אחרי ארבעה ימים של דממה רועמת, זאת המילה שבאמצעותה רוצה האתר להתנחל בלבבות?
יש כאן בעיה כפולה: מצד אחד, כינוי לאדם על שם מקום מגוריו אינו תחדיש לשוני.
מצד שני, המילה שומרוני כבר תפוסה לעדה השומרונית והניסיון לצקת תוכן חדש למילה קיימת (כִּיווּן שלטעמי יותר מדי רווח כאן) לא ממש יוצר משחק מילים אלא רק מבלבל את השומע. זה כמו שתציע לקרוא למתיישבים ביהודה – יהודים.
ארבעה ימים של שקט בדורבנות, על שום מה?
7.6: יום זיכרון לכבשים חשמליות.
8.6: משחק הכדורגל בין נבחרת מאדים לנבחרת הירח השלישי של שבתאי.
9.6: טיול של יומיים במדבר הודה שקוצץ ביום בשל חשד לתקיפת נמר באחד הישובים שבאזור.
10.6: חג הספר והנער ברחבת הותיקן.
נחום, אם כבר קטנוניות אז עד הסוף-
עיו”ש זה ר”ת של עזה, יהודה ושומרון. וכבר אין מתיישבים בעזה, אז גם עיושמונים זה לא מדויק. חוץ מזה שזה בנוי על שומרונים המוטעה, וגם לא נשמע משהו בפני עצמו.
שלא לדבר על זה שהבקעה לא מוזכרת שם בכלל.
אני זורק את עצמי לבור פוליטי, אבל רק כדי להבהיר משהו מילולי- אפשר לראות במילה התנחלות דוגמה יפה לטיוח שנעשה באמצעות שפה; כל מי שגר מעבר לקו הירוק נקרא מתנחל, אפילו בפני המתנחלים עצמם.
למתנחל יש צליל ואסוציאציה למי שהשתלט על נחלה לא שלו, לאו דווקא על אדמה, זה יכול להיות גם על הספה הטובה שחבר שלך קם ממנה לשירותים והתנחלת לו עליה. זה לא בהכרח חייב להיות ככה, אבל קשה להשתחרר מההקשר השלילי הזה.
הטיוח הוא כזה- חלק ממי שגר מעבר לקו הירוק נמצא שם בעידודה של הממשלה, ונקרא במקור (בחוקים הראשונים שהועברו) מתיישב, כלומר מי שגר בהתיישבות. ויש מי שהשתלט על אדמות לא לו, והוא מתנחל. אבל שתי הקבוצות נקראות מתנחלים, ללא הבדל*. אני חושב שזאת דוגמה חזקה לאיך שפה משנה מציאות ומשפיעה עליה.
*הבדואים והערבים לא נקראים כך, למרות שההתנחלות שלהם גדולה מכל התנחלות יהודית (בסוף נשפך לי קצת פוליטיקה)
ואם כבר, מה אכפת לי- אני ממליץ על המאמר של אצ”ג ‘לא היתה שואה, היה חורבן עם!’, מאמר חוצב ונוקב כמו שאצ”ג יודע, שמבהיר את הכוח שבשפה. הוא נגמר ככה:
“המדינה וחוקיה – כטבע וכחכמת שריה ומחוקקיה; ואולם רוח-האומה, הרצופה ברציפותה ההיסטורית, עושה את שלה כפי טבעה וחכמתה, והיא המנצחת והקובעת חוקי התפיסה והביטויים, שאינם בני חלוף כטבע וכחכמת מושליה ומחוקקיה הזמניים.”
איש, מה שאני אוהב בתגובות שלך זה שהן תמיד ענייניות ועם טעם.
יפה ששייכת לי את הממשלה, והאשמת אותה ובעצם אותי, בעוולות שנעשות לחלשים. במחשבה שנייה הגדרות זה לא לחלשים, זה לפחדנים.
כתבתי דברים קשים יותר, ומחקתי אותם. זה פשוט מעיק להסתובב פה ככה, כשאתה מנסה לקטול כל דבר שאני אומר, אפילו בלי טעם. אני יודע שזאת מדינה חופשית והכל, אבל תפסיק בבקשה. אי אפשר לדעת מה המילים שאתה כותב עושות בצד השני של המסך
ומשהו של שימבורסקה על הגדרות, להמתיק את התגובה-
החלוקה לארץ ושמיים
איננה הדרך הנכונה לחשוב
על השלמות הזאת.
