קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 38)מסתבר שכבר זמן מה יש דיבור על גלי האתר שהאתר מידרדר ושאין עם מי לדרבן. מסתבר שבשעה שלא השגחתי, עזבו להם כמה מוותיקי האתר, הגרעין הקשה. אני לא הייתי מספיק מעורב באתר כדי להבחין בזה קורה בזמן אמת, אבל אני קורא להם לחזור. האתר לא מידרדר ולא משתנה. הוא אותו דורבנות אהוב כמו שהיה פעם.
אגב, אתמול (ה-20 בינואר) לפני ארבע שנים שלחתי את תחדיש השפה הראשון במייל הצה”לי. מה ששנתיים מאוחר יותר הפך לדורבנות. ומה שהיום, כך אומרים, מתפרק.
קיבלתי הרבה תלונות מערס ומעוד כמה גולשים. האחרונות מביניהן הן שאני מזניח את האתר, שהאיכות בו יורדת ושאין עם מי לדרבן. אני רוצה לנצל את הבמה הזו להגן על עצמי ועל האתר.
בארבעת החודשים האחרונים באמת כמעט ולא גלשתי באתר. אמנם כל ערב עדיין המשכתי לאשר ולערוך מילים ליום למחרת כדי שיהיה לכם מה לקרוא, אבל נוכחותי לא היתה בתגובות ובדיונים. עם זאת, כל מי שחיפש אותי במייל או בפייסבוק מצא אותי ותמיד קיבל תשובה. מעבר לעריכת האתר השוטפת (הגוזלת ממני שעות אדם רבות שלא מתורגמות לכסף) אני תמיד עובד על שיפור תשתית האתר, עיצוב האתר והתוכן הקבוע בו. הדברים האחרונים שעשיתי, אגב, היו להניע את עמוד הפייסבוק והטוויטר של דורבנות.
מה השתנה בארבעת החודשים האחרונים, אתם שואלים? פוטרתי מעבודתי. חלק נכבד מהפיטורים האלה היה שביליתי זמן רב מדי בדורבנות. ניהלתי אותו על חשבון שעות העבודה והייתי מבלה זמן גם בדיונים שהתפתחו בו. מאז הפיטורים היו לי ארבעה חודשים בהם הייתי צריך לבחון מחדש את מוסר העבודה שלי, ומה המקום של דורבנות בחיים שלי. לפני שלושה שבועות התחלתי לעבוד ב-ynet מחשבים, אבל אלה הם היו ארבעה חודשים שבהם קצת חששתי מלהיכנס לאתר.
הייתי בחופשה בחו”ל במשך חודש. גם בזמן הזה דאגתי שתמיד יהיו דורבנות באוויר, ויצא לא פעם אחת שויתרתי על שינה אחרי שעות של נהיגה כדי לשבת בבית המלון באירלנד או בלונדון ולהעלות דורבנות לבוקר שלמחרת. אני לא מחפש פרסים, אני רק מנסה להמחיש שהעבודה על האתר לעולם אינה נגמרת. גם אם אני לא בתגובות, אני תמיד יושב קרוב לתוכן. חשוב לי שכולכם תדעו שאני עושה את כל הדברים האלה באהבה מלאה לאתר ולקהילה שלו, ולא מתוך נטל או הרגשת אינרציה.
אני חושב שמצאתי תמהיל נכון שמשלב בין דורבנות לעבודה אמיתית, ואני מרגיש מוכן לחזרה לאתר בלי לסכן את הפרנסה שלי.
