בזכות מצטרפים חדשים.
אז בוא נקווה שהמצב הנוכחי הוא חלק מתופעה מחזורית אופיינית. ואם אתה רוצה לשמור על דורבנות השני, למה לא תארגן מפגשים?
מאת אמו פיליפס
אני עזבתי סופית, אני לא מתכוון להסביר שום דבר נוסף, ואני לא מעוניין לנסות להשפיע על החלטות של אף אחד אחר.
מי שרוצה להגיב מוזמן לכתוב לי ל-
noam_avnery@walla.com
מאת ערס פואטי
טוב. נעם עוזב אז גם אני עוזב.
אני אכתוב עוד תגובה בערב עם הסבר יותר מפורט וזהו.
מי שרוצה להגיב מוזמן לכתוב לי ל-
roypit@gmail.com
מאת Diftong
טוב, אם אמו וערס עוזבים…
אז אני איאלץ לשמור על הגחלת יחד עם שרולי והחברים.
שרולי, אני מציע שנשמור שמונה שמונה על הגחלת טוב?
מאת מיכל
כן, ערך על סכין הוא בהחלט הערך המתאים לחיתוך וקיצוץ. אבל למה? אני יודעת שבטח יש דברים שאני לא מבינה כי אני יחסית חדשה, אבל באמת?
יש טיפוסים שליליים, יש התנהגויות לא הולמות, יש פדיחות, יש שפל וגאות, אבל חבל לפרק משהו כל כך טוב ומרתק. כבר אמרתי בעבר ואני עדיין בדעתי, שהדמוקרטיה הזאת היא טובה וחיונית למרות שיש לה מחיר.
מאת שרולי גנור
דיפטונג, מה הטעם בשמירה – אחרי שהסוסים, היענים (אמו) והערסים ברחו מהאורווה?
עדיף לתקן את החורים בגדר, דרכם נכנסים ערכי זין סוג ז’.
מאת ערס פואטי
מישהו בכלל זוכר שהיום חג הדורבן – הנחוג בכל 20 בינואר, היום שבו שפרה צח התגשמה לראשונה בצורת בן אנוש והחלה משפיעה אותנו בטובה ושופרת עלינו מחוכמתה?
כנראה שלא.
זו בדיוק אותה שפרה שכתבה ב”מצב מצקת” על זה שאנשים נוטשים בגלל שהעורך מפוצץ את האתר בזבל. איפה א”ש בדיון הזה? פשוט איננו.
וזו בדיוק אותה שפרה שכתבה ב”גדוד נהגי הפרדות” על זה שאנשים נוטשים בגלל שאין עם מי לדרבן. איפה א”ש בדיון הזה? פשוט איננו.
וזה בדיוק אותו “גדוד נהגי הפרדות” שבו נעם אבנרי כתב עד כמה הוא מתבאס מתופעת “בריונים בדורבנות”, ולמה הוא עוזב בגלל שהנושא לא מטופל. ואיפה א”ש בדיון הזה? נכון. פשוט איננו.
ומה עם הדיון החשוב שב”שלמה קרצי”? יש שם כל כך הרבה אמירות חשובות.
אסף גם אתה, כמו רבים וטובים, פשוט נטשת בלי להודיע. מסיבותיך שלך הפסקת להיות חלק מ”אתר דורבנות השני”, ואני בטוח שלא קראת בזמן אמת את הדיונים שנפרשו בערכים שציינתי (ובערכים אחרים שאני לא זוכר עכשיו).
כל עוד המצב הזה ממשיך, הוא הופך אותך, לטעמי, ללא ראוי לנהל את האתר הזה. כדי לחזור להיות ראוי לניהול, אתה חייב לחזור להיות בלב ליבו של הגרעין הקשה של דורבנות השני.
אני בטוח שמאחורי הקלעים אתה כן עושה המון דברים באתר, וספציפית לגבי “בריונים בדורבנות” אני בטוח שגם חשבת הרבה איך לפתור את הבעיה. אבל כל זה נעשה רק מאחורי הקלעים, ואסף שגיא המגיב, פשוט נעדר לגמרי מהאתר.
