קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
קובץ תירוצים המשמשים אדם באופן קבוע.
משחק מילים על “רשימת מטלות”.
– “אני מצטער, אבל לא אוכל להגיע לפגישה היום, נרדמה לי הרגל.”
– “זה גם מה שאמרת בפעם שעברה. אתה באמת צריך לרענן את רשימת האמתלות שלך.”“אני לא משתמש ברשימת מטלות, אבל תמיד מצויד ברשימת אמתלות”
-ב.זמר
נתרם ע”י: BZEMER.
מקור: BZEMER.
21 תגובות על ”רשימת אֲמַתְלוֹת“
מאת איש
סמיכות אינה ערך. “רשימת אמתלות” פירושה “רשימה של אמתלות”. הא ותו לאו.
ומה זה משנה שזה “נשמע כמו” או “נשמע דומה” או “דומה מצלולית” או שקר כלשהו.
כן, זה לגמרי מכעיס אותי. טוב, לא עד כדי כך..
מאת שפרה צח
אז זהו, שזה בדיוק משנה שזה “נשמע כמו”. אם תסתכל ברשימה משמאל, יש לא מעט ואריציות על סמיכות (שלטון החוק הוא שלטון של חוק, טיהור שפכים הוא טיהור של שפכים וכן הלאה.
בעיני דווקא חמוד הניגוד שבין רשימת מטלות לרשימת האמתלות שמספקת תירוץ לא לעשות אותן.
מאת נחום בודין
איש, איבדתי אותך.
להבנתי המוגבלת (והצעירה בתחום הדורבנות), רשימת אמתלות אכן סמיכות היא, אך ערכה גם בחידוש. אני לפחות לא מכיר ביטוי/סמיכות כזה/ו.
זאת ועוד, דווקא הניגוד בין הדמיון המיצלולי לבין ההיפוך התוכני/רעיוני, הוא זה שמעניק לדורבנה הזאת ערך. לא שוס, אבל די נחמד בעיני.
אז מה כל כך “הכעיס” אותך? :-)
מאת נחום בודין
בעוד אני שוקד על תגובתי (טוב, גם עם איזה אינטרפט סביבתי באמצע), המקלדת של שפרה הקדימה אותי… :-)
מאת הוקי
מששצ”א. הרבה פעמים קורה שהביטוי המקורי לא קשור לערך המחדש, וכאן זה אפילו מתכתב ומשלים את המקור.
מאת איש
לא הבנתם. הקושי שלי הוא עם העובדה שה”חידוש” איננו חידוש כלל ועיקר, אלא הוא מהווה שימוש רגיל וטבעי בשפה. אני בהחלט רואה עצמי אומר לזוגתי “כבר שמעתי את התירוצים האלה כל כך הרבה פעמים – נמאס מרשימת האמתלות הזו” – ולא, הקרבה ל”רשימת מטלות” לא מעלה ולא מורידה (חוץ מבאמת במקרה היחיד בו קיים קשר ישיר ל”מטלות” כמו במשפט “במקום לבצע את המטלות קיבלתי רשימת אמתלות”… גיחי).
מעבר לעובדה שהרשימה משמאל לא מלמדת אלא על טעמם הרע של ההמונים, הרי שהדוגמאות שלך, ש”צ, אינן רלוונטיות לסוגיה שהעלתי.
ובמקום להכביר במילים ראו דיון דומה כאן:
http://www.dorbanot.com/19978
מאת נחום בודין
איש, בנסיון להבין.
אכן החיבור של המילה רשימה ואמתלות הוא חיבור טבעי בדיוק כמו הרבה חיבורים אחרים. אבל, אני לא מכיר חיבור כזה השכיח בשפת היום יום, אם בכלל, למרות שהוא כה “פשוט”. בעיני, בחיבור המקורי הזה טמון ערכו של הערך הנ”ל.
האם ניתן להסיק כי לדעתך לא די בכך וכי חייב להיות גם טוויסט כלשהו ע”מ שדורבנה אכן תנשוך את השפה?
ואם כך, האם תוכל לנסות ולהגדיר אותו.