איכות התכנים לדעתי רק על עלתה בחצי השנה האחרונה. את כל התלונות שאני זוכר מלפני הפיטורים שלי אני לקחתי לתשומת לבי. מתלוננים על זה שיש תוכן גרוע? תמיד יהיה. תמיד תמיד תמיד יהיה תוכן גרוע, ותמיד תוכלו להגיד “מה זה החרא הזה, למה העורך אישר את זה?” ובכן, שתדעו שאני היום יותר מאי פעם פוסל ערכים, אבל זה עובד לטובה ולרעה. הרבה אנשים שולחים לי מייל ושואלים לאן המילה שלהם נעלמה. אני מאמין שאני נמצא כרגע באיזון הנכון שבין פרסום ומחיקה. זה מגוחך להתלונן על ערכים גרועים, כי זה עניין סובייקטיבי ולא כל מילה היא קלאסיקה, אבל גם לא צריך להתפלצן ולהגיד שכל מה שהוא לא אדיר הוא תת רמה. ואם זה סתם כיף להתלונן, לכו על זה, אבל אל תגידו לי שאני מזנה את הפרסום באתר.
אז כן, רבים מגרעין האתר נטשו עוד לפני זמן רב. חלקם אפילו לפני שנה ויותר. אבל אין קשר בין זה לבין מה שחלק מהגולשים קוראים לו “הגסיסה של האתר”. אני מכיר חלק גדול מהאנשים האלה, ואני יכול להגיד שרובם פשוט נהיו עסוקים מאד בלימודים, בעבודה דורשנית, מעבר לחו”ל, מערכות יחסים וניהול משפחה. לבודדים מהם פשוט עברה ההתרגשות מהאתר, אבל הם עדיין מדי פעם נכנסים.
אני אוהב את הקהילה באתר. זה הדבר הכי חשוב לי, ואני לא רוצה לראות את הגרעין הקשה הולך. אני עכשיו נמצא בקשר עם כמה מוותיקים של האתר ובודק אפשרות של קאמבק. כן, זה עשוי להישמע כמו תחנונים מצידי, אבל מרבית האנשים שכבר דיברתי איתם מאד שמחו מהבקשה שלי והוחמאו. כמו שאמרתי, רובם סתם נהיו עסוקים או טרודים בעניינים יותר גדולים מהאתר, אבל הם עדיין אוהבים אותו.
כמו שאמרתי קודם, אני בעצמי עכשיו בהתליכי חזרה לאתר. אני מקווה שתקבלו אותי בזרועות פתוחות שוב. אני גם רוצה להאמין שיש עם מי לדרבן, ואני עושה עכשיו צעדים אקטיביים כדי להחזיר דורבנה ליושנה.
תודה שקראתם את כל זה. אני אוהב אתכם באמת,
אסף שגיא.
95 תגובות על ”מכתב פתוח לגולשי דורבנות“
מאת שמי שתמש
לא, לא רק לא שפרה. אם גם בשבילה הביקור בדורבנות הוא על תנאי – אנה אנו באים?!
קלף נואש אזרוק לך – שפרה על תלכי..
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
יום אחד, בעודו מאפר
את סבתא, סבי לי סיפר:
רבים מעיזים
לחרוז חרוזים
בשיטת אליהו ציפר!
החמשיר, ללא כל ספק
כשעון שוויצרי דופק
וללא המשקל
אין חמשיר הוא בכלל
האם זהו הסבר מספק?
כשתגדל, אל תציק לבריות
במיני פלפולים ושטויות
אך על הפזמון
משלהב ההמון
נא הגן בגבורת אריות!
מאת שפרה צח
Dif – אם היית מכיר את ההסטוריה של האתר, לא היית מגיב כך. מר ציפר זכה להיות היחיד שהתבקש ע”י הנהלת האתר, בתמיכת הגולשים, להישאר בחוץ, וזאת לא מפאת חמשיריו או איכות כתיבתו אלא בשל העדר אתיקת רשת מינימלית והצפה עויינת. היות וגם אז אסף התעורר רק אחרי כמה ימים שבהם כבר נגרם נזק, אני מקדימה רפואה למכה, בבחינת הקם להציפך – הקדם להעיפו.
