המנהג של לומר קלישאות לאבלים במהלך השבעה.
פרפרזה על הביטוי “אחרי מות קדושים אמור”, שכוונתו שאחרי שאדם מת מדברים עליו רק דברים טובים (ביטוי זה מבוסס על שמותיהם של שלוש פרשות סמוכות בתורה: ‘אחרי מות’, ‘קדושים’ ו’אמור’).
– “אני צריך ללכת לשבעה של הבוס שלי. אני לא יודע מה עושים במצבים כאלה.”
– “פשוט אחרי מות נדושים אמור ויהיה בסדר. תגיד לו שהוא היה חזק בנפש או משהו.”
נתרם ע”י: אבינעם יגור.
6 תגובות על ”אחרי מות נדושים אמור“
מאת אורן
יפה! לא חימשתי רק בגלל ש”נדושים” לא נשמע באמת כמו קדושים, וזה תוקע את המשפט, אבל חוץ מזה, די קולע. גם האטימווגיה המאוד יסודית יפה בעיני.
מאת diftong
אורן, הערך לא אשם בזה. האשמה היא בנו, בכך שאנחנו לא הוגים כראוי את השווא הנע.
מאת צפרגול
שמותיהן, אבל מי סופר.
מאת אבינעם יגור
תודה על ההערות.
זה אכן צריך להיות שמותיהן, וגם הניסוח “המנהג של לומר” הוא די עילג מצדי. אבל עכשיו מאוחר מידי לשנות לא נורא.
מאת אורן
דיפטונג- אני לא יודע אם ניתן להגות כראוי את השווא הנע בצירוף של נ’ ד’- הנ’ פשוט נבלע בד’ (ניסיתי להגיד את זה כמה פעמים בקול עכשיו, מזל שאף אחד לא ראה אותי), בניגוד לק’ שנבדלת היטב.
מאת Diftong
הפוך גוטה: את המילה “נדושים” אנחנו הוגים כראוי עם שווא נע תחת ה – נ’. את המילה “קדושים” אנחנו הוגים בטעות עם שווא נח תחת ה – ק’.