ומה לגבי משתמשים רשומים? ומה לגבי ערכים באנגלית נטו? ומה לגבי ערכים מוכרים מאוד? ומה לגבי מדיניות אי-השחיטה (או שלא תפרסם בכלל, או שאל תשחט)? ומה לגבי העפה לצמיתות של ערכים גרועים ממש? ומה לגבי הסבר שלך ללמה העלת ערך שכולם אומרים לך שהוא גרוע ומבייש את האתר? ומה עם חלוקת סמכויות עם עוד אנשים שיכולים לתרום ולשפר מאוד את האתר?
ואיפה כל הגולשים שאהבתי ואינם עוד? אותם גולשים שבשבילם הייתי קורא את התגובות, ולמענם הייתי משקיע בתגובות משל עצמי. למה הם הלכו? איך ניתן היה למנוע את הנטישה שלהם? ואת הנטישה שלי?
טוב זהו. אני הולך. אתה יודע כמה אהבתי את האתר הזה, ואני באמת מאחל לך שתצליח לחולל בו שינוי שיציל אותו מנפילה סופית לתהום שעל סיפה הוא עומד כרגע. אני אישית לא אחזור, אבל מי יודע, אולי יכנס דם חדש למערכת ויחדש ימיה כקדם.
שלום לכולם (וחג דורבן שמח?)
רועי פיטשון.
מאת אסף שגיא
אני אגיב בקצרה לכמה מהנושאים שהעלית.
קודם כל, חזרתי. הבנתי שהנוכחות שלי היתה חסרה, והנה אני מתחיל למלא אותה לאט לאט. מקווה שתקבלו אותי בזרועות פתוחות. (אני מציע ארבע-שמונה על השמירה עם דיפתונג ושרולי)
מדיניות אי השחיטה כבר חודשים בתוקף. פאק איט, אפילו יותר. מתי מישהו התלונן על שחיטה בזמן האחרון? אני או מוחק או מפרסם איך שזה. וזה למה גם הדוגמאות פחות מצחיקות. הפסקתי להתערב. אני עורך את המילים לפורמט האחיד של האתר, מדי פעם הגהה וקצת שיהיה יותר קל לקרוא. אני מדי פעם מוסיף דוגמה, אבל זה בכמות פחותה בהרבה ממה שהייתי עושה פעם. יש למדיניות אי השחיטה יתרונות וחסרונות.
ערכים ממש גרועים? סובייקטיבי. ערכים ממש טובים? גם כן. יש ימים שוממים, ויש ימים ששלושה או ארבעה ערכים מתוך השישה היומיים מגיעים לרשימת המילים הטובות.
חלוקת סמכות יש. קופי פייטר, עליו השלום, היה נותן דעתו המון והיה גם מתקן המון שגיאות שלי באתר. אף אחד נוסף לא התנדב מאז. אני מוריד את הכובע בפני קופי.
איפה הגולשים? אולי עסוקים? מבחנים? ילדים? עבודה? אני בעצמי פוטרתי ממקום העבודה הקודם שלי בגלל שהשקעתי יותר מדי זמן בדורבנות ופחות מדי במוצר שעליו הייתי אמון. הייתי מובטל עכשיו במשך ארבעה חודשים, וחלק מזה בגלל דורבנות. אני אומר את זה עם ראש מורם כי גאה באתר הזה ואוהב לנהל אותו. אני מאד אוהב את הקהילה שהיתה והקהילה שנמצאת עכשיו.
אתה יכול ללכת, אבל אתה עשוי להפסיד רגעים מאד יפים בשפה העברית/ישראלית ובדיון עליה.
אני לוקח חלק ממה שכתבתי ואעלה אותו כפוסט באתר.
מאת PUTTING STRAWS
איש, יש עוד הרבה אנשים חוץ ממילהאוס וערס שאתה מלקק להם?