מאת חבובית
ובלי כל קשר לאיכות החמשירים – מה להם ולדורבנות? מה החידוש? מה החידוד? אכן, לא יפה לפגוע בכותבים, אבל גם לא נעים להיפגע, ואם האכסניה לא מתאימה יפה מאוד לומר זאת. חלק מהחן של האתר הוא הכנות והביקורת, לצד הפירגון המופלא – שהם מצרכים יקרי המציאות במציאות.
מאת בעעעע
קודם כל דיסקליימר ( יש לזה מילה בעברית? או שזה אתגר למדרבנים):
לא כתבתי אף ערך, אני קורא ובדרך כלל נהנה, לפעמים גם מגיב או מדרג.
למרות זאת אני רוצה להתייחס למשהו שעולה ממרבית התגובות פה בשרשור הזה ובזמן האחרון בכלל – האתר הזה הוא תחביבו של אדם אחד, גם אם אתם תורמים תוכן הוא לא חייב לכם הסברים ואין מקום להתלהם ולהתלונן עליו ועל רמת ההשקעה שלו.
אם לא שמתם לב אסף סיפר שאיבד מקום עבודה בין היתר בגלל שהיה שקוע יותר מידי באתר הזה.
כל הכבוד למי שהציע עזרה ועדיין זו החלטה של בעל האתר אם לקבל אותה, לבוא בטענות ואפילו לאיים לעזוב זו חוצפה.
אסף האתר שלך, תחשוב טוב איך וכמה אתה יכול ומוכן להשקיע בו
מאת naomi
disclaimer = איחריות.
מאת דורי
בעעע, אם זה היה בלוג רגיל היית צודק. אבל דורבנות הוא אתר שבנוי על תרומות הגולשים, ובמקום כזה חשוב שאנשים ירצו להגיע וגם ירצו להישאר.
אז נכון שאסף לא חייב כלום לאף אחד, וכל הכבוד על ההשקעה, אבל מי ש”איים” לעזוב לא עשה את זה כאולטימטום אלא כדי להגיד “כבר לא כיף כמו פעם, שים לב שמשהו כאן לא עובד”.
בתקווה שבקרוב נחדש חוזינו כקדם וגם מקימי סיעת העצמאות ישובו הבייתה.
מאת אביעד
גם אני לא מהמדרבנים (למרות שהרבה פעמים אני אומר לעצמי: “וואלה, זאת יכולה להיות אחלה דורבנה”), אבל מבקר די הרבה ומאוד נהנה.
אסף, המכתב יפה מאוד. מצטרף לרעיון של צירוף עורכים נוספים, ולתימוכין שDiftong נתן מיתרו…
ורעיון נוסף: איכשהו, לחלק את האתר לשתי קטיגוריות נפרדות: תחדישים/מילים, וביטויים/צירופים. זה יקל על הקוראים, במיוחד אלה שעוקבים פחות באדיקות (קרי: לא כל יום).
ורעיון נוסף, שכבר עלה: להציב איזשהם גבולות גזרה, מה נחשב דורבנה ומה לא.
המון בהצלחה! יש קהל רב לאתר ובגלל שהוא פחות פעיל אז לא יודעים עליו, אבל הוא קיים!
מאת רני אסנת
טוב, כדורבניסט די ותיק בזמן אינטרנט אך לא מספיק ותיק כדי להיחשב מ”הגרעין הקשה”, אני רואה את הדברים קצת אחרת.
קודם כל, המלודרמה קצת מיותרת: לא הקטע שבו אסף מספר כיצד איבד את עבודתו – אלא כובד הראש שבו אנשים מתייחסים להתרחשויות באתר.
כמי שכבר חזה בעלייתן ונפילתן של קהילות מקוונות למיניהן, אני מסכים עם האבחנה שאכן קהילות כאלה נשענות על גרעין של תורמים קבועים. עם זאת, היות שיש לחיים קצב משלהם, הגרעין הזה הוא מטיבו דינמי. אנשים באים, אנשים הולכים, וכל עוד המסה נשמרת המצב חצב.