מאת חבובית
מצטרפת לכל החולקים על איש ותוגבתו המוזרה. הערך בסדר גמור ושמיש ביותר, עם קריצה ראויה.
מאת איש
חבובית: מדוע תגובתי מוזרה, משום שאין היא כדעתך?
נחום: מבין השיטות השונות ליצירת מילים או ערכים, אשר זוהו במהלך שנות פעילות האתר, ברור כי ביטויים שהם “כברמילה” אינם מתאימים לעלות כערכים.
ואכן, “רשימת אמתלות” אינה אלא “כבר מילה”.
קח כדוגמא מורה שחוזרת כל יום לכיתה ומוצאת את הלוח מקושקש והיא נאלצת לנקותו. היא פונה לחברותיה בחדר המורים ואומרת “אני סקרנית לדעת מה מצב הלוח”. האם לדידך “מצב הלוח” הנה דורבנה רק משום שבמקרה היא נשמעת כמו “מצב הרוח”?
מאת שפרה צח
אם המורה נכנסת לחדר המורים בסערה אחרי שהיא מוצאת את הלוח מקושקש, ואומרת: “הלך לי כל המצב לוח” – אז כן.
מאת איש
ישנו קו דק שמפריד בין דורבנה לחרבנה (שימו את הטעם כרצונכם), ואפשר להמשיך ולשרטט אותו.
מאת חבובית
לאיש: נימוקיך מוזרים בעיניי: המון ערכים טובים מבוססים על זה שהם “נשמעים כמו” או “דומים מצלולית”. אמנם הצירוף “רשימת אמתלות” קיים בשפה, אבל הוא אינו אוטומטי. הצירוף המיידי הוא אולי “רשימת תירוצים”, וברור שהמסר המועבר בו דל לעומת הבחירה בניסוח “הדומה למשהו אחר”.
מאת נחום בודין
איש, בהתייחס לדוגמא של חדר המורים, וכדוגמא.
אני שואל את עצמי אם לא מדובר פה בסוגיה של אוניברסאליות, כלומר, האם הקונטקסט שבו נהגה (הומצא) הביטוי הוא בר חשיבות.
ניתן להבחין בשני מצבים, לצורך הדיון. בראשון, המורה אמרה זאת כבדרך אגב ללא כל כוונה “להתחכם בשעשועי מילים”. במקרה השני, לעומתו, המורה הזאת חברה כאן בפורום, למשל, והשימוש שעשתה בצירוף המילים אינו מקרי כלל וכלל (ואולי גם בדל חיוך עלה על שפתיה, ואוף עוד פעם משחקי המילים האלה, שסיננו חבריה).
עתה עולה גם השאלה האם יש הבדל. האם דורבנה טובה היא זאת שכל קהל יתמוגג ויאמר וואלה, יפה, או שרק יודעי חן ישימו לב לניואנס? האם גם זה שזה ניואנס (דק?) עושה את ההבדל, אם קיים?
אני כן מייחס חשיבות לקונטקסט ולכוונה. זה דומה (אולי) גם להבדל המקובל שערכו של “שירבוט אומנותי” נקבע גם ע”פ אם צוייר בפינת היצירה בגן שושנה או שחתום עליו “צייר נחשב” (מבלי להכנס לדיון בנושא הספציפי הזה עצמו). הכוונה וההבחנה המודעת שבערכו (גדול או קטן) של חיבור המילים האלה והחיבור לדוגמא והניגוד, היא, כפי שכבר ציינתי, המעניקה לו את ערכו, בוודאי שעל הבמה הזאת כאן, היכן שהוצג, ולא בחדר המורים, למשל.
מאת איש
ח’: אני לא שולל את הצורך של החדש להתבסס או לקחת מהישן – הרי כך נולדים מרבית היצורים הדורבניים. אולם, כאשר מדובר ב”כברמילה” אז זה לא משנה שהיא “נשמעת כמו” או “נשמעת דומה” או “דומה מצלולית”. זו כבר מילה. או כמו ששנו רבותינו “מה זה? איך אפשר לקרוא את זה? האאאא…. כברמילה נשארת כבר מילה”.
