צרֵפָה

(הצבעות: 48)

פורסם ב-2011-02-17 – 13:30 | מאת

מילה נרדפת ומקוצרת ל-“צירוף מקרים”.

– “רונית? מה את עושה כאן?”
– “היי חני, אני המנהלת כאן, מה את עושה פה?”
– “איזו צרפה, אני בדיוק באתי לראיון עבודה.”

נתרם ע”י: אורי צציק.

קרא עוד מהנושאים:

  1. 15 תגובות על ”צרֵפָה“

  2. 2011-02-17, 13:41

    מאת R.G

    אני מניח שההגיה מלעילית, כנוהג העָאמות. (חְזֵקָה, דְּפֵקָה, דְּלֵקָה, גְּנֵיבָה, וכו’)

    ציון תגובה: 0
  3. 2011-02-17, 13:54

    מאת שרולי גנור

    צירוף מקרים בטאבון: צַרפָּת

    (אני יודע שזה אדיוטי, אבל גם הערכים האחרונים לא מזהירים כזוהר הרקיע…)

    ציון תגובה: 0
  4. 2011-02-17, 14:27

    מאת מנדוני

    שרולי, צַרְפַּת זה המונח של יעקב פרוינד לבאגט. באחד מספריו (לשון ברוטב/בפלפל/במשחת טוסיק או משהו)

    ציון תגובה: 1
  5. 2011-02-17, 15:03

    מאת אסף שגיא

    R.G, לא בהכרח.

    אבל הנה שאלה לכם, דורבניסטים: במקור המילה היתה בלשון זכר: “איזה צרפה”. שיניתי לנקבה. מה אתם חושבים?

    ציון תגובה: 0
  6. 2011-02-17, 15:14

    מאת קופי פייטר

    אסף יא מצחיק, המילה תמיד בנקבה, אבל בשפת הדיבור כן נהוג להגיד למשל “איזה באסה” ולא “איזו באסה”.
    כשבאומן בר ריבנאי רצו לפרסם את מאגד הספרים האלקטרוני שלהם, הם נלחמו קשה ברשות השנייה, אך היא בסוף אישרה שיגידו “איזה 1000 ספרים היית לוקח לאי בודד” ולא “אילו 1000 ספרים…”.

    ציון תגובה: 0
  7. 2011-02-17, 15:50

    מאת R.G

    א”ש, ודאי שאין הכרח. אמרתי שאני מניח. זה פשוט לא נשמע קביל במלרע, ונשמע מתבקש (ואידיוטי) במלעיל, הולם את אופן השימוש.

    ציון תגובה: 0
  8. 2011-02-17, 16:00

    מאת שרולי גנור

    מנדוני, לא קראתי את הספרים של פרוינד.
    בצעירותי שלחתי לו מילים והוא פירסם כמה מהם בטורו בעיתון, למשל זה:
    גנב שנתקף ברגשות אשם: פָּרָץ בבכי

    צר-פת עבור באגט – שנון מאד.
    אפשר גם פת-צר, ובקיצור – פצ”ר.

    ציון תגובה: 0
  9. 2011-02-17, 16:15

    מאת מנדוני

    שרולי, כשהיית צעיר כבר היו עיתונים וזה?

    ציון תגובה: 0
  10. 2011-02-17, 16:42

    מאת בעעעע

    אז קראו לזה (עיתונים בצעירותו של שרולי) פפירוס אם זכרוני אינו מטעני, וע”מ להסיר ספק אני מאותו עידן פחות או יותר…
    הערך נחמד – א”ש אני בעד איזו צרפה, קופי אני גם בעד איזו באסה :-)

    ציון תגובה: 0
  11. 2011-02-17, 16:45

    מאת שרולי גנור

    מנדוני, כנראה נשמטו מספר מילים מתגובתי.
    היה צריך להיות כתוב:

    “בצעירותי שלחתי מילים ואחר כך, כשהמציאו את העיתונים, הוא פירסם כמה מהן בטורו”.

    ציון תגובה: 1
  12. 2011-02-17, 16:58

    מאת שרולי גנור

    בעעעע, שנינו מאותו עידן? אז בשבילי אתה עמית עידן…

    ציון תגובה: 2
  13. 2011-02-17, 20:38

    מאת HeAintHeavy HesMyBrother

    דווקא זה נשמע כאילו אמור להיות במלרע, כמו “גניבה” במלרע. ויש דבר כזה.

    ציון תגובה: 0
  14. 2011-02-17, 22:48

    מאת אורי צציק

    אני אכן התכוונתי להגיה מלעילית כמו שכתוב בתגובה הראשונה.

    ציון תגובה: 0
  15. 2011-02-17, 23:11

    מאת מר צרפתי

    צרוף לצרפה כמו טרוף לטרפה

    ציון תגובה: 0
  16. 2011-02-17, 23:42

    מאת מיכל

    אני שמחה שהתכוונת למלעיל,
    ובמקרה כזה אני גם חושבת
    שהתקינות הלשונית ממש מיותרת.
    איזה צריפה,
    איזה יופי!

    ציון תגובה: 0

הוספת תגובה

« הערך הקודם: בטָאבּוּן
הערך הבא: יום פירעון »