ההתלבטויות של אסף לגבי איכות מול כמות והאם להרשות רק למשתמשים רשומים להצביע – במקומן. קשה לנבא למה יגרמו שינויים כאלה. ברור שכולנו רוצים לראות פחות ערכים גרועים, אבל אני לא בטוח שכולנו מסכימים מהם – אני למשל רואה ברשימת הגדולים כרגע 2-3 ערכים שאני חושב שהם ממש גרועים.
הצעות קונקרטיות: יש לי אחת בלבד – יש באתר המון ערכים מצוינים שמבקרים חדשים לא רואים, ומבקרים ותיקים שוכחים (אלא אם הזכרון הקולקטיבי, דהיינו ערס פואטי, מזכיר לנו בלינק בהערות). מה שאני מציע הוא שבנוסף לרשימת הגדולים (מעליה, או בכלל בצד ימין), תהיה קופסה עם ערכים שנעים להיזכר בהם – לפי בחירת המערכת. מדובר על 3-5 ערכים שיתחלפו כל שבוע ויהוו את פינת “כך היה” של האתר. יש?
מאת אסף שגיא
רני, תודה על החיזוקים. אני מניח שאלה הם חיזוקים?
אביעד ורני ועוד רבים אחרים למעלה – אני אמנה עורכים נוספים בקרוב. תראו, קופי פייטר כבר כמה חודשים עורך ומתקן המון שגיאות כתיב, דקדוק וניקוד. הבן אדם מלך, ואתם לא יודעים כמה הוא נותן.
אני מקווה לצרף עוד אנשים בקרוב (at my discretion) שגם יערכו לשונית וגם יערכו תוכנית. כלומר יעברו על ערכים ויחליטו מה נכנס ומה לא.
מאת רני אסנת
בהחלט אסף. תחייזקנה ידיך.
אגב, המוטיבציה להצעה שלי לגבי “המערכת ממליצה” היא גם באמת להציף ערכים שאתם חושבים ששווה להכיר וקצת נעלמו, אבל גם קצת לנטרל את ההיסטריה המיותרת סביב 20 הגדולים, חילות חימוש, רמאויות IP וכיו”ב. אנשים התחילו להתייחס לאתר כאילו הוא תכנית ריאליטי עם מודחים ומנצחים – והוא לא.
מאת Anonymous
א”ש, לבנין ציון תחזקנה ידיך (ובבנין ירושלים וגו’).
הקמת אתר לתפארת, למרות החסרונות שצוינו הוא מושך אנשים איכותיים, כך אני מתרשם, מעלה דיונים מענינים וכמובן מבדר ומעשיר את השפה.
אני אישית משתמש בלא מעט דורבנות באופן יומיומי.
גם אני איבדתי א מקום עבודתי בגלל שגלשתי יותר מדי בדורבנות (ובעוד אתרים, אבל לא אכלתי מהצג, זה רק בסופי שבוע כשאשתי ישנ”צ עם הילדות אצל השכנים).
מכיוון שפוטרתי, החלטנו לחזור לארץ אחרי 12 שנות גלות עם האשה והילדות, אולי אפילו לקיבוץ.
קצת נחת רוח כי באמת הספק לי והרבה חששות מההסתגלות ללבנט.
את דורבנות גיליתי לפני כשנה כשרוביק רוזנטל כתב על האתר, ומאז אני מכור. רק ערך אחד שלי התפרסם, כמה וכמה ירדו לטמיון ואחד עדיין תלוי עד שיתיבש ויפול (להחזיר אצבעות, אולי יעבור את המסננת).
אני מקווה למצוא יותר זמן פנוי בחיי הפרברות הארצישראליים מאשר בכרך העירוני המנוכר, לדרבן ואם תרצה עזרה הנה היד המושטת.
אמנם אתה לא מכיר אותי (עדיין?) אבל אם תרצה עזרה הדלת המטאפורית שלי פתוחה תמיד.