אמנם לא קשור ישירות לענייננו, אך שווה גם לעיין כאן: http://www.dorbanot.com/35687
מאת צפרגול
איש, יש לך זוגה? אתה מפתיע אותי בכל יום מחדש…
מאת איש
וואלה.
מאת הוקי
איש, יש לי איזו השגה. בפותחן קופסאות (אמור מעתה- קופסן פותחאות) כתבת שהשאלה היא שיוך תכונות של אחד, לאחר. מסכים. הסיבה שמחזיק מפתחות ופותחן קופסאות לא קבילים בעיניך היא שגם השרת אוחז במפתחות, ולמעשה אין כאן שיוך והעברת תכונות אלא חזרה, וחידוש אין כאן.
אבל (!!) דווקא יש חידוש. אולי לא מצד ההשאלה, אלא שיוך שם חפץ- לאדם, או לתפקיד. מחזיק מפתחות זה מושג ברור, ולמעשה מעין ‘מותג’. כשמשליכים אותו על מושג שנושא משמעות אחרת (מהצרור עצמו לשרת), גם אם הם מחזיקים באותן תכונות, חידוש מתחדש לו בסבבה ובניו (אני למשל מדמיין מחזיק מפתחות מואנש, עם סרבל וזקן). אם זו דורבנה, רק א”ש (אלוהים שבשמיים) יודע.
כך, לדידי, הטענה של חבובית חוזרת להיות נכונה.
רשימת אמתלות איננה חיבור טבעי וידוע על לשוננו, והאיזכור שלה לא חייב להיות סמוך ליד רשימת מטלות כדי שתיהיה רלוונטית.
אני חושב שזה משיב גם לטענת הכברמילה; אם המשמעות בערך החדש שונה מהמשמעות המקורית- אז מה אם זאת כבר מילה? אם המשמעות הנטענת שונה מהמשמעות המקורית ואפילו מתכתבת איתה, דיינו.
המשפט בדוגמה שהבאת (“במקום לבצע את המטלות קיבלתי רשימת אמתלות”) יכול להיות יותר טוב (למשל: “הנה רשימת המטלות שלך.” ” רוצה לשמוע את רשימת האמתלות שלי?”), ומעבר לזה- יש לא מעט דורבנות שצריך להסביר, ומן הסתם גם את זאת לא כולם יבינו בפעם הראשונה. אז מה? יש בזה חידוש. אם מסבירים פעם אחת, יכול להיווצר מטבע לשון חדש, ואז זה בכלל לא צריך להאמר בסמוך לרשימת מטלות כדי להיות רלוונטי.
כן, החופר במומו חופר. תנחומיי.
לסיום קטע לכל מי שאוהב מילים, מתוך הספר ‘קולות האדמה’ לצ’ואנג טסה, בתרגום יואל הופמן:
“המכמורת קיימת עבור הדג. משתפסת את הדג, אתה יכול לשכוח את המכמורת. המלכודת קיימת עבור הארנבת. משתפסת את הארנבת, אתה יכול לשכוח את המלכודת. מילים קיימות עבור המשמעות. משתפסת את המשמעות, אתה יכול לשכוח את המילים. מי ייתנני אדם ששכח את המילים כדי שאוכל להחליף איתו מילה!”
חוץ מזה, אמתלה זאת מילה מצחיקה.
מאת איש
הוקי – עדיין לא שוכנעתי. אולם, אהבתי לקרוא את תגובתך, ואין ספק שעד מהירה תגדל ותפרח ותגיע להיות הקופי פייטר או הערס הפואטי הבאים של האתר. וכשזה יקרה, אני אוכל להגיד יפה שלום ולסגור את האור. קרקוב, אני בא…
מאת חבובית
הנה אני מסכימה עם איש: דברי ההוקי מצוינים והסיפור יפה. עלה והצלח.
מאת איש
איך ה”פגע וברח” הזה לא תפס בדורבנות, איך? הייתי מצפה למבול של ערכים כמו:
“נגע וברח” – הטרדה מינית.
או
“שגה וברח” – ר”ע הסרט “משחק הדמעות”.
מאת הוקי
איש וחבובית- מחיתי דמעה (הורג אותי המרק בצל הזה).