קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
(הצבעות: 56)הוגה בנפשו, שקוע בהרהורים.
המונח נשען על הדמיון המצלולי ל-“מעורער בנפשו”.
מִי שֶׁגָּר בִּיְרוּשָׁלַיִם
הוּא אָצָן וְהוּא הַהֵלֶךְ
בְּאוֹתָן הַנַּעֲלַיִם
גַּם קַבְּצָן וְגַם הַמֶּלֶךְ.מִי שֶׁגָּר בִּיְרוּשָׁלַיִם
מְהֻרְהָר בְּנַפְשׁוֹ
לְבָבוֹ עָשׂוּי כִּלְאַיִם
וּמְסוֹעָר יוֹתֵר רֹאשׁוֹ.
נתרם ע”י: הוקי.
מקור: הוקי.
22 תגובות על ”מהורהר בנפשו“
מאת ערסימֶדֶס
תבלע רעל לפני שתקרא לנו מהוהרים בנפשנו,
מחכים לך לילדימ’שךָ ולאמ’אשך בחדר מדרגות
אוהדי בית”ר
מאת איש
יש לי בעיה עם ערכים של שתי מילים שיש להם בדיוק אותה משמעות כאשר משתמשים רק במילה אחת מהשתיים.
במקרה הזה, ככל שניסיתי לחשוב, אני מוצא הבדל קל בלבד בין “מהורהר” לבין “מהורהר בנפשו”. ייתכן שהמאוחר יותר מדבר על מצב קבוע והראשון מציין מצב זמני בלבד?
בשורה התחתונה, קבל ח”ח (ראשי תיבות של חביב אך חלש).
מאת Anonymous
אנוס
מאת נחום בודין
האסוציאציה הראשונית שלי למקרא המושג (אגב חיוך) היא אכן למהרהר, אך בהקשר של חפירות עצמיות, יעני, מי אני, מה אני, מאין באתי ואנא אני הולך…
איש, זה גם, אולי, ההבדל בין מהורהר, וגומר, למהורהר בנפשו.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
אבל השיר, רבותי, השיר! איזה יופי. בחיפושי לא הבינותי מי חיבר. מיהו זה?
מאת Anonymous
http://www.kipa.co.il/bikorim/show_art.asp?id=62899
מאת דקלה
מן הראוי היה לציין את הקרדיט לשיר בגוף הערך, לא כך?
מאת איש
מסכים לחלוטין עם דקלה. הוקי – עשית כאן פאול לא קטן. הייתי בטוח שאתה הוא מקור הפואמה, ולא כך הדבר. מעיון בשיר עולה כי אף הוספת חטא על פשע ושינית את הבית כך שלקחת חלקו של בית אחד וחלקו של בית אחר ושילבת בניגוד לאופן בו הטקסט הופיע במקור…
מאת הוקי
אני מתיר לעצמי לגנוב ממני. אני המחבר, נעים מאד.
וערסי, אף אני ירושלמי וטדי מרחק יריקה מהבית שלי (כמה אאוטינג בערך אחד)
איש- אני מבין מה אתה אומר, ומקבל. עם נטייה לקבל את דברי נחום.
מאת דקלה
אההה, אם כך סליחה.
אחלה שיר!
מאת איש
@הוקי: למה הניק שלך כל כך לא עברי?
מאת הוקי
“…כדי שאוכל לראות אותך טוב יותר, ילדתי” – ענה הזאב.
“ולמה התגובות שלך ארוכות מדי, סבתא?” שאלה קפוטה צהובה.
“כי לפעמים אין לך מה לענות, אבל אתה רוצה להאריך בדברים כדי שיראה כאילו כן יש לך. ואני לא סבתא שלך, ילדה מטומטמת, אני זאב.”
אבל כשקפוטה צעקה זאב זאב, אף אחד לא בא.
מאת חבובית
חשבתי שקיבלנו הוקי קרח, התברר שזה הוקי אֵש.
מאת איש
אכן, הוקי שרף עצמו לגמרי בתגובתו הנ”ל.
מאת הוקי
כנראה אפשר להבין מהבדיחה הפושרת שלי שקראתי לך ילדה מטומטמת. לא התכוונתי לכך, ואני מתנצל.
מה שכן, איש. שים לב, זו פעם שניה באותו ערך שאתה מאשים אותי אשמת שווא (אמנם בפעם השניה היה לך קייס, ועדיין-), אנא שקול מילותיך. לא כיף לי שמאשימים אותי סתם.
מאת איש
לא היה אפשרי להבין את הבדיחה. זו הייתה בדיחה? וואלה, לא הבנתי…
שאלתי אותך למעלה שאלה. ענית מה שענית. לא הבנתי את מה שענית. באמת)
עכשיו, מהי האשמת השווא?
מאת איש
אה, הוקי, שכחתי להגיד שהפואמה עצמה היא יצירה נאה בהחלט. כל הכבוד.
מאת הוקי
ראשון היה הפלגיאט (הוסַפָת חטא על פשע…), שני, השריפה. אולי השני לא נקרא כראוי, ולכן לא-נקרא בכלל (כמו בשפת ילדים). הבדיחה עבשה ומיותרת, בדיעבד… תגובה של מאוחר בלילה (כשקמים בחמש, שתים-עשרה וחצי היא שעה קטנה בקצה הלילה).
גם אני אוהב את השיר, תודה. חיברתי אותו בדיוק לפני שנתיים לכבוד יום ירושלים, כך שיש כאן איזו סגירת מעגל.
בברכת
לכל איש יש שם
ולכל הוקי יש איש
ששואל לשמו.
מאת איש
לפתע התחוור לי (נוט טו סלף – לבדוק מה המקור של “התחוור”)שאני עושה עבירה גסה במונחי רשת, בכך שאני מנסה להבין את מקורו של הכינוי שלך. סליחה.
מאת שפרה צח
התחוור, התבהר, התלבן – כולם דימויים שמכוונים לאותו מקום: השוואה לתהליך של שמיים מעוננים שהופכים להיות בהירים/לבנים/חוורים כאשר השמש מאירה ואז כל הפרטים נעשים ברורים וחדים יותר .
מאת חבובית
רגע, רגע, לא הובנתי: אמרתי אש, והתכוונתי להחמיא. כמו ‘יפה אש’ בלשון העם. במקום לשון העם יצא לי לשון בלעם.
מאת הוקי
חבובית, אולי התשובה טמונה כאן-
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4184461,00.html