אה,וגם משרוט”א= מה שרבים וטובים אמרו- קצת יותר ביקורת בונה ופירגון מצד חברי הפורום יעשו טוב לכוווולם.
מאת שטייף האיום
אה, כן,
זה אני שחוזר לארץ, הפעם עם שם.
מאת אמו פיליפס
אסף,
טוב שחזרת.
בהצלחה בעבודה החדשה.
ובהצלחה לדורבנות – כי זו תהיה הצלחה של כולנו.
אני רוצה לחשוב על דורבנות כעל ילד פלא.
אתה, אסף, האבא החד-הורי, וכל השאר דודים גאים
:-)
ענבל!
את מתוקה. אין כמוך.
וקצת כמו קאטו הזקן, אני חוזר לנושא של “יראת שמים”.
התגובה שלי לא נבעה מאגו. אגו בתחת שלי.
מה שנעשה ל”יראת שמים” הוא *** טרור דיגיטלי ***
גם כשמגגלים “כשלון” ומגיעים לקורות החיים של ביבי, זה טרור דיגיטלי.
אז יש כאלה שיגידו – איזה צחוקים, גם אני לא סובל את ביבי. הא-הא.
הם אווילים.
וביום שהם יגגלו “זונה” ויראו תמונה של האמא/אחות/בת שלהם פתאום הם יגיבו אחרת.
אני מקווה שמי שלא הבין קודם, מבין עכשיו על מה אני מדבר.
ואסיים בשיר מופלא של ברטולד ברכט:
“תחילה לקחו את
הקומוניסטים ,אבל לי
לא היה איכפת
כי לא הייתי
מיד לקחו את
הפועלים ,אבל לי
לא היה איכפת
כי גם זה לא הייתי
בהמשך עצרו את
אנשי האיגוד המקצועי ,אבל לי
לא היה איכפת
כי אינני איש איגוד מקצועי
לאחר מכן כלאו כמה כמרים
אבל מכיוון שאינני דתי
גם כן לא היה איכפת
עכשיו לוקחים אותי
אבל זה כבר מאוחר.”
מאת שטייפל האיום
מרטין נימלר, ווטאבר.
מאת אמו פיליפס
אהמ.. מיכל – אני מודה, מודה, מודה!
מאת Rill
אל: naomi
מי המציא disclaimer = איחריות?
זה גאוני
מאת ענבל ל
כמה דברים.
אמו: מוצי-פוצי-קוצי לך בחזרה :-}}
זה אומר שאם וכאשר יתרחשו כאן השינויים הדרושים בניהול, תסכים לחזור? (ערס, זה מכוון גם אליך)
אסף: ניכר שחלק מהותיקים אולי הוציאו את עצמם זמנית מפעילות באתר, אבל קשה להם להוציא את האתר מפעילותם ומליבם.
כנראה שהרוב עדיין פה, אולי בתדירות נמוכה ובשקט, אבל פה, ועדיין מאד אכפת להם.
אני מקווה שהשינוי המיוחל, שבקרוב יקרה אמן-כן-יהי-רצון, יחזיר לכאן את רובם (מישהו יודע איפה בוז’י? יכולים לקרוא לה אולי?)
ולכולם: אני רוצה רק להזכיר, שבאותה מתקפה, סבל לא פחות “הוצאת עם עובד” של ערס, אז אם כבר אנחנו מחזירים עטרה לְפִּינָהּ… אה, סליחה, עטרה ליושנה, אז יאללה, לחמש גם אותו. מגיע לו ולערס את הכבוד הזה.
תודה! (בשם הצִ’יר-לִידֶרְז)
מאת אמו פיליפס
ענבל,
חזרתי, לטוב ולרוע :-)
(חשבתי שעצם הכתיבה מעידה על זה)
מאת אסף שגיא
אחד הגולשים הציע לי רעיון מאוד מעניין כפתרון לתגובות מתחזים: ליד תגובה של משתמש רשום יהיה אייקון קטן שיעיד על כך.