היא רק מאפשרת לעבור את החיים
בכתובת מדוייקת,
שקל יותר לאתרה,
אם תחפשו אותי.
פרטיי המזהים הם
התלהבות ויאוש.
כפי שכתבתי כאן בעבר, אני נמנה על הציבור הדתי. דתי לאומי, ליתר דיוק. כמו כן, אני מתגורר מעבר לקו הירוק.
אין ספק כי הביטוי “מתנחל” בהחלט צובע את המתיישבים בגוון מסוים, בלתי חוקי שכזה. בעיניי זה בעיקר מגוחך, ו – 98% מהחופרים בנושא אינם יודעים דבר וחצי דבר על המתיישבים ו/או על היישובים ביהודה ושומרון. איכשהו תושבי השומרון מצטיירים בעיני ההמון (הניזון מהתקשורת) כחבורה סהרורית של מעוטרי זקן (או שפם, תלוי בתקופה) עטויי דובון (רצוי צבאי, אבל לא בהכרח) ונושאי נשק (רצוי עוזי) המנותקת מהמציאות, מדברת במונחים שנשמעים כמו סינית באזני הציבור, ואשר עושה ימים כלילות בפגיעה בערבים (עקירת עצי זית, בעיקר) באשר הם. כמו כן, היישובים עצמם (“התנחלויות” בעגה התקשורתית) מצטיירים כגבעות שוממות למעט שני קראוונים, מגדל מים וגנרטור, אשר הובאו למקום בניגוד לחוק תוך גזלת אדמה אשר שייכת לערבי (“פלשתיני” בעגה התקשורתית) כלשהו מששת ימי בראשית. נשיא ארה”ב (הקודם) כמדומני אפילו הגדיל לעשות כשכינה את מעלה אדומים “מאחז”.
אז למי שלא יודע, ה”מאחז” מעלה אדומים אינו אלא עיר בה מתגוררים מעל 35,000 תושבים (אגב, “התנחלות” בויקיפדיה). רוב התושבים כלל אינם דתיים, מה שקצת לא מסתדר עם הסטראוטיפ אותו מנסים למכור לנו. כדאי להפנים: ה”מתנחלים” אינם גרים מעבר לאוקיינוס (או הרי החושך), אינם מנהלים אורח חיים השונה במיוחד משאר תושבי המדינה ואין להם קרניים. (אפילו לא דובון ועוזי)
Having said that, בינינו לבין עצמנו אנחנו קוראים לעצמנו “מתנחלים” בציניות גלויה. לדעתי “שומרוני” דווקא עשוי להצליח אצלנו במגזר.
דיפטונג – אוי, כמה הכללות בטקסט אחד!
לא בא לי להיכנס איתך לויכוח, רק אצטט מרוביק רוזנטל את מקור המילה התנחלות, מתוך האתר מה עושים עם המילה הזו:
האם ידוע מי ומתי החל את השימוש במונח “התנחלות” ו”מתנחלים”, לישובים והמתיישבים מעבר לקו הירוק?
על פי עדותו של חנן פורת, מי שטבע את המושג הם אנשי הקבוצה שהתיישבה בחברון בפסח 1968 בהנהגת משה לוינגר, תחילה במלון פארק ואחר כך בכמה בניינים בעיר. הם קראו לעצמם “מתנחלי חברון”, ואף הציגו את הביטוי החדש בסיסמאות וכרזות. מקור המונח בפסוקים מקראיים כמו “והתנחלתם אותם לבניכם” (ויקרא כה).
אורי צבי גרינברג. אבל עדיף אצ”ג. ומי זה יא”י?
אסף, כיצד. ולמה אתה מאפשר את זה, כשמן הסתם זה מרתיע ומבריח גולשים.
שפרה, נאמת לי מאד. אבל דיפתונג התכוון (אני משער) לשימוש העכשווי במילה, וגם אני. זה בדיוק העניין, איך *משנים* משמעות של מילים, ומה הכוח של זה (אני מנסה למשוך מהפוליטיקה לשפה).
