שני סבונים אחד על גב השני – לרוב אחד חדש ואחד ישן שעומד להיגמר.

מטרת יצירת הסבו-יויו היא להמנע הן מבזבוז הסבון הקטן והן מהתסכול הנגרם משימוש בסבון העומד להגמר בשל נטייתו להשבר, להתקווצ’ץ’, להסתבך בדברים ולהיות בלתי יעיל.

משחק מילים על “אבו-יויו”, המונח הירושלמי לשק-קמח.

“תקשיב, כבר חודש לא עשינו קניות ואפילו הסבו-יויו כמעט נגמר. אנחנו הולכים עכשיו. ברור?”

“סבו-יויו מושלם יווצר משני סבונים מתוצרת זהה, רצוי גם מתאריך ייצור קרוב. אם אין בנמצא סבון חדש מאותה התוצרת יש להשתמש בסבון דומה ככל האפשר, ובכל מקרה לא לערבב בין אל-סבון לסבון. יש לנקות את הסבון המשומש מגורמים זרים ואז להצמידו בלחיצה לסבון החדש ולהחזיק כך במשך מספר שניות. אחר כך להתסתבן בזהירות רבה וכך ליצור תחילתו של חיבור והתוודעות של סבון אחד לרעהו. לתוצאה מיטבית יש להשאיר את הסבו-יויו הטרי לייבוש במקלחת במשך הלילה.” (מתוך המדריך ‘סבו-יויו ושאר מיומניות היגיינה מתקדמות’)

נתרם ע”י: shaillahav.