לדעתי זה הרבה יותר ישים ואלגנטי מאשר לסגור את התגובות למשתמשים רשומים בלבד.
דעתכם?
מאת אמו פיליפס
אסף, זה רעיון לא רע, אבל אייקון קטן לא יספיק בשביל מה שאני רציתי שיוצג בו.
מצד שני, זה מספיק טוב לכל השאר אז לך על זה.
מאת Rill
אולי לשמור את המנגנון הקיים של צבע?
כחולים יהיו אילו שהזינו URL
ירוקים יהיו משתמשים רשומים, בזמן שהם LOGGED-IN
(או שרק הרשומים יהיו כחולים?)
מאת ציפר אליהו
דורבן לך ברח!
זאת קראה אשת לפידות – שפרה צח.
עם ביקורת נוקבת,
בלהט שלהבת.
כלום – קריאה זו תצלח?
לשפרה צח, ולכל קוטלי, משמיצי וּמְנַדָּי הברכה.
אשרי הוחרמתי! אין שמחה כשמחתו של אדם שכותבים אודותיו או עליו. “אני נכתב משמע אני קיים,” זאת אמר אדם קדמון, אם כי לא ממש במלים אלה ולא ממש קדמון.
ובעוד שחורשי כתיבתי – קרי חמשירי, בזים לי, אני מאמין שישנו מספר קטן של צדיקים בסדום המפרגנים לכתיבתי. אולם אלה נחבאים בסתר מדרגה ובחגווי סלע, פן יוקעו אף הם, ותגובתם תוכתם בחותם נקלות.
ובעודי כותב דברים אלה, אני נזכר לדוגמא בשפינוזה אשר אף הוא הוחרם. ומי זוכר כיום את מחרימיו? אך לפחות תל-אביב זכרה אותו וקראה רחוב על שמו.
או הסטיריקן אפרים קישון אשר הוחרם ע”י אגודת-הסופרים, אך שמעו יצא ברחבי תבל ותרגומיו נפוצים בקצווי ארץ.
כמה ממחרימיו באגודת הסופרים זכו לכך?
לא שאני מתכוון להשוות עצמי לשני ענקים אלה – קטונתי! אך מוטב להפיק את הלקח.
אפרים קישון חידש מלה עברית “גמיזה”, על שמו של מבקר ידוע בזמנו אשר ביקורותיו בעיתון הארץ אודות כתיבתו של קישון היו שופעות ארס. אך כתיבתו של קישון נשאה אל במתי על וביקורותיו של גמזו מעלות חרס.
ותוך הגיגים אלה, צץ בראשי רעיון, מדוע לא להקנות גם לדורבנות מושג ביקורת על כתיבת דורבן, ומי כשפרה מתאימה לכך?
ומה דעתכם על דורבן בשם: “לְשַׁפְרֵד”, ביטוי שמשמעו למתוח ביקורת, לשפד ולרדת על דורבן נַמּוֹשׁ.
אם אכן ייקלט דורבן זה, אזי שפרה זכית! ושמך יונצח בכותל המזרח של דורבנות.
ואתה אסף, אל תירא דורבני שגיא, שְׂגָא והמשך – גם אם דורבני ייפקדו. .
מאת עידן עמית
הו,
החמשיריקן החל לדבר בלשון שגיא נאור.
מאת Anonymous
ציפר, העם איתך.
אכן חציר העם.
מאת ותיקן
להבדיל מגמזו, הביקורות של שפרה מאוזנות, מנומקות, וקוטלות רק כשמגיע.
מאת צפרגול
אסף: הפתרון הזה אולי יהיה טוב לתגובות, אבל הוא לא יעזור נגד התחזות בהצבעה, שזה, להזכירך, מה שגרם לאמו לקום ולעזוב (גם אם לזמן קצר).
