הפירות העגלגלים, הכהים והשמנוניים שנוטים ליפול מעצי פיקוס ולהימרח כל חלקה טובה של כביש, מדרכה, מכוניות חונות ועוברי אורח.

לאחר עונה ברוכת זרקובים מצטברת על הגופים שסביב לעץ שכבה שחורה, עבה ודביקה, המזכירה במרקמה זפת, אך עשויה, רובה, ככולה, מזרקובים מעוכים.

הלחם של “זרוקים” ו-“רקובים”.

“כמה פעמים אמרתי לך לא לאכול דברים שנפלו על המדרכה, היא מלאה זרקובים!”

“אי אפשר ללכת יחף יותר, המדרכה מטונפת מזרקובים.”

“איך האידיוט הזה מצפה למכור את האוטו שלו אם הוא יושב פה כבר שבוע ומתמלא שאריות זרקובים?”

נתרם ע”י: רעוץ.