נטיה של להקות וזמרים שהיו בעברם בועטים וחדשניים, להתמתן עם השנים וליצור מוזיקה מיינסטרימית רגועה.

המונח קרוי על שם להקת משינה שהוציאה לפני (כמעט) עשרים שנה את “מפלצות התהילה” וכיום, מוציאה בעיקר בלדות קלות לעיכול.

– “אתה בא איתנו למופע הארנבות של דוקטור קספר בשישי?”
– “עזוב, הם נורא התמשנו. איפה הימים של סקס ובואי דינה?”
– “הם עדיין מנגנים אותם בהופעות.”
– “כן, אבל עם בגדים.”

– “אני יודע שזה נשמע נורא, אבל מזלו של עולם הרוק שקורט קוביין התאבד בגיל כל כך צעיר. אני מוכן להתערב על מאה שקל שנירוונה היו מתמשנים לגמרי עד סוף שנות התשעים.”
– “שמעת את החדש של פו פייטרס? אתה חייב לי מאה שקל.”

נתרם ע”י: אביעד שמיר.