אישית, אני לא רואה שום סיבה בעולם לאפשר למשתמשים לא רשומים להצביע. זה סופר לגיטימי שחלקים מסוימים מאתר כלשהו יהיו סגורים למשתמשים לא רשומים, זה מאוד נפוץ וזה גם אמור להיות מאוד קל ליישום.
כמו שבשביל לשלוח מילה צריך להיות רשום לדורבנות, אין שום סיבה שלא להכריח להרשם אם רוצים לדרג. (ד”א, שאפו על השדרוג של “שלח לנו מילה, אין לי מושג מתי שדרגת, אבל זה בהחלט יותר טוב ממה שהיה קודם).
כמובן שבמידה ומגבילים את יכולת ההצבעה למשתמשים רשומים בלבד, השלב הבא הוא לאפשר רק הצבעה אחת לערך לכל שם משתמש. זה ימנע זיוף הצבעות (אלא אם כן מישהו יצליח לפרוץ למסד הנתונים, ואז ההצבעות יהיו הבעיה הקטנה).
מאת Diftong
צפרגול, הרשה לי לחלוק על הסיפא של דבריך. משתמש יוכל להירשם בשלל כינויים שונים ולהצביע בשם כולם.
מאת קופי פייטר
ערס פואטי ביקש ממני למסור שלמרות השינויים המבורכים העוברים על האתר, הוא לא יחזור להגיב כל עוד לא יתוקן העוול ו”הכבש ה-17″ יחזור לטבלת הגדולים במהרה.
פיירשיין ובוג’י החרו-החזיקו אחריו (למעשה הן רק החרו, אבל מה אכפת לי להגזים).
למעשה, יש שמועה מבוססת שאלו היו מילותיה האחרונות של סוניה פרס לפני מותה.
עכשיו גם הגיע הזמן לחשוף שדומרני, ריקו שירזי וזה עם השפם דנו במסעדה כיצד להפעיל כוח מתון עד סביר ולהציע לאסף הצעה שאי אפשר לסרב לה, אחרת ילך לישון עם הכבשים.
אני קצת נבוך מהמחוות, מרכין ראשי בענווה ואומר תודה.
מאת צפרגול
Diftong, בעקרון אתה צודק. הבעיה היא שאין לך דרך יעילה לוודא זהות של מישהו באינטרנט, לפחות לא כזו שיהיה שווה להשקיע את הזמן בשביל ליישם אותה כאן גם מבחינת אסף וגם מבחינת אלו שיצטרכו להרשם. אני חושב שגם די בטוח לומר שאם משתמש ירצה לקדם ערך בצורה משמעותית הוא יצטרך להרשם מספר גבוה של פעמים, ואם קצת נעבה את טופס ההרשמה (כרגע הטופס מכיל רק שני שדות, ככה שאין שום בעיה להרשם גם שבעים פעם), ונוסיף capcha, זה יהפוך להיות פחות כדאי.
מאת אסף שגיא
צפרגול, אותו משתמש זדוני יצטרך להחזיק במספר זהה של כתובות אימייל, אז אנחנו מוגנים בקטע הזה.
עם זאת, עדיין לא שוכנעתי שאני צריך לסגור את הדירוג למשתמשים רשומים. אני אבדוק פתרונות טכנולוגיים אחרים.
מאת Diftong
א”ש, אין שום בעיה לייצר המון כתובות אימייל בזמן קצר יחסית, אפילו בשיטה הידנית האיטית.
מאת קופי פייטר
אסף, עכשיו משהו רציני:
מתחת ל-20 הגדולים הייתי שמח לראות שורה שבה כתוב: 100-21, שאם לוחצים עליה רואים עוד 80 ערכים, ישנים ואהובים, חלקם ראויים הרבה יותר לרשימת 20 הגדולים וטוב להיזכר שהם קיימים.
חוץ מזה, אוהב אותך…כנגנית…
מאת סבא נחמן
.
מאת רני אסנת
קופי – ההצעה שלך היא הגרסה הדמוקרטית להצעה האוטוקרטית שלי… (או הגרסה הפופוליסטית להצעה האליטיסטית).
