קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 48)עורן הבהיר של דתל”שיות טריות שלא הספיקו לתפוס צבע.
משחק מילים עם המושג “האור הגנוז”, המתאר אור פנימי ונסתר.
“רואים שהיא עזבה את הדת רק לאחרונה, עוד יש לה קו שיזוף על העור הגנוז.”
נתרם ע”י: הוקי.
מקור: הוקי.
נושכים את השפה
נושכים את השפה
עורן הבהיר של דתל”שיות טריות שלא הספיקו לתפוס צבע.
משחק מילים עם המושג “האור הגנוז”, המתאר אור פנימי ונסתר.
“רואים שהיא עזבה את הדת רק לאחרונה, עוד יש לה קו שיזוף על העור הגנוז.”
נתרם ע”י: הוקי.
מקור: הוקי.
10 תגובות על ”העור הגנוז“
מאת איש
הערך הזה הוא “ספציפיזם” טהור.
אני מבקש שלא תתבלבל בין המונח הנ”ל שעבדך הנאמן יצר בשנות השמנים של האתר, לבין המשמעות שהתגלגלה אליו בהמשך. ספציפיזם בא לציין *הגדרה* שמצמצמת ערך למשמעות מאד מסוימת, בעוד שהוא יכול להיות בשימוש רחב בהרבה. כאן, למשל, אתה מתייחס לעור של פלח מסוים באוכלוסיה, אולם יש חלקים אחרים באוכלוסיה שגם הם אינם חושפים את עורם ברגיל ומסיבות שאינן דתיות (ג’ינג’ים, לבקנים וכו’).
אגב, המשמעות שמרבית האנשים משתמשים בה כשהם אומרים “ספציפיזם” היא שהערך יכול לשמש רק לתאור מקרים מאד מאד מסוימים.
מאת איש
וכמובן שקיבלת כוכב אחד, גם מהסיבה המנויה לעיל וגם משום שאין שום קשר בין המשמעות הרגילה של “האור הגנוז” לבין המשמעות החדשה שהצגת תוך שימוש בטכניקה הקרויה “אות ועוד”: http://www.dorbanot.com/18684
ואם כבר נוסטלגיה, אז הזהר מעשר המכות: http://www.dorbanot.com/25095
מאת הוקי
מסכים. אבל,
במקרה הנ”ל המושג שאול מעולם הלימוד היהודי (חז”ל וקבלה), אז דווקא יאה בעיניי איך שהוא הפך את עורו. ההצעה שלך אמנם מרחיבה את הקהל לערך, אבל היא לא קשורה למקור. בעיניי זה רחב מדי.
ובלי קשר, במובן המקובל יותר לספציפיזם (כפי שציינת) אני לא מוצא בעיה. יש הרבה מושגים לתיאור דבר מה מסוים, וטוב שיהיו. הבעיה היא כשהם עוברים להגדרה הראשונה של ספציפיזם. א”ש נמצא בפרטים הקטנים, כמו שאומרים. מנסיוני הדל, הערך עובד נהדר בחלקים הנכונים של האוכלוסיה.
אאל”ט היתה הגדרה נוספת שמתה על רצפת חדר העריכה- צניעות. אולי עדיף ככה. מה שכן, דוגמה קקה. צעיר הייתי בדורבנות, הייתי צריך את הכסף
מאת איש
מוזר, התגובה השניה שלי שנשלחה כמה דקות אחרי הראשונה הנה במעמד של “תגובתך מחכה לאישור” – האם משום שכללתי בה קישורים? מקווה שהיא תשתחרר בעזרת א”שם.
הדוגמא אינה טובה, והיא מוכיחה את השימושיות הבעיתית של הערך.
מאת שפרה צח
אני עם איש. הערך יכול לתאר כל עור נסתר שנחשף לפתע, יהא זה של בתולת בת ציון או של תייר אמריקאי לבנבן תחת השמש האילתית, שהחליט להוציא לאור את כל העור הגנוז שלו.
מאת הוקי
הדוגמה לא טובה. אבל היא לא אם הדוגמאות כולן, ואפשר לשלב את הערך במשפט בדרכים פחות עילגות.
איש, לתגובתך השניה- ראה תגובתי הראשונה. או בקיצור, יש קשר והוא העולם היהודי.
האור הגנוז המקורי הוא א. מושג יהודי. ב. נסתר.
העור הגנוז הוא א. יצא מהיהדות. ב. גלוי. קפיש?
דווקא אם הייתי מנסח את ההגדרה כהצעתה של שפרה, אז באמת לא היה קשר בין המשמעות המקורית לחדשה. נראה לי שנותנים לקשר הזה ערך רב מדי לפעמים.
אגב, יש בקבלה עניין כזה, שהבחינה האמיתית של מילים באות עי”ן מתגלה כשמחליפים את העי”ן באל”ף. כך עין היא בעצם אַיִן, אפר הוא עפר ואני- עני.
ואם אני כבר פה-
אני לא מחזיק מהכלל של אות ועוד. או מכללים אחרים כאן, מסתבר. על פניו הוא נכון, אבל יש ערכים -טובים- שהוא חל עליהם. ולהתייחס אליו בתור חוק עליון יכול לעוור עיני חכמים שרואים מונח שהוחלפה בו אות (או חל עליו כל “חוק” אחר שמסתובב באתר) ומעירים בלי לבדוק מה טיבו האמיתי. ובנוסף, זה מונע המצאות חדשות שיכולות להיות טובות. הן כנראה לא תהיינה, אבל הן יכולות. בְּאִמָשְׁלִי.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
משה”א, אבל בעיקר, הביטוי המקורי הוא: אור הגנוז. רק הנסמך מיודע, ובכ”ז הסמיכות כולה מיודעת. כמו שאומרים מלכת היופי, ולא המלכת היופי.
מאת איש
“חוק עליון”? אתה אמיתי? לפעמים הפאתוס שמטפטף מהמילים שלך גורם לך ל ה ח ל י ק. וכמו שכל שחקן הוקי יודע …
מאת ערסימֶדֶס
התגובה הקבועה שלי לנושאים דרמטולוגיים:
עורגזמה – תחושת הצריבה בעור בעת חשיפה לגז מדמיע
מאת הוקי
איש- יאללה יאללה. היה דיון, למה להרוס?
וכן, לפעמים אני סובל מעודף פאתוס. אפילו נהנה מזה. אבל לפחות אני ענייני ולא נטפל לזוטות כשאין לי מה לומר.