קראו דורבנות בפייסבוק
קראו דורבנות בטוויטר
28 תגובות על ”שומרוני“
מאת שפרה צח
אחרי ארבעה ימים של דממה רועמת, זאת המילה שבאמצעותה רוצה האתר להתנחל בלבבות?
יש כאן בעיה כפולה: מצד אחד, כינוי לאדם על שם מקום מגוריו אינו תחדיש לשוני.
מצד שני, המילה שומרוני כבר תפוסה לעדה השומרונית והניסיון לצקת תוכן חדש למילה קיימת (כִּיווּן שלטעמי יותר מדי רווח כאן) לא ממש יוצר משחק מילים אלא רק מבלבל את השומע. זה כמו שתציע לקרוא למתיישבים ביהודה – יהודים.
מאת ערסימֶדֶס
הפנזיה שלי נערת-גבעות שומרונית
מאת איש
ארבעה ימים של שקט בדורבנות, על שום מה?
7.6: יום זיכרון לכבשים חשמליות.
8.6: משחק הכדורגל בין נבחרת מאדים לנבחרת הירח השלישי של שבתאי.
9.6: טיול של יומיים במדבר הודה שקוצץ ביום בשל חשד לתקיפת נמר באחד הישובים שבאזור.
10.6: חג הספר והנער ברחבת הותיקן.
או כל תירוץ מופרך אחר שינפק בעל הדומיין…
מאת lesh
ערסימדס, נפלה לך הטי”ת בפנטזיה. העיקר אבל שיש זי”ן.
מאת שרולי גנור
מתנחל שעוזר לשכניו הפלסטינאים (או לפחות לא עוקר עצי זית) – השומרוני הטוב.
מאת הוקי
אני לא מבין איך אף אחד לא אמר את זה- לא רק השומרון הוא, מה שמכונה, התנחלות.
חוסר הכרות מעציב.
ומששפצ”א.
מאת נחום בודין
הוקי צודק.
אם כבר, אז זה צ”ל עיושמוני, עיושמונים ועיושמוניות (אופס, שוב פעם (תחנת) המוניות האלה נדחפות לערך…)
מאת יענקל'ה
משה”א, ולכן מששפצ”א, והרי לכם רקורסיה (אאל”ט. אמו?)
מאת הוקי
נחום, אם כבר קטנוניות אז עד הסוף-
עיו”ש זה ר”ת של עזה, יהודה ושומרון. וכבר אין מתיישבים בעזה, אז גם עיושמונים זה לא מדויק. חוץ מזה שזה בנוי על שומרונים המוטעה, וגם לא נשמע משהו בפני עצמו.
שלא לדבר על זה שהבקעה לא מוזכרת שם בכלל.
אני זורק את עצמי לבור פוליטי, אבל רק כדי להבהיר משהו מילולי- אפשר לראות במילה התנחלות דוגמה יפה לטיוח שנעשה באמצעות שפה; כל מי שגר מעבר לקו הירוק נקרא מתנחל, אפילו בפני המתנחלים עצמם.
למתנחל יש צליל ואסוציאציה למי שהשתלט על נחלה לא שלו, לאו דווקא על אדמה, זה יכול להיות גם על הספה הטובה שחבר שלך קם ממנה לשירותים והתנחלת לו עליה. זה לא בהכרח חייב להיות ככה, אבל קשה להשתחרר מההקשר השלילי הזה.
הטיוח הוא כזה- חלק ממי שגר מעבר לקו הירוק נמצא שם בעידודה של הממשלה, ונקרא במקור (בחוקים הראשונים שהועברו) מתיישב, כלומר מי שגר בהתיישבות. ויש מי שהשתלט על אדמות לא לו, והוא מתנחל. אבל שתי הקבוצות נקראות מתנחלים, ללא הבדל*. אני חושב שזאת דוגמה חזקה לאיך שפה משנה מציאות ומשפיעה עליה.
