קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
פעולת “החזרתם למוטב” של הומוסקסואלים במגזר הדתי, לעיתים על ידי הרשמתם למחנות חינוך מחדש.
הלחם של “גֵיי” ו-“גיוּר”.
– “שמעת שמנחם שיינפלד התחתן? הייתי בטוח שהוא מעדיף דווקא את מעשה דוד ביהונתן.”
– “כן, אבל לפני שלושה חודשים ההורים שלו גילו והעבירו אותו תהליך גייור מזורז, ועכשיו הוא יכול להקים עם חנה קלרה משפחה לתפארת!”
נתרם ע”י: uristernfeld.
מקור: Canon Dale.
12 תגובות על ”גֵייוּר“
מאת diftong
הרשו לי למחות על ייחוס נטיות הומוסקסואליות לדוד המלך. כנראה שבעולם המושגים של היום לא ניתן לתאר חבר בנפש מבלי להגיע לקונוטציות מיניות. הבעיה היא בעולם המושגים, לא אצלו.
הערך עצמו, אגב, לא גרוע. סתם מאתגר הגייתית.
מאת איש
אני לא מבין את הערך הזה, היתרונות הנובעים ממנו והשימושיות שלו.
אתחיל מאופן יצירתו: חיבור בתפירה גסה בין מילה לועזית “גיי” ומילה עברית “גיור”. משמעות גיי – עליז, וזו מילת סלנג לתיאור הומוסקסואל. משמעות גיור – המרת דתו של אדם אל הדת היהודית.
הערך משתמש באותה אות ראשונה המשותפת למילים אלה (ואולי נכון לומר בצליל משותף), ומשאיר את סיומת המילה האחת תוך החלפת הברה אחת שמקורה במילה האחרת.
מה שהתקבל נשמע קצת, בסרבול, כמו כל אחת מהמילים המקוריות שזה פחות או פחות בסדר. הבעיה נובעת מההגדרה: “פעולת “החזרתם למוטב” של הומוסקסואלים במגזר הדתי, לעיתים על ידי הרשמתם למחנות חינוך מחדש”.
כלומר – גיורו של הגיי, אליבה דהגדרה זו, היא להפוך אותו ללא-גיי. לדידי, דווקא פרשנות אחרת והיא “להפוך מישהו לגיי” תהיה הגיונית יותר.
כך או כך הערך מריח כמו בלאק ממבה שהתאמצה והזיעה והוא אינו ראוי למאכל אדם.
מאת הוקי
דווקא ההלחם לא מאולץ באוזניי. מה שכן מאולץ הן הדוגמאות. מי שגדל בסביבה דתית היה כותב אחרת, לטעמי. אני מתכוון בחברה דתית לאומית, כי בחברה החרדית הנושא (הכאוב) מדובר הרבה פחות, והרבה פחות בגלוי. כך שהשיחה בדוגמה חוטאת לשני הצדדים. אם הייתי אמו הייתי מוסיף ‘בעיקר מהצד האחורי’, אבל אני לא אמו.
ועוד תהייה- מחנות חינוך? יש לי אסוציאציה לאסוציאציה לשואה. חבל להמציא דברים כשלא יודעים במה מדובר.
איש- דווקא הקשר בין היהדות לגיי גורם לערך להיות מובן בלי הסבר. ניסיתי והצלחתי.
לא כ”כ הבנתי את טענתך. הרי במשפט ‘גיורו של הנוצרי’ מתכוונים לתהליך המרת הנצרות ביהדות, כך ‘גיורו של הגיי’ הוא המרת ההומוסקסואליות ל”יהדות”, כלומר למבנה המשפחה שהיהדות חפצה בו, דרך מסגרת דתית-יהודית.
והיי, נראה לי שלא צחקו כאן עדיין על המגזר הספציפי הזה. סחתיין.
מאת איש
לא מגזר כי אם “מין-זר”.
מאת שפרה צח
על הערך עצמו אין לי מה להוסיף. לעומת זאת, מעניין שבמיגזר ה”הסבה” מוגדרת כ”טיפול המרה”. והרי המרת דת על פי היהדות אינה תופסת, כי לפי ההלכה מי שנולד לאם יהודיה נשאר יהודי. לדעתי מובלע כאן איזשהו מסר לא-מודע באשר לטיבם האמיתי ולמידת הצלחתם של ה”טיפולים” הללו.
מאת ל.ל.
שפרה, נראה לי עלית כאן על משהו. ודווקא הערך די סבבה, ומובן אינסטקטיבית (טוב שניקדתם).
מאת ערסימֶדֶס
גֵייור – שנת הגֵיי (ביידיש)
שנה מעוברת: שנת שמיטה + גייור
מאת הוקי
שפרה, בלבלת בין שני מושגים: המרת דת והמרת נטייה מינית (אבל אני מסכים עם הסאבטקסט)
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
משd”א. בנוגע למיניות, עולם המושגים שלנו מאוד מאוד נחרץ בהשוואה למקובל בעולם העתיק, אצלנו ואצל היוונים, למשל.
מאת שפרה צח
הוקי, לחלוטין לא בלבלתי. המרה מוגדרת כהחלפת דבר בדבר – תהא זו דת, נטיה מינית או חפץ בחפץ
(“לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קודש” ויקרא כז’ 10). הערך הוא שמחבר בין אימוץ הדת היהודית למי שלא נולד איתה לבין אימוץ נטיה מינית למי שלא נולד איתה. ואני טוענת שאם כבר קושרים בין השניים, ראוי לבדוק מה מסתתר מאחורי הטרמינולוגיה המקובלת במיגזר לעניין זה.
מאת הוקי
צודקת! אני התבלבלתי.
אם כי, אני לא בטוח ששני המושגים נובעים מהיהדות גופא. המרת נטייה מינית היא מושג שלא היה קיים ביהדות לפני מאתיים שנה (מסתמא גם פחות מזה). ואני מנחש שאפילו בכלל לא. והמרת דת קיימת בדתות אחרות (המושג עצמו מחייב קיום דתות אחרות…) ובשפות אחרות (religious conversion), ואני לא בטוח שהביטוי הזה נבע לראשונה מהטרמינולוגיה היהודית.
כאמור, אני איתך בטענה הנחבאת. זה נושא כ”כ מבאס.
מאת יהודי
מצטרף למחאתו של דיפתונג. אגב מוגזם הזלזול הזה בנושא חמור כל כך לפי היהדות כמו גם הקביעה המוזרה של הוקי שביהדות לא היה קיים דבר כזה מימים ימימה בעוד שמדובר בנושא של “יהרג ואל יעבור”