כך או כך, אם תהיה דרך להציף ערכים טובים שנשכחו, כמו גם להפחית במעט מחשיבות רשימת 20 הגדולים – כן ייטב.
מאת naomi
@RILL זה אני המצאתי. גיגול מהיר מעלה שזה עוד לא קיים בשטח. יספיק לי אם תעלה את זה כדורבן ותיתן לי קרדיט.
מאת ציפר אליהו
לותיקן מכובדי שלום!
ביקורת אוביקטיבית? הצחקתני! האם להנחתך ד”ר גמזו לא כתב ביקורת אוביקטבית, לפחות כזו הנחזית בעיניו ובעיני עיתונו הארץ כאוביקטיבית?
ובכן כותב יקר, אם טרם ידעת את המעין ממנו שואבים מבקרים את ביקורתם, טְבוֹל עטם בקסת הדיו המורעלת והשפך מתוכה את ארסם הסוביקטיבי תוך הרסם בקול ענות גבורה כל חלקה טובה.
ואם טרם ידעת, הצץ אל ויקיפדיה, בערך ד”ר חיים גמזו – אזי תדע.
עצם המלה ביקורת, הינה שלילה במשמעותה, כאשר לו רצו לכתוב דברי שבח, אולי היו קוראים לזאת: “תִּשְׁבָּחַת”, מלה שטרם הייתה לה עדנה בלשון העברית ואולי דורבנות יאמצנה.
נכון שגם ביקורת בלולה לעיתים בדברי שבח פה ושם, וזאת מפאת כוונתו של המבקר להוכיח בשער בת רבים כי ביקורתו לא נועדה רק “להכניס” או להכעיס, אלא שיש בה גם חלקלקות מלקלקות ולא רק מכות.
ומהו הלקח מזה הרקח?
אל תאמינו לביקורת זולתכם, יהא כל אחד מבקר לעצמו.
מאת צפרגול
באמא שלי כבר היה עדיף החמשירים – או בעברית – ציפר אתה חופר.
מאת איש
איגדלתי את ציפר ולא מאהבת מרדכי.
וציפר, עזוב את שיפרה לנפשה ומצא לך חפץ מעבר אחר…
מאת Rill
naomi:
הערך נשלח. לצפיה מוקדמת אפשר ליצור קשר דרך FB
מאת אמו פיליפס
Rill – לא ידעתי שיש אתר המיועד ל- Fuck buddies.
כל יום לומדים משהו חדש.
מאת havivon
מה נהיה עם הציפר ?! לטובת הדורד”נשים (עד שזה יתפוס), מישהו מוכן להעלות קישור למקרים אותם הזכירה שפרה “שהתבקש ע”י הנהלת האתר, בתמיכת הגולשים, להישאר בחוץ” או שנתחיל מחדש בפוסט הזה ?
מאת דורי
חביבון, אפשר להתחיל כאן:
http://www.dorbanot.com/?p=24018
וגם:
http://www.dorbanot.com/?p=20665&cpage=1#comment-23302
אני מקווה שזה מספק ושלא נעלה לדיון גם את השאלה למה אי אפשר לתת 6.
מאת Matzahballs
לא קראתי את כל 93 התגובות, אז פשוט אירה את מה שיש לי לומר.
לא ברור לי למה הא”ש מתעקש על בלעדיות עריכה, כאשר יש כאן כל כך הרבה אנשים מוכשרים שמוכנים לתרום מזמנם, גם כשזה בא על חשבון הקריירה שלו. בעצם, די ברור לי שזה בגלל אגו.
המודל של UD עובד מצוין, ולא ברור לי (שוב, כן ברור לי) למה הוא לא מיושם כאן.
אסף, בנית כאן דבר יפה. אולי בתחילה היה סביר לנסות ולהחזיק בעריכה בלעדית, אבל הזמנים השתנו.
רד מהסוס.
תודה.