גיל מופלג שממנו ניתן להסתכל אחורה בגאווה על פועלו של האדם המדובר.
בדרך כלל בגיל הזה האדם עושה דברים בלי פחד (מגור) או חשש שיגידו עליו דבר זה או אחר.
נשמע כמו גילה אלמגור, בעלת הרזומה העשיר בתרומתה לתרבות הישראלית.
– “למה דודו לא מזיז את עצמו קצת ועוזר לנו עם כל ההכנות לאירוע?”
– “עזוב אותו, הוא כבר הגיע לגיל האלמגור. למה לו?”– “למרות שביקשתי ממנה שתנמיך את הטלויזיה עם התכנית המפגרת הזאת – היא עוד הגבירה!”
– “מה אתה רוצה? היא כבר בגיל האלמגור.”
נתרם ע”י: חגי גולן.
מקור: חגי גולן.
7 תגובות על ”גיל האל-מגור“
מאת Diftong
אחלה ערך.
אחלה כותב.
היה אפשר להשקיע קצת יותר בדוגמאות.
מאת שרולי גנור
חגי, נחמד מאד.
הילדים שלי כבר מצפצפים עלי, אז הם הגיעו לגיל האל-גנור?
מאת אמו פיליפס
(בטח רזומה עשיר, כולל טלנובלות. ריספקט!)
אם מנמיכים את הטלוויזיה, אוטומטית עוצמת הקול יורדת?
מאת Rill
אמו, אם תנמיך את הטלויזיה בכפולות שלמות של שלושה מטרים, תרגיש החלשה משמעותית בעוצמת הקול בכל שלב.
מאת Shayke
שמ”צ של מושג.
(כלומר – שקדי מרק צהובים במיוחד)
מאת ערסימֶדֶס
עלמה גוֹר – אבא שלה,אמא שלו, אח שלה: אל-גור
מאת בלק ממבה
אם זה לא בלק ממבה, מה כן?