הריח הראשון שנתקלים בו כשנכנסים לדירה לא מאווררת.
אופייני בעיקר לדירות המאוכלסות על ידי סטודנטים זכרים ללא חברות.
“אלוהים! ריח הדרים! אתם חייבים לאוורר פה דחוף.”
– “מה אני אעשה? אסנת רמזה שהיא רוצה לבוא לכאן אחרי הדייט בערב. איך שהיא תיתקל בריח הדרים אני יכול לשכוח ממנה.”
– “אני לא יודע על מה אתה מדבר, אחי, אין פה שום ריח.”
– “יא דביל, יש פה ריח של מנה חמה, וזלין ופלייסטיישן.”
נתרם ע”י: ע.
16 תגובות על ”ריח הדרים“
מאת יובל
ד”ש מאמיר
מאת Assaft
איך יפה!
חמש לחיצות מטהר אוויר בניחוח סב-יונים.
מאת דורי
לזה סמדר שיר קראה כבר בשנות התשעים “אוויר הרים צלול כיין וריח אורנים”.
מאת אסף שגיא
לקח לי 24 שעות להבין את משחק המילים, וזה אחרי שכבר ערכתי אותו ואישרתי לפרסום.
עכשיו אני אוהב עוד יותר =)
מאת שרולי גנור
כלומר אתה עורך ומפרסם ערכים שלא הבנת?
דברים שקורים פה מתחילים להתבהר אצלי…
מאת סולימאן הגדול
שרוליג, דברים מוזרים קורים בספרים.
מאת שרולי גנור
ערך מצויין.
מזל שא”ש לא הבין אותו…
מאת חבובית
איך לא חשבתי על זה קודם? ממש אלמנטרי!
מאת רני אסנת
מעניק משמעות חדשה למילות השיר “סוף עונת התפוזים”:
סוף עונת התפוזים עם ניצה
דבש ניגר מריח הדרים
ניצה בחלון חדרי הציצה
את חושי הקיצה ופתאום…
זרועות וצווארים.
כנראה שניצה לא היתה אחת שנגעלת בקלות.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
יפה מאוד אם כי א ביסעלע מאולץ. ראוי לכוון את העוברים ושבים לעבר משחק המילים, אם כי יש משהו נחמד בצורך לנחש – כך הוא הופך למשחק מילים של ממש.
מאת HeAintHeavy HesMyBrother (Geves)
זה נחמד אבל משום מה לא מתגלגל לי על הלשון. ריבעתי.
מאת בן גוריון באטרף
מנה חמה, ווזלין ופלייסטיישן – שלושת אבות המזון, שעליהם יסוד קיום העם היהודי מדורי דורות. יהי זכרם ברוך.
מאת פייסי החזן
כוונתך גם ל”דו תחמוצת החרפן” (פ”א דגושה)
שהיא הריח הראשון בו נתקלים כשנכנסים לחדר לא מאוורר שישנו שם אנשים…
מאת אמו פיליפס
שאני אבין, מה שמאפיין סטודנטים זכרים ללא חברות זה וזלין?
“דורבנות – כל יום לומדים פה משהו חדש”
מאת דורי
אמו, בטח, חייבים להחזיק וזלין אחרת מקבלים יבלות מרוב הכתיבה של סיכומי שיעורים.
(ואם יש חברה – אז אפשר לצלם ממנה…)
מאת טופלה טוטוריטו
ובהמשך לשעור הכימיה, הנוסחה של נוזל הזרע היא
דו-תשפוכת החרמן.