הקפה שבסוף הארוחה.
– “אנחנו חייבים ללכת כבר ב-10 כדי לשחרר את הבייביסיטר.”
– “אז אני מבין שלא תישארו עד הסוף המר?”
נתרם ע”י: ישי רוזנבאום.
הקפה שבסוף הארוחה.
– “אנחנו חייבים ללכת כבר ב-10 כדי לשחרר את הבייביסיטר.”
– “אז אני מבין שלא תישארו עד הסוף המר?”
נתרם ע”י: ישי רוזנבאום.
13 תגובות על ”הסוף המר“
מאת lesh
אספרסוף.
מאת Diftong
היה לנו כבר אחד כזה (במשמעות אחרת):
http://www.dorbanot.com/44480
מאת יובל
הקצה של המלפפון.
מאת שפרה צח
שומרוני: מה, לא נישאר עד הסוף המר?
גבעונית: חס וחלילה. בוא מהר לפני שהם יתחילו במשחק החביב עליהם “משמעות מאולצת לצירוף מילים קיים” וחוזר חלילה.
מאת איש
כתבתי פעם ולא אכפת לי לחזור (חלילה) על כך: שפרה אני חובב אותך!
מאת דרור
יופי LESH . במחי מקלדת יצרת אורגניזם חדש ומפותח יותר שבעיניי הצניח את ערכו של הערך באופן מיידי ובלתי הפיך… אבל יכול להיות שיש לשניהם מקום באותה נישה אקו-לשונית. (עד כאן התפלצנות של מדעני טבע)
מאת אמו פיליפס
הסוף המר – הזרע שבולעים בסוף הזיון
(ככה סיפרו לי)
מאת שרולי גנור
אתה מאמין למה שמספרים לך בלי לבדוק בעצמך? זה לא רציני.
מאת lesh
אמו, נראה לי שהפעם באמת הגזמת. זה מלוח.
מאת The Sick Chicken
הסוף המרוח – טוב, תחשבו לבד.
מאת lesh
דרור, אני בדעה אחרת.
התגובות שאני כותב (וגם מגיבים אחרים) הן חסרות ערך מחוץ לדורבנה שבתוכה הן נכתבו והן גם לא היו נולדות בלעדיה — אני חושב שהן אולי התבלין והדורבנה היא המנה (כמו מלח ופלפל שלא יכולים לגנוב את ההצגה לסטייק). אותו דבר במקרה הזה של “אספרסוף”, הוא לבדו לא מחזיק בתור דורבנה (לא הייתי שולח), לעומת “הסוף המר” שבהחלט כן.
מאת איש
לש: דורבנות רבות נולדו מהתגובות. במקרה שלעיל אספרסוף הוא אכן הלחמיותר, מה שלא אומר ש”הסוף המר” הינו מוצלח. הוא לא. לדידי הוא צריך להיפסל ולו בשל משד”א (תגובה שניה מלמעלה).
מאת יענקל'ה איש יהופיץ
לבחור היקר ששמו לש,
פרי עטך אותי כה מרגש!
כל ערך עלוב
‘תה עוקף בסיבוב.
לו יכולתי תגובות לחמש!