נושכים את השפה
אדם כבד, עצלן.
ע”ע ספוד, תיון.
“איזה בארד, תנקה כבר את הבית!” “אל תהיה בארד, אנחנו רוצים ללכת לפארק.”
“איזה בארד, תנקה כבר את הבית!”
“אל תהיה בארד, אנחנו רוצים ללכת לפארק.”
קרא עוד מהנושאים: ירושלים
מאת עודד פוירשטיין
לא רשמת מי תרם, יא שמן
מאת Pigulim
זה לא מערבית? או קשור, איכשהו, לערבית?
מאת eyal reiter
בסלנג של שנות ה-70/60 בארד היה מוכר בתור כינוי לאדם קר-רוח.
מאת נמי
אייל, נשמע הגיוני [אולי קשר לברד?] אבל הערך הזה לא הגיוני. נשמע כמו משהו שסבא פתח תקוואי יגיד.
מאת אסף שגיא
נמי, שימי לב שאת מסתכלת על ערך שהוא חלק ממילון עברית-ירושלים (כפי שהובטח לקוראי האתר). זהו סלנג ירושלמי, ויהיה עוד כזה באתר.
מאת שגיא (לא אסף)
בפירוש הנ”ל ואני לא מירושלים. לפי דעתי בא בכלל מערבית כי למדתי את זה מהצד “הערבי” במשפחה.
מאת נעם אבנרי
אני חושב שזה הופיע במילון של דן בן אמוץ/נתיבה בן יהודה.
מאת אודליה ס.
זה מאד פשוט-בארוד היה פיצוץ סלעים לבניה..(נראלי שבאחד מספרי של מאיר שלו מוזכר בעל המלאכה הנ”ל בהרחבה וכן בספריו של גיל חובב סוכריות משמים או מטבח משפחתי גם כן.)
מאת רני אסנת
בארד בערבית זה קריר. כתיאור לאדם – קר-מזג, אדיש, פלגמט. הקשר די ברור.
שם (חובה)
אימייל (לא יופיע באתר) (חובה)
אתר
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
9 תגובות על ”בָּארֶד“
מאת עודד פוירשטיין
לא רשמת מי תרם, יא שמן
מאת Pigulim
זה לא מערבית? או קשור, איכשהו, לערבית?
מאת eyal reiter
בסלנג של שנות ה-70/60 בארד היה מוכר בתור
כינוי לאדם קר-רוח.
מאת נמי
אייל, נשמע הגיוני [אולי קשר לברד?]
אבל הערך הזה
לא הגיוני. נשמע כמו משהו שסבא פתח תקוואי יגיד.
מאת אסף שגיא
נמי, שימי לב שאת מסתכלת על ערך שהוא חלק ממילון עברית-ירושלים (כפי שהובטח לקוראי האתר).
זהו סלנג ירושלמי, ויהיה עוד כזה באתר.
מאת שגיא (לא אסף)
בפירוש הנ”ל ואני לא מירושלים. לפי דעתי בא בכלל מערבית כי למדתי את זה מהצד “הערבי” במשפחה.
מאת נעם אבנרי
אני חושב שזה הופיע במילון של דן בן אמוץ/נתיבה בן יהודה.
מאת אודליה ס.
זה מאד פשוט-בארוד היה פיצוץ סלעים לבניה..(נראלי שבאחד מספרי של מאיר שלו מוזכר בעל המלאכה הנ”ל בהרחבה וכן בספריו של גיל חובב סוכריות משמים או מטבח משפחתי גם כן.)
מאת רני אסנת
בארד בערבית זה קריר. כתיאור לאדם – קר-מזג, אדיש, פלגמט. הקשר די ברור.