קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
הדילמה של האם להמשיך לאכול אחרי ששובעים במקרה שהכל מאוד טעים.
– “אני כבר אחרי שני קבבים אבל תראה אילו סטייקים עוד דקה יורדים מהאש!”
– “דילמת החזיר קלאסית, ידידי.”
– “סטייק. אני אוכל סטייק.”
– “חזיר קלאסי.”
נתרם ע”י: grawcho.
נושכים את השפה
נושכים את השפה
הדילמה של האם להמשיך לאכול אחרי ששובעים במקרה שהכל מאוד טעים.
– “אני כבר אחרי שני קבבים אבל תראה אילו סטייקים עוד דקה יורדים מהאש!”
– “דילמת החזיר קלאסית, ידידי.”
– “סטייק. אני אוכל סטייק.”
– “חזיר קלאסי.”
נתרם ע”י: grawcho.
22 תגובות על ”דילמת החזיר“
מאת נחום בודין
דילמת החזיר, או בשמה האחר, האם להחזיר או לא להחזיר (את הסטייק)…. http://www.dorbanot.com/71421
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
במשך שניות ארוכות לא הבנתי מה עניינה של הדילמה לאמהות.
מאת הוקי
נראה לי, בהיותי קטנוני, שהמילה חזיר לא מתאימה להתלבטות. היא כבר מכריעה לצד החזירי.
וחוץ מזה, אתה מכיר מישהו מעל גיל שמונה ששבע אחרי שני קבבים?
ועניין הגיל תקף גם לגבי הערך הקודם (פייסבום). זה דבילי ברמת הגילאים האלה ולא ממש רלוונטי לשאר (ואני מעריץ נלהב של דביליות)
מאת שפרה צח
כאילו, משהו שמזכיר איכשהו את דילמת האסיר?!
קצת לא הוגן לבעוט בגוויה, אני עושה את זה רק כדי להדגיש את כלל הזהב שנוסח בזמנו, לפיו אם אפשר לייצר ברגע שלושה ערכים שדומים לדורבנה המוצעת – זו לא באמת דורבנה. אז הנה, כשרות לצרכנים:
דילמת הבציר: האם להמשיך לשתות יין יקר מבציר משובח גם כשהוא ממש לא טעים לך
דילמת הנזיר: האם להישאר בתומתך גם אם יש לך הזדמנות ואף אחד לא יידע עליה
דילמת החציר: הסיפור הידוע על החמור ושתי ערימות החציר.
איי רסט מיי קייס.
מאת איש
אני בעד להושיב את שפרה על כיסא ולמשוך את גופה בשמן. אפלטוני לחלוטין.
מאת הוקי
אתה מתכוון למשוח?
מאת Assaft
שיפרה, תרשי לי לחלוק על דעתך.
יש לא מעט המצאות (לאו דווקא חידודי לשון) שברגע שרואים אותן מורידים כאפת מצח אלגנטית ״איך לא חשבתי על זה״ ומייד מוצאים עשרים ווריאציות.
הגדולה היא לראות את זה ראשון.
לכן, למרות שמעשית אני גם לא מת על הערך, העיקרון שהעלית לא תקף לדעתי.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
וואי וואי, איש. למשוך בשמן? צק צק צק*
*קול של יציקת שמן, כמובן.
מאת הוקי
יענקל’ה, זו טעות נפוצה.
ומשA”א. ועדיין זה ממש חלושעס.
מאת שפרה צח
אסףט: הניסיון מראה שיש הבדל גדול בין הברקות שמעוררות את תגובת ה”איך לא חשבתי על זה קודם”, שהן בדרך-כלל חד-פעמיות, או לפחות מצריכות מאמץ מחשבתי כדי להגיע לחיקוי באותה רמה, לבין משחקי מילים קלושים שאפשר לייצר אותם לפי קילו. אולי לא במאה אחוז, אבל במרבית המקרים זה סמן די שימושי. נסה ותהנה.
מאת שפרה צח
ואיש – יש לי כמה מקבילות ל”משיחה אפלטונית בשמן”, אבל אני אשאיר אותן לדמיונך הפרוע.
מאת איש
טעות מביכה, מבישה, מבאסת. טגנו אותי וזהו…
מאת רני אסנת
ואני לתומי חשבתי שהדילמה היא האם חמון איבריקו עדיף על פרושוטו, או להיפך.
מאת שרולי גנור
אכן דילמה: מצד אחד ערך קלוש. מצד שני הוא החזיר את שפרה ודיונים מטא-דורבניים אינטליגנטים בסגנון של פעם.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
ברור שזו טעות נפוצה, אך בד בבד (!) זו הזדמנות יפה לעקוץ את עקצן הבית. הכל באהבת אחים.
מאת איש
שרולי, אתה שוגה. שפרה לא חזרה בשל הערך הזה, אלא בהוראת המועצה העליונה שהתכנסה בתל-אביב-יפו, דנה, שקלה והחליטה כפי שהחליטה.
מאת חבובית
אני בהתרגשות שהשפרה חזרה, אבל אני חולקת על דעתה: לו החזיר היה מתלבט אם להתחזר או לא אז לא היה הבדל בינו לנזיר (או לנגר, למשל, המתלבט אם לעסוק במקצועו או לא). אבל ההתלבטות היא של אדם השוקל אם להיעשות חזיר סמלי – זה משהו אחר, והדילמה ידועה ויום-יומית. לכן יש מקום לערך. שאר הדוגמאות עוד פחות קשורות. רייז יור קייס אגיין – תרימי את המזוודה
מאת Assaft
שיפרה, ראשית אני מצטרף לשימחה – כיף לראות שחזרת!
שנית, שוב, אני חלק עלייך בעניין. כפי שכל שרוליגיזם באתר מגדים – ללא מעט דורבנות ניתן לייצר משחקי מילים על אותו משקל. כדוגמה מעולם אחר – אדנית שמיועדת לתלייה על מעקות מרפסת, המצאה ישראלית. הרעיון פשוט, אלגנטי, אבל איש לא חשב עליו קודם.
ברגע שהמוצר תפס החלו חיקויים וזיופים כסינים אשר על שפת הים הצהוב.
אמר פעם מישהו שההבדל בין מהנדס לטכנאי הוא שהמהנדס ממציא משהו והטכנאי מיישם. בעיני זה אותו הדבר.
מקסימום – נסכים שלא להסכים על דורבנה כזו או אחרת, מה כבר יקרה?
מאת צפרגול
ועל זה נכתב הסיפור הבא:
איז’ו וביז’ו ישבו במסעדת “אכול כפי יכולתך”.
ישבו ואכלו וסעדו ושבעו כטוב ליבם באוכל, עד אשר נאלצו לפתוח גם את רוכסן המכנסיים ולא רק את הכפתור.
אמר איז’ו לביז’ו “אחי, אני עוד שניה מתפוצץ!”
ענה לו ביז’ו “קפוץ לשירותים, תקע שתי אצבעות בגרון ותקיא, תראה איך תרגיש יותר טוב”
החזיר לו איז’ו “השתגעת? אם היה לי מקום בפה הייתי דוחף עוד נקניקיה!”
מאת שפרה צח
1.
מאת שפרה צח
1. עזבתי כי כבר לא היה כיף.
2. חזרתי בתקווה שאולי יחזור להיות כיף.
3. דורבנות חסרות מעוף שאפשר לייצר כמותן
עשר בשקל לא עושות לי כיף.
מאת שרולי גנור
אספטי, שרוליגיזם? נשמע כמו מכה, כמו חוליגניזם או ונדליזם, אז אם תרגיזו אותי אני אשרוף את האתר … (-;