*הבדואים והערבים לא נקראים כך, למרות שההתנחלות שלהם גדולה מכל התנחלות יהודית (בסוף נשפך לי קצת פוליטיקה)
ואם כבר, מה אכפת לי- אני ממליץ על המאמר של אצ”ג ‘לא היתה שואה, היה חורבן עם!’, מאמר חוצב ונוקב כמו שאצ”ג יודע, שמבהיר את הכוח שבשפה. הוא נגמר ככה:
“המדינה וחוקיה – כטבע וכחכמת שריה ומחוקקיה; ואולם רוח-האומה, הרצופה ברציפותה ההיסטורית, עושה את שלה כפי טבעה וחכמתה, והיא המנצחת והקובעת חוקי התפיסה והביטויים, שאינם בני חלוף כטבע וכחכמת מושליה ומחוקקיה הזמניים.”
ותודה להורי וכו’
מאת איש
דורי, יש לך חבר ועכשיו אתה לא הדתי-ימני היחידי באתר. הוקי – תחסוך ממני …
מאת היבש"ן
אויש. איך נפלו חידודים.
חבל שצונזר שב”גבעונים” הכוונה היתה לנוער- הגבעות, ושאת הערך תרם לי מתנחל בעצמו.
מאת הוקי
אבל איש, שלום עושים עם אויבים!
חוץ מזה, ימני ושמאלני, דתי חילוני… הגדרות זה לחלשים
מאת איש
הגדרות הן בהחלט לחלשים, והממשלה שלך מציבה רבות מהן החוצצות ביננו לבין החלשים…
מאת הוקי
איש, מה שאני אוהב בתגובות שלך זה שהן תמיד ענייניות ועם טעם.
יפה ששייכת לי את הממשלה, והאשמת אותה ובעצם אותי, בעוולות שנעשות לחלשים. במחשבה שנייה הגדרות זה לא לחלשים, זה לפחדנים.
כתבתי דברים קשים יותר, ומחקתי אותם. זה פשוט מעיק להסתובב פה ככה, כשאתה מנסה לקטול כל דבר שאני אומר, אפילו בלי טעם. אני יודע שזאת מדינה חופשית והכל, אבל תפסיק בבקשה. אי אפשר לדעת מה המילים שאתה כותב עושות בצד השני של המסך
ומשהו של שימבורסקה על הגדרות, להמתיק את התגובה-
החלוקה לארץ ושמיים
איננה הדרך הנכונה לחשוב
על השלמות הזאת.
היא רק מאפשרת לעבור את החיים
בכתובת מדוייקת,
שקל יותר לאתרה,
אם תחפשו אותי.
פרטיי המזהים הם
התלהבות ויאוש.
מאת דקלה
יבש”ן, גבעונים הוא כבר כינוי ישן נושן לנערי גבעות, לא חידוש ולא חידוד.
והעובדה שאת הערך תרם מתנחל לא הופכת אותו לטוב יותר…
מאת אסף שגיא
הוקי, לקח לי שלוש שנים אבל גם אני למדתי להפסיק לפחד ולאהוב את איש. שאל אותי כיצד.
מאת Diftong
כפי שכתבתי כאן בעבר, אני נמנה על הציבור הדתי. דתי לאומי, ליתר דיוק. כמו כן, אני מתגורר מעבר לקו הירוק.
אין ספק כי הביטוי “מתנחל” בהחלט צובע את המתיישבים בגוון מסוים, בלתי חוקי שכזה. בעיניי זה בעיקר מגוחך, ו – 98% מהחופרים בנושא אינם יודעים דבר וחצי דבר על המתיישבים ו/או על היישובים ביהודה ושומרון. איכשהו תושבי השומרון מצטיירים בעיני ההמון (הניזון מהתקשורת) כחבורה סהרורית של מעוטרי זקן (או שפם, תלוי בתקופה) עטויי דובון (רצוי צבאי, אבל לא בהכרח) ונושאי נשק (רצוי עוזי) המנותקת מהמציאות, מדברת במונחים שנשמעים כמו סינית באזני הציבור, ואשר עושה ימים כלילות בפגיעה בערבים (עקירת עצי זית, בעיקר) באשר הם. כמו כן, היישובים עצמם (“התנחלויות” בעגה התקשורתית) מצטיירים כגבעות שוממות למעט שני קראוונים, מגדל מים וגנרטור, אשר הובאו למקום בניגוד לחוק תוך גזלת אדמה אשר שייכת לערבי (“פלשתיני” בעגה התקשורתית) כלשהו מששת ימי בראשית. נשיא ארה”ב (הקודם) כמדומני אפילו הגדיל לעשות כשכינה את מעלה אדומים “מאחז”.
