זמן באירוע חברתי שכולם כבר שיכורים מכדי להשאיר את השטיח נקי.
“אל תניחי את היין מאחורי ליאור! הוא בשעת שמיטה.”
– “בקיצור מפה לשם, נשארנו לשבת עד ממש מאוחר.”
– “נו, אז מה הבעיה? נשמע מעולה.”
– “כן, רק שאז הגיעה שעת שמיטה ושפכתי את כל הבירה שלי על החולצה שלה.”
– “ומה קרה אז?”
– “בוא נגיד שהיא לא נשארה לצ’ייסר.”
נתרם ע”י: אייל בראל.
תגובה אחת על ”שעת שמיטה“
מאת רני אסנת
הערך נחמד, התחביר מזעזע.