אז למי שלא יודע, ה”מאחז” מעלה אדומים אינו אלא עיר בה מתגוררים מעל 35,000 תושבים (אגב, “התנחלות” בויקיפדיה). רוב התושבים כלל אינם דתיים, מה שקצת לא מסתדר עם הסטראוטיפ אותו מנסים למכור לנו. כדאי להפנים: ה”מתנחלים” אינם גרים מעבר לאוקיינוס (או הרי החושך), אינם מנהלים אורח חיים השונה במיוחד משאר תושבי המדינה ואין להם קרניים. (אפילו לא דובון ועוזי)
Having said that, בינינו לבין עצמנו אנחנו קוראים לעצמנו “מתנחלים” בציניות גלויה. לדעתי “שומרוני” דווקא עשוי להצליח אצלנו במגזר.
מאת אסף שגיא
נאמת לי מאוד.
מאת חבובית
לתומי חשבתי שבדורבנות נושכים את השפה ולא זה את זה.
וסתם הזדמנות לומר לאיש: אותי אתה בדרך כלל לא מרגיז.
מאת נחום בודין
ובהמשך לחבובית.
הרשו נא לי “לבזבז” פוסט פוטנציאלי ולהציע (עם חיוך גדול) את הערך “סולם הרמוני”.
כינוי לאמצעי המאפשר לבני פלוגתא “לרדת מהעץ”, ללחוץ ידים בחיוך, ולהמשיך לנשוך את השפה בהרמוניה מופלאה…
פרפרזה על המונח המוזיקלי “סולם (מינורי) הרמוני” והביטוי “מחפש סולם לרדת מהעץ”, בלה, בלה, בלה …. :-)
מאת שפרה צח
דיפטונג – אוי, כמה הכללות בטקסט אחד!
לא בא לי להיכנס איתך לויכוח, רק אצטט מרוביק רוזנטל את מקור המילה התנחלות, מתוך האתר מה עושים עם המילה הזו:
האם ידוע מי ומתי החל את השימוש במונח “התנחלות” ו”מתנחלים”, לישובים והמתיישבים מעבר לקו הירוק?
על פי עדותו של חנן פורת, מי שטבע את המושג הם אנשי הקבוצה שהתיישבה בחברון בפסח 1968 בהנהגת משה לוינגר, תחילה במלון פארק ואחר כך בכמה בניינים בעיר. הם קראו לעצמם “מתנחלי חברון”, ואף הציגו את הביטוי החדש בסיסמאות וכרזות. מקור המונח בפסוקים מקראיים כמו “והתנחלתם אותם לבניכם” (ויקרא כה).
מאת צפרגול
אני רק שאלה:
מי זה לעזאזל אצ”ג? אני יודע מי זה יא”י, ומי זה ש”צ, אני אפילו זוכר את נ”א לפני שהוא הפך להיות א”פ, אבל מי זה אצ”ג לעזאזל?
חוצמזה, פוליטיקיה היא עניין מסריח.
מאת דרור
צפרגול – אורי צבי גרינברג.(אבל בטח כבר גיגלת את זה)
הוקי ודיפתונג נעמתם לי מאוד וגם אני שייך לחובבי הגבעות, שוחרי הטרשים ,המאותגרים באופן פוליטיקו-נדלנ”י ובעלי פוטנציאל להזזה על פי הסכם.
אבל שורה תחתונה: מששצ”א.
מאת הוקי
אורי צבי גרינברג. אבל עדיף אצ”ג. ומי זה יא”י?
אסף, כיצד. ולמה אתה מאפשר את זה, כשמן הסתם זה מרתיע ומבריח גולשים.
שפרה, נאמת לי מאד. אבל דיפתונג התכוון (אני משער) לשימוש העכשווי במילה, וגם אני. זה בדיוק העניין, איך *משנים* משמעות של מילים, ומה הכוח של זה (אני מנסה למשוך מהפוליטיקה לשפה).
מאת Diftong
הוקי, אני אתך.
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
יא”י? זה אני.
מאת צפרגול
יענקל צודקת…
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
נשיקות, זשאבע-היישעריק.